שמואל רפאלי / צילום: תמר מצפי
נפוטיזם במינוי לתפקידי הנהלה בחברה ובחברות-בנות, התקשרות עסקית עם מקורבים, קידום עסקאות בניגוד עניינים תוך שהצד השני לעסקה מעסיק בני משפחה של חברי ההנהלה, התנכלות לעובדים המחזיקים במניות החברה ואינם "מתיישרים" עם עמדת ההנהלה ועוד - אלה הן רק חלק מהטענות של קבוצת בעלי מניות המיעוט בחברת האוטובוסים דן נגד הנהלת החברה, חלקן מתבססות על דוח חמור של מבקר המדינה, יוסף שפירא, מתחילת השנה שעברה.
הדברים עולים מבקשה שהוגשה בשבוע שעבר לבית המשפט, באמצעות עו"ד יהודה רסלר, יחד עם עו"ד יוסי האזרחי ממשרד פרידמן-האזרחי ושות', המייצגים 55 בעלי מניות בדן.
בעלי המניות פנו לבית המשפט בבקשה שייתן צו האוסר על ההנהלה להצביע באמצעות ייפויי-כוח שנתנו להם רוב בעלי המניות בדן, בטענה כי הדבר לא מתיישב עם קיומו של מנגנון הצבעה חשאי.
בקשה דומה שהוגשה על-ידי בעלי מניות המיעוט נדחתה ב-2014. שופטת המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, פסקה בין היתר כי אין יסוד משפטי לטענה לפיה הצבעה חשאית משמעה שלילת הפעלתו של מנגנון ההצבעה באמצעות ייפויי-כוח. בהמשך משכו המבקשים את הערעור שהגישו בעניין לבית המשפט העליון.
על בסיס פסק הדין של השופטת קרת-מאיר, הגישה החברה בקשה לדחות את ההליך על הסף, מחמת מעשה בית דין. ואולם, המבקשים מקווים כי השינוי במצב הדברים, הנובע לגישתם בין היתר מדוח מבקר המדינה, יביא לשינוי בעמדת בית המשפט.
חברת האוטובוסים דן, הפועלת בעיקר באזור גוש דן, היא בעלת מספר מאפיינים ייחודיים. הראשון שבהם הוא זהות בעלי המניות בחברה, שרובם עובדי החברה בעבר ובהווה. הדבר נובע מההיסטוריה של החברה, שהחלה את דרכה כאגודה שיתופית.
מאפיין ייחודי נוסף הנוגע לדן הוא הסובסידיות הנרחבות, בסכום של מאות מיליוני שקלים מדי שנה, שלהן זוכה החברה. זאת, במסגרת תמיכת הממשלה שנועדה לסבסד את עלויות התחבורה הציבורית. משנת 2004 ועד היום זכתה דן לסבסוד מכספי ציבור בהיקף של כ-3.6 מיליארד שקל.
הסכומים הניכרים הללו שעוברים מן המדינה לחברת דן, עושים אותה לגוף שמבקר המדינה רשאי לבקרו. דוח המבקר הקשה אודות הנעשה בדן, שפורסם בתחילת 2015, מהווה מקור שהבקשה מסתמכת עליו רבות.
הרקע לממצאי המבקר, כמו גם לטענות בעלי מניות המיעוט כלפי ההנהלה, נוגע למצב החריג בחברה, שלפיו מספר חברי הנהלה בכירים מחזיקים בייפויי-כוח של מחזיקי כ-600 ממניות החברה, מספר המשקף יותר ממחצית המניות ומקנה להנהלה את יכולת ההכרעה באסיפה. מצב זה, לדעת המבקר, "עלול לסכל את החלתו של משטר תאגידי נאות בחברה ועלול לפגוע במנגנוני הבקרה ובמערכות האיזונים והבלמים שנקבעו בדיני החברות".
בבקשה נטען כי עובד ובעל מניה בשם עמוס בוארון, שחתם על הבקשה שהגישו כ-10% מבעלי המניות, לקיים את ההצבעה באסיפת בעלי המניות הקרובה, באופן חשאי, קיבל הודעה ביום שלמחרת שליחת הבקשה, על העברתו מתפקידו לתפקיד אחר. בוארון שימש עד לאחרונה בתפקיד של לקוח סמוי, ונמסר לו, לטענתו, כי הוא יועבר לתפקיד של נהג - דבר שלפי הטענה יביא לפגיעה בשכרו. תצהיר מטעמו של בוארון צורף לבקשה.
הנושאים שיובאו לדיון באסיפה הקרובה, הם שינויים מוצעים שמטרתם לפרק את מצב העניינים בחברה: בחירת יו"ר חדש לאסיפה וכן הצעה להפסקת כהונתם של 3 דירקטורים, ששניים מהם - שמואל רפאלי, המכהן כיו"ר הדירקטוריון, ועופר זילביגר, המכהן גם כמנכ"ל - מחזיקים בשליטה המעשית באסיפה, בשל החזקתם בייפויי-הכוח.
"בשנים האחרונות ומאז שמונו היו"ר והמנכ"ל, ובתקופת היו"ר הקודם, מיכה נגר", נטען בבקשה, "ברור לכל בעלי המניות כי או משמעות כלשהי לאסיפה הכללית, וזאת לאור העובדה שלפני האסיפה הכללית, מתכנסת לה 'אסיפה קטנה' שבמסגרתה מחליטים היו"ר והמנכ"ל כיצד יצביעו לא פחות מ-600 בעלי מניות, המהווים למעלה מ-50% מבעלי המניות בחברה".
הבנים, הבנות והחברות-הבנות
דוח מבקר המדינה, שבחן את התקופה שבין מארס 2011 לאוקטובר 2012, מצייר תמונה קשה, לפיה תופעות כמו נפוטיזם, כניסה לחוזים עם מקורבים והליכי רכש לא ממוסמכים הם דבר שבשגרה בחברת דן.
"הפעילות המשפטית הקשורה בדן ובחברות-הבנות רוכזה בידי עורך דין שהוא בן-דודו של מנכ"ל דן", ציין המבקר בדוח, והוסיף כי "הייעוץ המשפטי לפרויקטי הבנייה ולחברת-בת בתחום הקמעונאות שניהל משקיע ב' (בעל מניות משמעותי בדן - ג'מ') ניתן על-ידי בנו של המשקיע".
עוד צוין בדוח כי "העסקת קרובי משפחה מדרגה ראשונה של יו"ר דן, מנכ"ל דן ומשקיע ב' בחברות-בנות ואצל זכיין של דן הייתה כרוכה במצבים העולים כדי חשש לניגוד עניינים".
עוד צוין כי הנהלת דן חתמה על הסכמים עם זכיין של דן, "ובהם הסכם שתנאיו נחותים מהתנאים שנקבעו בהסכמים קודמים, ללא התמחרות וללא בדיקת חלופות מתועדת. אחד ההסכמים נחתם בתקופה שבה העסיק הזכיין את בנותיהם של היו"ר והמנכ"ל".
עוד הצביע המבקר על ליקויים שיטתיים בהליכי הרכש, שנעשו, לדבריו, פעמים רבות ללא פיקוח וללא קיום התמחרות; וכן על כך ש"מנכ"ל החברה ויו"ר הדירקטוריון אישרו לעצמם ולמנהלים אחרים נסיעות לחו"ל על חשבון החברה, בניגוד לנוהל הנסיעות של החברה וללא דיווח בדבר הקשר בין הוצאות הנסיעה ובין צרכיה ועסקיה של דן".
בנושא תרומות כספיות שתרמה דן, נקבע כי החברה העניקה תרומות חריגות בהיקפן, וזאת ללא אישור של הדירקטוריון.
גם מהבקשה שהוגשה לבית המשפט עולות טענות קשות על נפוטיזם בחברת האוטובוסים, החופפות ככל הנראה לממצאי המבקר, שנמסרו בלא ציון שמות.
המבקשים טוענים כי "מר שמואל רפאלי, יו"ר הדירקטוריון, מינה את בנו, רון רפאלי, לסמנכ"ל חברת משד"ן", חברת-בת העוסקת בתחום ההיסעים במיניבוסים; עוד נטען כי בתו של שמואל רפאלי ואחותו של רון רפאלי, רעות רפאלי, מונתה למנהלת כוח-האדם בחברת מחסני להב, שנרכשה על-ידי דן בשנת 2010. ואם זה לא מספיק, בעלי המניות מוסיפים וטוענים כי שמואל רפאלי מינה את בן-דודו, עורך דין בהשכלתו, לסמנכ"ל עסקי בחברת דן.
תגובה: "מיעוט זעום מנסה להדיח את היו"ר והמנכ"ל"
מעורכי הדין עופר צור ועופר פליישר ממשרד גורניצקי, המייצגים את יו"ר דן ומנכ"ל דן, נמסר בתגובה: "המדובר במיעוט זעום של בעלי מניות שמנסה לעשות שימוש בבית המשפט כאכסניה להפצת 'תעמולת בחירות', כדי להשתלט בכוח ובאופן בלתי דמוקרטי על דירקטוריון החברה ולהדיח את היו"ר והמנכ"ל שנבחרו ברוב מוחץ באסיפה הכללית האחרונה.
"לתביעה זו אין ידיים ורגליים, והיא מנוגדת לדין. לא פלא שבקשתם לצו זמני במעמד צד אחד לא התקבלה. המדובר במחזור טענות ישנות, שכבר נדחו מספר פעמים בבית המשפט.
"רק לאחרונה פסקה השופטת קרת-מאיר כי ניתן להצביע בהצבעה חשאית באסיפה כללית באמצעות ייפויי-כוח. החלטה זו אף זכתה לגיבויו של העליון בספטמבר האחרון, וחבל שהתובעים הסתירו זאת בתביעתם. יש להניח כי טענותיהם של העותרים תידחנה שוב".