גירושין / צילומים: גלובס tv
"מה כבר ההבדל בין לחיות ביחד לנישואים", זהו טיעון שנשמע רבות בימינו, בעיקר מזוגות צעירים. ואכן, זוג שגר יחדיו, יוצא בערב למסיבת חתונתו ולמחרת ממשיך בשגרת חייו, לא אמור להרגיש שמשהו השתנה באורח חייו. מבחינה משפטית, לעומת זאת, ההבדל יכול להיות משמעותי מאד.
זוג שחי ביחד מספר שנים תחת קורת-גג אחת, נישא ואז מתגרש, מציב אתגר משפטי סביב השאלה מתי מתחיל ביניהם השיתוף הרכושי - האם ביום שעברו להתגורר ביחד, ביום שנישאו או במועד כלשהו בין תאריכים אלה.
זוג כזה ניצב השבוע בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון-לציון. הם עברו להתגורר ביחד בשנת 2006, אך נישאו רק בשנת 2010. שנתיים מאוחר יותר הם כברהתגרשו, ולכן תקופת היותם ידועים בציבור הייתה ארוכה יותר מתקופת נישואיהם.
האישה טענה כי מועד השיתוף ביניהם מתחיל עם מעברם למגורים משותפים, ולכן מתפרס על פני 6 שנים ולא שנתיים.
לאור זאת עתרה האישה לקבל חלק מכספי הפיצויים שקיבל הבעל בסך 780 אלף שקל בשל תאונת דרכים קשה שעבר טרם הנישואים, חלק מכל הכספים שקיבל במסגרת עבודתו באותן שנים, לרבות בונוסים, וחלקים אלה העמידה על 70%, לאור הפרשי השכר הגבוהים בין הכנסת הבעל להכנסת האישה.
בית המשפט דחה את מרבית תביעות האישה, בהתאם להלכה המשפטית הנוהגת, וקבע כי האישה זכאית רק למחצית הזכויות שצבר הבעל, ורק באלה מביניהן שנצברו לאורך תקופת חיי הנישואים עצמה. הסיבה לכך היא שיום הנישואים משנה את הסטטוס של בני הזוג - לא רק במשרד הפנים אלא גם מבחינה משפטית.
מרגע שנישאה, זכותה של האישה לקבלת חלקים מרכוש הבעל (ולהפך) היא למעשה "אוטומטית" מכוח החוק, ורק במקרים נדירים בן זוג נשוי לא יקבל חלק מהזכויות שנצברו על שם בן הזוג השני.
לעומת זאת, כשבני זוג רק מתגוררים יחד כידועים בציבור, בן הזוג התובע צריך להוכיח כי לבן הזוג הנתבע הייתה כוונה ספיציפית לשתף את בן זוגו בזכויות שנצברו על שמו, ונטל הוכחה זה אינו פשוט.
מרבית פסקי הדין שבהם התקבלה טענת שיתוף מוקדמת למועד הנישואים נשענו על פתיחת חשבון משותף של בני הזוג טרם הנישואים, או העברת כספים תכופה בין חשבונות בני הזוג, ללא התחשבנות ביניהם.
ומה קורה אם בני הזוג חותמים על הסכם ממון בהיותם ידועים בציבור? הנישואים יכולים להיחשב כשינוי גם במקרה כזה.
בני זוג שעברו להתגורר יחד חתמו על הסכם שמסדיר את התנהלותם הכלכלית תחת הכותרת "הסכם יחסי ממון". מאחר שהבעל כבר היה גרוש ושבע קרבות, הוא דאג שההסכם יצפה אפשרויות שונות בעתיד, לרבות נישואים של הצדדים, ובני הזוג אף אישרו את ההסכם אצל נוטריון בהתאם לחוק יחסי ממון.
רק 5 שנים לאחר חתימת ההסכם, בני הזוג החליטו להתחתן, ומספר שנים מאוחר יותר הם התגרשו. ההסכם עליו חתמו, ואותו אישרו בפני נוטריון, אכן עמד בתוקפו כהסכם רגיל לכל דבר כל עוד חיו כידועים בציבור, ולמעשה בשלב היותם יודעים בציבור הם אף לא נזקקו לאימות הנוטריון.
אך לתדהמת הבעל, התברר לו כי בית המשפט המחוזי קיבל את טענת האישה כי הסכם זה איבד מתוקפו ברגע שנישאו, שכן אין הוא עומד בדרישות החוק עבור הסכם ממון לבני זוג נשואים.
אין דינו של הסכם ממון עבור ידועים בציבור כהסכם ממון עבור זוג נשוי, ומי שמתכוון להינשא נדרש לחתום בפני הנוטריון על הסכם ממון חדש ערב נישואיו, או במועד סמוך אליהם ככל הניתן, כדי שלהסכם זה יהיה תוקף חוקי, וניתן יהיה לאכפו.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה וירושה, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", בעלת אתר www.divorceinfo.co.il