מפעלי ים המלח / צילום: איל יצהר
חברת כימיקלים לישראל פותחת את 2016 עם חתימה על הסכם מסגרת לאספקת אשלג בהיקף כולל של כ-3.4 מיליון טונות ללקוחותיה בסין, במהלך 3 השנים הקרובות (2016-2018).
לפי הסכם המסגרת, כיל צופה כי תספק ללקוחות בסין 1.1 מיליון טונות אשלג ב-2016, 1.14 מיליון טונות ב-2017 ו-1.16 מיליון טונות ב-2018.
הסכם המסגרת הנוכחי מייצג עלייה של כ-3% בכמויות האספקה, לעומת הסכם המסגרת התלת-שנתי שנחתם עם הסינים בתחילת 2013 ושהכמויות שנקבעו בו (3.3 מיליון טונות) סופקו במלואן. עם זאת, בכל הקשור למחירי המכירה המצב כיום שונה בתכלית מזה שהיה ב-3 השנים הקודמות.
מכיל נמסר כי המחירים בהסכם המסגרת הנוכחי ייקבעו מדי שנה בהתאם למחירי האשלג המקובלים בסין באותה התקופה. לנוכח רמות המחיר הנמוכות ממילא בשוק העולמי כיום, ולאור כוח המיקוח הגבוה שבידי הלקוחות בסין, המחיר יהיה נמוך מהותית מזה שנקבע אשתקד.
האנליסט גלעד אלפר מבית ההשקעות אקסלנס מאמין כי לנוכח העובדה שמחיר הספוט של אשלג המשווק בארה"ב נפל בשנה האחרונה ל-280 דולר לטונה, הרי שכיל תיאלץ להסתפק במחיר נמוך יותר מהסינים. אלפר מעריך שהחברה תקבל השנה מהסינים 260-270 דולר לכל טונת אשלג, וזאת לעומת 315 דולר לטונה שקיבלה מהם אשתקד.
האנליסטית אילנית שרף מבית ההשקעות פסגות מסכימה כי המחיר השנה יהיה נמוך יותר מזה שנקבע אשתקד, אולם להערכתה הירידה תהיה מתונה יותר ברמה של 25-30 דולר בלבד עבור כל טונת אשלג שתסופק. לשם השוואה, בתשעת החודשים הראשונים של 2015 מכרה כיל 3.06 מיליון טונות אשלג תמורת כמיליארד דולר - מחיר ממוצע של כ-327 דולר לטונת אשלג.
עודף היצע
את הירידה במחירי האשלג בעולם מסביר אלפר בכך שכיום יש בעולם יותר מדי ממנו. "משוואת ההיצע והביקוש בשוק האשלג היא כיום המשפיעה העיקרית על מחיריו וכמובן על מחירי המניות של החברות בתחום. כלל אצבע הוא שכאשר ניצולת מכרות האשלג היא 90% ומעלה (כלומר, כשההיצע מספק אך בקושי את הביקוש, ע' כ'), כוח התמחור הוא בידי היצרנים. כשהניצולת יורדת לכ-80% הכוח מחליף ידיים וברמת ניצולת של כ-70% (ההיצע גבוה מהותית מהביקוש, ע' כ') ברור כי כל הכוח בידיהם של הצרכנים", כתב אלפר לאחרונה בסקירה למשקיעים.
אלפר מסביר כי יצרני האשלג החליטו להרחיב את המכרות שלהם בעקבות הפריחה בשימוש בו מאז תחילת שנות ה-2000, אך הביקוש לא עלה כמצופה. כך, ירדה למשל הניצולת במכרות האשלג של חברת פוטאש הקנדית, שמעדיפה לדברי אלפר לשמור על רמת מחיר גבוהה, גם במחיר של ירידה בכמויות שהיא כורה ומשווקת.
"בתקופה האחרונה בעיית עודף ההיצע מובילה להמשך ירידה במחירי האשלג. לכן, למרות שבאופן מסורתי פוטאש היא זו שנושאת בנטל הרגולציה של השוק, כלומר מורידה כמויות ומשתקת מכרות כדי לשמור על רמת המחירים, הרי שכעת חברות אחרות - מוזאיק, אורלקלי ובילורוסקלי, החלו לשאת בנטל. אלה חדשות טובות כביכול לשוק, שכן הן מציבות רצפה למחירי האשלג, אך ברור שבסופו של דבר כל זאת נעשה על רקע של חולשה פונדמנטלית שקשה לראות כיצד תיפתר", כותב אלפר.
לאור זאת, אלפר מאמין כי חשיפה למגזר זה בטווח הקרוב מסוכנת למדי, למרות שבטווח הארוך יש סיבות לאופטימיות. ברמה המאקרו כלכלית, הוא רואה בהמשך הצמיחה בסין כגורם לעלייה בביקוש לגרעינים ולכן לדשנים, בעוד שריכוזיות שוק האשלג תמשיך לשחק תפקיד בשמירה על רצפת המחירים. "ירידת מחירים באשלג והביקוש הגובר למזון יכולים גם לדחוף את סין והודו לכיוון של אגרונומיה מודרנית שמשתמשת בכמויות גדולות יותר של אשלג, מה שישנה מהותית את הביקוש לאשלג לשנים רבות", הוא מציין.
את כיל מדרג כיום אלפר בהמלצה פושרת של "תשואת שוק", במחיר יעד של 20 שקל למניה. היום במהלך המסחר עלתה המניה בכ-5% למחיר המשקף לחברה שווי של 21 מיליארד שקל. ב-2015 רשמה המניה תשואה שלילית מתואמת של כ-42%.