גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כדורגל מחוץ לרדאר: הכלכלה של הליגות הנמוכות

התוספת התקציבית שסידרה שרת הספורט לליגות הנמוכות, 7-8 מיליון שקל בשנה במקום 3.5 מיליון - היא טיפה בים ותתחלק בין 203 מועדונים מליגה א' ומטה ■ למרות הבועה של מכבי שעריים - בה יש שחקנים שמגיעים עד לשכר של 22 אלף שקל בחודש - הרי שהרחק מאור הזרקורים של הענף המקצועני, מתנהלת תעשייה שלמה תחת לחץ כלכלי מאסיבי, ללא פיקוח של בקרה תקציבית, עם נוהג תשלומים במזומנים קטנים - והרבה סיפורים הזויים

מכבי שעריים מול מכבי קביליו יפו, ליגה א' / צלם: גיא לוי אתר מכבי קביליו יפו
מכבי שעריים מול מכבי קביליו יפו, ליגה א' / צלם: גיא לוי אתר מכבי קביליו יפו

היום (ה') ייחתם פרק בתולדות הכדורגל הישראלי, זה שמשוחק הרחק מאור הזרקורים. בשעה 13:00 ייצא אוטובוס שחקני הפועל מרמורק ממגרש הפועל רחובות המיתולוגי בדרכו לאילת, ובשעה 14:00, ייטול בעל הבית המיתולוגי חנן עדני (74) את הקולבים ("עם החולצות שאני לא לובש בגלל הסוכרת שעושה לי גירודים"), ויילך לעשות לביתו אחרי 44 שנה, זאת לאחר שהעמותה עליה חלש ביד רמה, פסקה לו פיצויי נכות של 1.45 מיליון שקל. אגב, המונח "לעשות לביתו" מאבד קצת מאחיזתו במקרה של עדני, שכן זה גר בחדרו במגרש, אפוף עשן הסיגריות, במשך עשרות בשנים.

עדני הוא אקזמפלאר מובהק (עד כדי כך שאסי ישראלוף מגלם בתכנית הסאטירית "אנחנו במפה" את בצלאל חביב שמבוסס על דמותו של עדני - ר"ע) לניהול קבוצות בליגות הנמוכות, אלה שכמעט ולא נהנות מכסף ציבורי - תלוי בעיקר איפה - וצריכות לקושש מעות כדי לקיים את עצמן. בימים האחרונים הצליחה שרת הספורט, מירי רגב, להגדיל את תקציב הליגות הנמוכות מ-3.5 מיליון שקל ל-7 עד 8 מיליון שקל בשנה, פחות מעלות שכרו של ערן זהבי העונה במכבי ת"א. חלקו 8 מיליון שקל ל-203 קבוצות, תגיעו לפחות מ-40 אלף שקל בממוצע, הרבה פחות מעשירית מתקציב ממוצע בליגה השלישית - ליגה א'. כמובן שהחלוקה לא תהיה שווה: ליגות א' מקבלות יותר מליגות ג'. הכספים האלה הם תיקון עיוות. בשנים האחרונות נשחקה התמיכה בקבוצות הליגות הנמוכות, עד כדי כך שהם נשאו ב-40% מעלות הוצאות האבטחה שלהן, בניגוד לכיסוי מלא של הטוטו בעבר, וסבלו מירידה בתמיכה מ-50 אלף שקל בשנה לקבוצה בליגה א', ל-27 אלף. עכשיו יהנו רוב הקבוצות בליגה א' מ-40-50 אלף שקל נוספים בשנה וקבוצות עתירות קהל, בעלות הוצאות אבטחה גבוהות, כמעט מ-70 אלף שקל בשנה. תיכף תבינו שמדובר בטיפה בים.

***

הליגות הנמוכות מוגדרות ליגות חובבים, ורוב הקבוצות גם מתנהלות בדרך כזו - מקיימות בין שני אימונים (בליגה ג') לארבעה-חמישה אימונים (בליגה א') בשבוע. למעט מקרים יוצאי דופן, האימונים נערכים בשעות הערב. שחקנים עובדים או לומדים או משרתים בצה"ל בשעות היום ומגיעים לאימונים. מאחר ואין בקרת תקציבים, אין שום סייג לפעילות הכספית של המועדונים. מאחר ונדרש אישור ניהול תקין מדי שנה מרשם העמותות על מנת לקבל תמיכה ציבורית (מועצת ההימורים ומועצות מקומיות - ר.ע), מנהלות הקבוצות ספרים. זה לא אומר שהן פועלות לפי הספר. חלק מהקבוצות מתנהלות כאילו היו עסק. כלומר, חותמות על חוזים מול ספונסרים, ספקים, שחקנים ובעלי תפקידים. חלק חותמות על חוזים עם שחקנים שמעקרים את יחסי העובד-מעביד בין הצדדים, בכך שהן מגדירות את התשלום החודשי לו זוכה השחקן כהוצאות (והסכומים שמקבלים רוב השחקנים לא יכולים לפרנס משפחה), וחלק לא עובד עם חוזים ומשלם לשחקנים חלק מהשכר, אם לא כולו, במזומן. בדוחות השנתיים של קבוצות כאלה כמעט ולא יופיעו הוצאות שכר. הרי בליגת חובבים לא אמורים לשלם שכר.

יש גם שיטת תשלומים אחרת שרווחה בעבר במגזר הערבי אבל התפשטה גם למגזר היהודי: משלמים לשלושה חודשים מראש במזומן, בדרך כלל סכומים מפתים, והחל מסיום מועד ההעברות באמצע ינואר, מפסיקים לשלם. באין חוזה, מעטים השחקנים שזוכים לכספם או רצים למוסד לבוררות.

זו גם הסיבה שקבוצות מנופפות בתקציב שחקנים נמוך אבל מחזיקות שחקנים שמוגדרים יקרים. שחקן - לא חייל - מרוויח בממוצע בליגה א' דרום בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש ברוטו. רוב הקבוצות משלמות שמונה משכורות בעונה, חלק מזערי תשע. בליגה א' צפון המשכורות צומחות לכיוון ה-7,000-8,000 בחודש. הסיבה: היצע שחקנים נמוך יותר, מדיניות תשלומים פרועה יותר ששורשיה בקבוצות מגזר שפרחו לרגע, וכמובן הוצאות נסיעה לשחקנים. בניגוד לדרום שם קבוצות ליגה א' - למעט קבוצה במושב תומר וקבוצה באילת - מתרכזות בין כפר סבא לרחובות, בצפון הן זזות בין הרצליה למעלות, בין טבריה ובית שאן לנהריה.

תקציב שכר שחקנים ממוצע בליגות א' נע בין 400 ל-800 אלף שקלים בשנה. יש כמה קבוצות שמגיעות למיליון שקל ויש גם יוצאות דופן. בליגה א' דרום אפשר לחוש בכך בשלוש העונות האחרונות. לפני שנתיים עלתה מכבי קרית גת לליגה הלאומית עם תקציב שחקנים של 1.8 מיליון שקל, שהתבסס על הבטחות עירייה לשני אנשי עסקים שהחזיקו את הקבוצה. בעונה שעברה עלתה הפועל אשקלון לליגה הלאומית עם תקציב שחקנים של 2.9 מיליון שקל, שנשען ברובו על כספי עירייה. העונה מוליך אלדד פרי את מכבי שעריים למירוץ קשה לליגה הלאומית עם תקציב שחקנים שעומד כרגע על 3 מיליון שקל, כאשר תקציב המועדון עצמו חצה את רף ה-4 מיליון שקל. מדובר בתקציב שחקנים גבוה ממחצית הקבוצות בליגה הלאומית. בשעריים משלמים 9 משכורות, משחקים בה שחקנים כמו דדי בן דיין (22 אלף שקל בחודש), שי אבוטבול וסלים טועמה (17-18 אלף שקל בחודש) וגם אבי מלכה, שחקן מהמחוז הצפוני שרק השכרת המכונית עבורו ותשלומי הדלק מגיעים ל-7,000 שקל בחודש, כמו שכר חודשי של שחקן טוב בליגה הזו. באשקלון זכה בעונה שעברה ליאור אסולין לשכר גבוה הרבה יותר. לא פלא שהוא עזב בין לילה קבוצה בליגת העל (הפועל פ"ת) וירד שתי ליגות.

שעריים משלמת גם על השכרת מגרש למשחקים (בנס ציונה) ומגרש לאימונים (אורתודוכסים לוד), וכמובן פסיליטיז ברמה של ליגת על. רק שני שחקנים (השוער דורון רוזנקוביץ' עובד בנק דיסקונט והבלם-קפטן חיים מלכה עובד רשות שדות התעופה), עובדים ביום. השאר מקצוענים.

***

אצל עדני הסיפור היה קפוץ הרבה יותר. השחקן הכי יקר במרמורק מרוויח היום 2,500 שקל שכר בסיס לחודש ו-400 שקל לנקודת ליגה (עד 50 נקודות). מדובר בשכר מקסימום של 40 אלף שקל בשנה, 5,000 שקל בחודש. זו גם הסיבה שעדני לא חורג מתקציב שחקנים של 650 אלף שקל בשנה. דוגמת השכר הזו היא קלאסית לעדני: חצי בסיס, חצי פרמיות, אבל רוב הקבוצות משלמות גלובלי. אצלו שחקן ספסל יקבל רבע פרמיה, גם אם נכנס לשחק אחרי הדקה ה-65. בדצמבר הוא קונס דרך קבע את השחקנים ב-100 שקל על אובדן כדורים, כעונש חינוכי, אבל הוא גם מסוגל לצ'פר אותם בנקודות ליגה נוספות (כמו החודש, לכבוד הפרישה). הנסיעה לאילת תעלה למרמורק 10,000 שקל, לעומת 14,000 שעלתה הנסיעה הזו למכבי קביליו יפו, קבוצת אוהדים. הכל שאלה של פינוק. אצלו נוסעים באוטובוס 4.5 שעות ולנים במלון. ביפו טסים וחוזרים באותו יום. אגב, עקב המרחקים הקצרים בדרום, רוב השחקנים מגיעים וחוזרים מהמשחקים בכוחות עצמם.

מרמורק חיה מ-130 אלף שקל מענק מהעירייה, מכירת כרטיסים ומנויים שהגיעה לשיאה בעונה שעברה בקרוב ל-200 אלף שקל. אין לה כמעט שטחי פרסום, לפעמים ב-11 אלף שקל, גג 20 אלף. משכורות דצמבר עלו לעדני 42 אלף שקל ברוטו. הוא עצמו קיבל החל מ-2010 - כאקט של מחאה - 220 אלף שקל בשנה שכר כמנכ"ל, עד כדי כך שחסכונות בעלויות שהגיעו לכדי 3.2 מיליון שקל בשנה, כולו לחלוטין והעמותה תקבל חזרה את הקבוצה עם יתרה זעומה של כמה עשרות אלפי שקלים בודדים.

קשה מאוד להחזיק קבוצה בליגות הנמוכות. יש עיריות שתומכות ביד נדיבה (למשל נשר, שהקבוצה שלה מוליכה בענק את ליגה א' צפון), יש כאלה שבכלל לא. קבוצה בליגה א' תקבל מהטוטו 60,263 שקל בשנה לעומת קבוצת ליגת על שתקבל 200,877. יש קבוצות עתירות קהל שמכניסות כסף מקהל ונגזרת מכך גם משטחי פרסום. יש קבוצות שיכניסו בשנה 250 אלף שקל רק ממנויים וכרטיסים ויש כאלה שלא יכניסו כלום, כי המגרשים שלהן לא מוקפים חומה והן אינן יכולות למכור כרטיסים. יש קבוצות שמחזיקות קבוצת בוגרים על בסיס הפעילות בנוער, שם נגבים מהורים בין 3,000 ל-4,000 שקל בשנה. כדי לפתות תורמים משתמשים בסעיף 46 לחוק מס הכנסה, שמזכה ממס ב-35% תרומה למוסד ציבורי. מפרסמים מגיעים לרוב על בסיס היכרות עם העושים במלאכה.

***

נסיים בעדני, האיש והאגדה, מי שבגיל 31 הגיע כאוהד ומימן את יציאת הפועל מרמורק לשבוע במלון כדי להסתתר מאנשי שעריים שניסו לטענתו לפתות את שחקני מרמורק, ערב משחק העונה ביניהן בקרית אליעזר, שהסתיים בעליית מרמורק לליגה הראשונה, ב-1972. עדני מכר אז דירה בת 3 וחצי חדרים ושילם 58 אלף לירות כדי לממן את הרכש של הקבוצה בעונתה היחידה בליגה הראשונה, כסף אותו קיבל חזרה ממועצת הפועלים ברחובות, בפריסה לתשלומים במשך שבע שנים. היום הוא כבר יהיה היסטוריה. "בשכלי היום לא הייתי נגרר למיץ של הזבל הזה. נסחפתי בגלל אנשי שעריים שלגלגלו על מרמורק. היצר הרג אותי".

עוד כתבות

לירן רזמוביץ', ארז גולדשמידט, עפר גרינבאום, צביקה מנס, רנן כהן אורגד / צילום:  יונתן בלום, איל יצהר, דורון לצטר ובאדיבות המצולמים

שוק ההנפקות בת"א רותח, ואלה המתווכים שמקבלים עמלות במאות מיליוני שקלים

לאחר כמה שנים מנומנמות, ידיהם של החתמים שוב עמוסות - כשהם פועלים להכניס עוד ועוד חברות לבורסה ● בענף הקטן והתחרותי, שבו כולם רוצים לנגוס בעוגת העמלות, מדווחים על "פקקי תנועה" בדרך לפגישות עם המוסדיים ועל הלחצים מצד בעלי החברות ● וגם: החתמים הבולטים בשוק וכמה כסף הם מגלגלים

משה ארבל / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

עוד מעבר מהמגזר הציבורי לקבוצה של תשובה: משה ארבל בדרך לדירקטוריון מהדרין

השר לשעבר משה ארבל, שהודיע רק היום על התפטרותו מהכנסת, מיועד עפ"י הפרסומים להיות יו"ר דירקטוריון החברה הבת של קבוצת דלק העוסקת בחקלאות ובנדל"ן ● בספטמבר 2023 מונתה דלית זילבר, לשעבר מנכ"לית מינהל התכנון, למשנה למנכ"לית מהדרין ● יו"ר החברה הקודם הועסק בחצי משרה בעלות שנתית של כ־2.3 מיליון שקל

אילוסטרציה: Shutterstock

האישה תקבל 6.6 מיליון שקל על המניות של הבעל או 2 מיליון? המחלוקת שמסעירה את בתי המשפט - ופסק הדין

ביהמ"ש המחוזי דן בשאלה האם יש לנכות "מס רעיוני" משווי מניות חברה פרטית במסגרת הליכי איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים ● נקבע כי בעת חלוקת מניות בחברה שבבעלות הבעל, אין לנכות מחלקה של האישה את המס העתידי שיוטל בעת מכירה תאורטית, והיא זכאית לשווי המניות ברוטו

גן מאיר בתל אביב. ''בית הקפה שפועל שם, בנקודה הכי חלשה של הפארק, מוסיף מאוד לביטחון של השוהים בו'' / צילום: Shutterstock

"50 אנשים שהולכים ברחוב הם כמו 50 שוטרים": איך נעזרים בתכנון כדי ליצור סביבה עירונית בטוחה יותר?

מקרי הרצח שאירעו בעת האחרונה ברחובות הדגישו את חשיבות הרגשת הביטחון, והביטחון בפועל, בערים בישראל ● הדרך שבה מתכננים בתי מגורים, רחובות ושכונות יכולה לתרום רבות לביטחון האזרחים - וגם להשפיע לשלילה, כשאינה נעשית כראוי ● "תכנון הוא כלי עמוק ליצירת ביטחון אישי וחוסן חברתי"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ: "איראן לא תגיש הצעה טובה יותר? נכה בה חזק יותר"

סרן מעוז ישראל רקנטי ז"ל שנפל בלבנון מובא למנוחות ● בצל ההיערכות לחידוש הלחימה באיראן: נתניהו וטראמפ שוחחו ● אלה 5 הדרישות המרכזיות של וושינגטון במו"מ עם איראן, עפ"י סוכנות הידיעות האיראנית ● בכיר איראני: "ייתכן שחזרה למלחמה תגרום לנזקים, אבל בוודאות - האויב ייפגע יותר" ● דיווח: בכירים בממשל טראמפ מעודדים את איחוד האמירויות לכבוש אי איראני ● עדכונים שוטפים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומנהיג איראן מוג'תבא חמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

"חד יותר, מהיר יותר": המומחים מנסים להעריך מה מתכנן טראמפ באיראן

לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ארה"ב וישראל נערכות לחידוש התקיפות באיראן כבר השבוע ● האם הפסקת האש מול איראן נמצאת בסכנת קריסה, מה יהיה היקף התקיפות הפעם, והאם בכלל נותרו באיראן מטרות שניתן לתקוף? ● שאלת השעה

לקראת המונדיאל: מסכי הטלוויזיה הבולטים בשוק

בחודש הבא תיערך אליפות העולם בכדורגל, שרובנו נראה על מסכים מהבית ● פנינו ליבואניות הטלוויזיות ושאלנו מה הדגם המומלץ מבחינתן לצפייה במשחקים

רצפת המסחר של הבורסה לניירות ערך בניו יורק (ארכיון) / צילום: ap, Seth Wenig

המניות שמכר ואלו שרכש: השינויים בתיק ההשקעות של טראמפ

טראמפ ביצע במהלך הרבעון הראשון של השנה 3,642 עסקאות קנייה או מכירה שהיקפן הכולל מגיע ל-220-750 מיליון דולר - כך עולה מדיווח שהועבר מלשכת האתיקה הממשלתית האמריקאית ● העסקאות המגוונות של טראמפ נגעו במגוון רחב של סקטורים, ויש גם כמה מניות ישראליות ברשימה

נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין / צילום: דודי ועקנין

חברת הביטקוין של רובי ריבלין ויוחנן דנינו מצאה שלד חדש ותיכנס לבורסה בשווי של 85 מיליון שקל

לאחר שהמיזוג עם השלד פליינג ספארק נכשל, ביטקור קפיטל תתמזג עם השלד הבורסאי איירטאצ' ● החברה עוד לא התחילה פעילות ואין לה לקוחות והכנסות ● בין השמות הנוצצים בחברה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו והשר לשעבר יזהר שי

ראש ממשלת קנדה מארק קרני / צילום: ap, Thomas Padilla

קנדה החליטה לייצא נפט לאסיה, על חשבון ארה"ב

קנדה מקדמת צינור נפט חדש לאוקיינוס השקט שיאפשר לה לייצא עד כמיליון חביות ביום לשווקי אסיה, בניסיון להפחית את התלות בארה"ב על רקע החרפת יחסי הסחר עם ממשל טראמפ ● ההסכם בין רה"מ מארק קרני למושלת אלברטה דניאל סמית' משלב בין אינטרסים כלכליים, שיקולי אנרגיה עולמיים והמאבק הפוליטי־סביבתי בתוך קנדה ● הבנייה צפויה להתחיל ב-2027

פלג דודוביץ / צילום: יונתן בלום

עם 120 פרויקטי נדל"ן: היזם שהנפיק חברת טכנולוגיה - ואז עשה לה הסבה

פלג דודוביץ סיים משפטים בהצטיינות והתמחה בעליון - אבל אז פנה לנדל"ן ● מה שהתחיל ב-15 דירות בוורשה, המשיך לסטארט-אפ והפך לחברת התחדשות עירונית שצמחה מרכישת חברות במשבר ● פרויקט 40 עד 40  

רחפן של איירובוטיקס שאותה רכשה אונדס / צילום: יוני בן חיים

רכב חמוש בלתי מאויש: ההשקה המשמעותית של אונדס

אונדס האמריקאית, שכבר רכשה חברות ישראליות וזכתה בחוזים מול משרד הביטחון, חשפה כלי רכב בלתי מאויש חדש בשם איירון ווייב ● הכלי נועד לפעול בשדה הקרב, לשאת מערכות שונות לפי הצורך ולצמצם את הסיכון ללוחמים בחזית

פרויקט פינוי בינוי בקרית אונו / צילום: תמונה פרטית

"מי שלא יצא בארבע בבוקר כבר לא יצא בכלל": בקעת אונו עולה על גדותיה

100 אלף תושבים צפויים להצטרף ל־150 אלף שכבר חיים היום באזור ● תוכניות הפיתוח מכוונות להכפלת האוכלוסייה, אך התשתיות כבר קורסות, והרשויות מזהירות: "האזור הולך ונהיה עני יותר"

שווייץ / צילום: ap, Markus Schreiber

ארה"ב ויפן מחוץ לעשירייה: זאת המדינה שמדורגת כטובה בעולם

בדירוג 20 המדינות הטובות בעולם לשנת 2026 שווייץ מדורגת במקום הראשון, דנמרק מדורגת במקום השני, ושבדיה בשלישי ● ישראל מדורגת במקום ה-26, ונכתב עליה כי "למדינה יש כלכלה חזקה ואתרים בעלי חשיבות לכמה דתות"

כותרות העיתונים בעולם

ישראל נגד ארה"ב וסין: איזו מערכת לייזר ירכשו מדינות המפרץ?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מעוניינות לרכוש מערכת לייזר בעקבות המלחמה עם איראן, המדינות שהרוויחו מהעלייה במחיר הנפט, ובעולם נשמו לרווחה כשישראל לא זכתה באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

למילואימניקים ולוחמים: השר חיים כץ הורה על פתיחת הגרלת "דירה בהנחה" כבר בשבוע הבא

מועצת מקרקעי ישראל התכנסה לדון בהשלכות פסיקת בג"ץ על זכאות חרדים להטבות בדיור, אך שאלת זכאותם של צעירים חרדים שאינם משרתים בצה"ל נותרה בינתיים ללא הכרעה ברורה ● בסיום הדיון הודיע השר חיים כץ הודיע על פתיחת הגרלת דירה בהנחה כבר ב־25 במאי: כ־4,000 דירות יוגרלו במסלול ייעודי למשרתי מילואים, ובהמשך כ־4,000 נוספות לציבור הרחב עם קבלת המידע הנדרש מהצבא

הבניין ברחוב המלך ג'ורג' 21 / מדרחוב בן יהודה 23

בכמה נמכרה חנות בבניין בן 100 שנה בירושלים?

חנות בשטח של 129 מ"ר במדרחוב בן יהודה בירושלים נמכרה ב־9.5 מיליון שקל ● החנות הורכבה משלוש חנויות ומחסן, ונמצאת בבניין ההיסטורי כבן 100 שנה

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

התאוששות בשוק העבודה: ירידה של כ-22% במספר דורשי העבודה באפריל

נתוני שירות התעסוקה מצביעים על התאוששות מהירה בשוק העבודה לאחר מבצע "שאגת הארי", אך מספר דורשי העבודה עדיין גבוה ביחס לתקופה שקדמה למבצע ● באיזה ערים נצפו שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר?

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?