שכונת מאה שערים / צילום: אריאל ירוזלימסקי
מעוזים חרדיים כבני ברק ושכונת מאה שערים בירושלים, אמנם אינם מהווים מושא תשוקתם של חילונים המחפשים מקום לגור בו, ועדיין, רבים סבורים כי זכות כל אדם לבחור את מקום מגוריו בכל מקום ותמיד. והנה, בזמן האחרון רבנים מוכרים פועלים בגלוי כדי למנוע מכירה והשכרת בתים ביישובים חרדיים למשפחות חילוניות.
כך למשל, בתחילת החודש נערך בבית הכנסת "אליהו הנביא" בבני ברק שיעור מפי הרב יהודה סילמן, תחת הכותרת "הזכות של הרבים למנוע נזקי שכנים ומכירת דירה לחילוני בשכונה חרדית".
הרצאות ושאלות באינטרנט
הרב יהודה משה סילמן, דיין ורב חרדי ליטאי, נולד בשנות ה-40 של המאה הקודמת ולמד בישיבת סלובודקה בבני ברק. הוא הקים פרויקטים לדיור מוזל לציבור החרדי וייסד את ארגון" שלום בנייך" המטפל בפוגעים ובנפגעות תקיפה מינית. סילמן חבר בוועדות הקובעות כללי התנהגות לציבור החרדי בעניינים שונים, כגון צניעות וסינון תכנים המפורסמים בתקשורת. הרצאותיו מועלות לאינטרנט, ושם גם אפשר לפנות אליו בשאלות בענייני הלכה. בדרך זו פנינו אנחנו לרב סילמן והצגנו עצמנו כבעלת נכס חרדית מבני ברק, המתחבטת אם להשכיר את ביתה למשפחה חילונית המציעה סכום גבוה במיוחד - כפול מאשר שאר המתעניינים החרדים. תשובתו של הרב לא איחרה לבוא, והייתה חד משמעית: "באזור שחלק גדול ממנו חרדים - בוודאי שאסור".
הקושי לקנות או לשכור דירה בישוב חרדי אינו רק מנת חלקם של חילונים. בשנים האחרונות התפרסמו ידיעות על ועדות קבלה בערים ובישובים חרדיים, למשל בבית"ר עלית, בעפולה עלית ובשכונת הר יונה בנצרת עלית. הוועדות מפרסמות מודעות בעיתונות החרדית, ובהן איומים מפורשים על מי שירכוש דירה ביישוב באופן עצמאי וללא קבלת אישור מהוועדה. רוכש כזה, נאמר שם בין היתר, לא יוכל להשכיר דירתו או להתקבל ללימודים בכולל, לא ייהנה משירותי קהילה וילדיו לא יוכלו ללמוד בתלמוד תורה. לפני שלוש שנים אף פורסם הסכם שנחתם בין חסידות בעלז ליזמים בהר יונה, חברת הבנייה עמירון, לפיו לא יימכרו דירות בו אלא לרוכשים שיעברו את סינונה של ועדת הקבלה.
"דין פלילי"
"אבדה כל בושה", אומר מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב עו"ד אורי רגב, "אחד מחשובי הדיינים ביהדות החרדית נותן דרשה על האיסור למכור דירות לחילונים, כשבה בעת ידועה הדרישה התקיפה של המנהיגות החרדית לאפשר למשפחות חרדיות להשתלב בשכונות חילוניות ולהקים בהן את מוסדותיהם. זו צביעות". רגב טעון שוועדות הקבלה החרדיות לא נועדו לחסום רק את המקרה הנדיר שחילוני יבקש לרכוש דירה באיזור חרדי, כי אם להפרדה יותר מסוימת. "המטרה העיקרית לחסום משפחות מעדות המזרח ומשפחות של חרדים עובדים. הסחטנות תיפסק רק אם רבני ועדות הקבלה, שנוקטים פעילות בלתי חוקית, יועמדו לדין פלילי ומוסדות חינוך שנוקטים סינון עדתי ייסגרו או שיישלל מהם מימון של המדינה".
הרב סילמן סירב להתראיין. גורם בסביבתו מסר: "אנחנו חייבים זאת בשביל התורה והחינוך של הילדים שלנו, שלא יהיו פה טלוויזיה ואינטרנט. זה לא נובע משנאת חילונים. גם בשכונות חילוניות לא מקבלים חרדים, והרי אנחנו לא באים ואומרים להם איך לחיות".
הקיבוצניקים התחילו
קל להתקומם על חרדים שמבקשים להתבדל, מחשש הפרה של מנהגי המקום, וחשיפת הנוער לצורת חיים אחרת. אבל בואו ונזכור מי המציא את השיטה, מי הגדיר ישובים שבהם כולם חייבים להסכים על הדרך ועל המפלגה. בשנות ה-50 חברי קיבוץ שהצביעו מפא"י, היו צריכים לעזוב קיבוצים שבהם הרוב הצביע למפ"ם ולהיפך, והפילוג נולד בחשש לחינוך הנוער. בשנות ה-70, בקיבוץ שבו אני גדלתי, שהיה שייך לשומר הצעיר ובאופן מסורתי רוב חבריו השתייכו למפלגות שמאל אשכנזיות, חילוניות וליברליות, פלטו החוצה חבר קיבוץ שהצביע לתמ"י - המפלגה המזרחית של אותו עידן. גם ימנים ודתיים לא יכלו לבוא ולגור בקיבוצים של השנים ההן, שלא לדבר על ערבים, שעד היום לא חיים בקיבוצים, השייכים לפחות באופן תיאורטי למחנה הדו-קיום והשמאל. בקיבוצים של המאה הקודמת היו "חברות נוער" שהורכבו מבני נוער ממשפחות הרוסות (כמעט תמיד מעדות המזרח). תמורת חינוכם בקיבוץ העבירה הממשלה לקיבוצים תקציבי בנייה וחינוך שמנים. הנערים הללו לא למדו בחברת בני הקיבוץ, ולא גרו איתם באותם בתים.
אבל למה ללכת אחורה? חוק ועדות הקבלה התקף היום מונע קניית קרקע (שהמדינה נתנה בחינם) ממי שאינו נושא חן בעיני מי שכבר גרים בסביבה, בנימוק הגמיש "אי התאמה". אם תהיתם פעם מדוע נדיר למצוא חרדים, ערבים, הומואים ומשפחות חד הוריות ב"ישובים הקהילתיים", הנה לפחות חצי תשובה.