כמעט כל אוהד ספורט, שדי מכור למשחק שיש בו כדור כלשהו, חושב שהוא יכול להיות מאמן הרבה יותר טוב מהמאמן של הקבוצה אותה הוא אוהד. הוא יידע איזו חמישייה להרכיב שתעלה על מגרש הכדורסל או את מי להשאיר על הספסל כש-11 מרעיו עולים על מגרש הכדורגל. בקיצור, הוא מבין טוב יותר מהמאמן, וכנראה שיש לו פנטזיה קטנה להיות מאמן בעצמו ולהחליט מי ישחק ובאיזה תפקיד.
ובכן, על הפנטזיות האלו של מאות מיליוני אוהדי כדורגל, כדורסל ושאר משחקי כדור, קמה תעשייה - ואיך לא, כי היכן שיש קהל יעד די שבוי, הרבה יותר קל לעשות כסף. תעשייה זו מכונה פנטזי ספורט (Fantasy Sport), והיא צומחת וצומחת כי לא חסר אוהדי ספורט מכורים, ויש אפילו חברת מחקר, Elires Research שטוענת שזו הנישה הצומחת ביותר בתעשיית המשחקים בכללותה, ממש כמו שהפוקר היה בתחילת דרכו.
והנה מספר שממחיש טענה זו: בארה"ב, שבה תעשייה זו היא כרגע הכי פופולרית והכי גדולה, יש 56.8 מיליון איש ששיחקו בשנת 2014 משחקי פנטזי (תיכף נסביר מהו משחק כזה), ומספר השעות השבועיות שהוקדשו לתחביב זה עמד על 8.67. לא מעט.
השוק הזה גלגל אשתקד 96 מיליון דולר, ולפי אותה חברת מחקר בשנת 2020 הוא יגלגל 1.18 מיליארד דולר. פנטזיה? נחכה ונראה.
במקביל למשחק האמיתי
לפני שנצלול לזהות החברות החלוציות והמובילות בתעשייה, ולא פחות מהותי - לזהות את החברה הישראלית שמנסה לאתגר את הפתרון של אותן חלוציות, נסביר מהו פנטזי ספורט. זהו משחק אינטרנטי (זמין אפילו במובייל) שבו כל משתמש מרכיב לעצמו את נבחרת החלומות שלו, בענף ספורט קבוצתי כלשהו (לדוגמה כדורגל), מתוך מבחר של שחקנים באותו ענף. ביום שבו יש משחק אמיתי, נבחרת החלומות שבנה המשתמש מתחרה בנבחרות שהורכבו על ידי משתמשים אחרים. הנבחרות הווירטואליות אינן משחקות ביניהן, והפנטזי ספורט מבוסס על המשחק האמיתי.
לדוגמה, ריאל מדריד משחקת נגד אתלטיקו מדריד, ואחד משחקני ריאל הבקיע גול. במקרה והשחקן המבקיע נמנה על נבחרת החלומות של משתמש זה או אחר, הנבחרת הווירטואלית מקבלת ניקוד. דהיינו, הציון של כל נבחרת (למעשה, של כל משתמש) נקבע לפי ביצועי אמת של שחקני אמת במשחקי אמת. לכן, פנטזי ספורט הוא משחק שמשוחק במקביל למשחק האמיתי. המשתמש שנבחרתו צברה את עיקר הנקודות על בסיס משחקי האמת, זוכה בפרס כספי. למעשה, משחק זה יצא לדרכו כבר בתחילת המאה הקודמת (ועל דפי נייר) אך האינטרנט שדרג אותו והפך אותו לפופולרי יותר.
שוק הפנטזי ספורט הוא שוק יומי, ולאו דווקא עונתי (כי ספורט הוא משחק של עונות), וזאת מכיוון שהזמינות והנגישות שיוצר האינטרנט מאפשרות להפוך כל משחק לעונה בפני עצמה, דהיינו להרכיב נבחרת חלומות חדשה לכל משחק ומשחק ולאו דווקא לעונה שלמה.
ועכשיו לחברות שפעילות בשוק זה. השוק האמריקאי, במקרה דנן, הוא מעין דואופול, דהיינו נשלט על ידי שתי חברות אמריקאיות פרטיות: Fanduel שלפי הוול סטריט ג'ורנל ו-Fox Sports רשמה בשנת 2014 הכנסות של 57 מיליון דולר, ובשנת 2015 הן אמורות לעמוד על 200 מיליון דולר, דהיינו פי 4. החברה השנייה היא DraftKings שרשמה בשנת 2014 הכנסות של 30 מיליון דולר, ובשנת 2015 הן אמורות לעמוד על 100 מיליון דולר, דהיינו פי 3.
החברה הישראלית הקטנה שתנסה לנגוס בנתחי השוק של 2 אלו נקראת פנטזי נטוורק, שרק באוקטובר האחרון השלימה את המיזוג שלה לתוך השלד הבורסאי של ביוסל. כל אחד משלושת יזמי פנטזי נטוורק - ברק אייזנשטיין, אסף כרמל ומשה אינגבר - קיבלו 9.5% מההון, וגישה לקופת מזומן שבה נותרו 9.7 מיליון שקל, לא ממש הרבה כדי לאתגר את שתי החברות המובילות בשוק. פנטזי נטוורק נסחרת כרגע לפי שווי שוק מאוד צנוע של 30 מיליון שקל, אך את אייזנשטיין, שמכהן כמנכ"ל, זה לא ממש מרתיע. "בארה"ב זו ממש תופעה חברתית", הוא אומר על תעשיית הפנטזי ספורט.
לפנטזי יש שני פתרונות עיקריים: הראשון הוא פתרון B2C תחת המותגים DraftHero ו-24Manager. הראשון מאפשר לשחק על 4 ליגות ספורט מובילות בארה"ב: NBA (כדורסל), NFL (פוטבול), MLB (בייסבול) ו-NHL (הוקי). השני מאפשר לשחק על ליגות אירופאיות מובילות דוגמת הליגה האנגלית (Premier League), הליגה הספרדית (La Liga), הליגה האיטלקית (Serie A), הליגה הגרמנית (Bundesliga), הליגה הצרפתית (Ligue 1), ליגת האלופות (Champions League), ליגת אירופה ((UEFA Europa League וכן ליגת הכדורגל האמריקאית-קנדית (MLS).
"הזדמנות גדולה"
אתמול, אגב, הודיעה פנטזי נטוורק על חתימת שת"פ עסקי מול Olympia Zone ולפיו האחרונה תסייע לפנטזי לאתר לקוחות פוטנציאליים בשוק שבה היא פועלת. אחד מבעלי השליטה באולימפיה זון הוא אבי נמני, כדורגלן עבר ישראלי, ששיחק שנים רבות כקפטן בקבוצת מכבי תל-אביב ונבחרת ישראל.
הפתרון השני של החברה הוא פתרון B2B, שהושק רק באחרונה, והוא מיועד למפעילי אתרי הימורים מקוונים דוגמת 888 הישראלית, פוקרסטארס ואחרות.
ואיך בדיוק החברה ודומותיה עושות מזה כסף? "המודל העסקי של התעשייה הזו דומה לזה של פוקר", מסביר אייזנשטיין. "כחברת פלטפורמה, פנטזי גובה 10% מסך הקופה שמצטברת במשחק. זה ה-Rake, העמלה שלנו. נניח שהקופה עומדת על 200 דולר, החברה תקבל 20 דולר, והפרס שילך למי שנבחרת החלומות שלו קיבלה את הציון הכי גבוה, יקבל את היתר, 180 דולר. "זה פתרון שעונה על צורך שיש לאוהדי ספורט, ולכן יש כאן הזדמנות גדולה". כשמדובר בעסקת B2B, יש הכנסה נוספת בצורת חלוקת רווח משווי של כל משתמש, אך כאמור פתרון ה-B2B של החברה עדיין מצוי בחיתוליו מבחינה מסחרית.
פתרון ה-B2C, כאמור, כבר רץ באוויר מאז הקמת החברה, אך הכנסותיה ממנו הן עדיין שוליות, ואייזנשטיין ימקד את עתיד החברה דווקא על פתרון ה-B2B. "אין ספק שפתרון ה-B2B ייצור יותר הכנסות מה-B2C אבל אי אפשר לעשות B2B טוב בלי B2C טוב. כרגע, אנחנו מספקים את שני הפתרונות במקביל אך מנוע הצמיחה לעתיד יהיה יותר פתרון ה-B2B מאשר ה-B2C".
לטענת אייזנשטיין, היתרון התחרותי של פנטזי נטוורק על שתי חלוצות התעשייה הוא "פלטפורמה הרבה יותר ידידותית למשתמש, והרבה יותר פשוטה לשימוש והבנה".
