גיל רון ואהוד גוט / צילומים : אמיר מאירי ואיל יצהר
בעשור האחרון, מאז שחוקק ב-2006 בישראל חוק תובענות ייצוגיות במטרה לעודד סוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לעמוד על זכויותיהם למול הגופים הגדולים במשק - הושבו לציבור מיליארדי שקלים בזכות ניהול תביעות ייצוגיות.
ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות ביותר בעשור הושבו לציבור מעל 1.325 מיליארד שקל - ממוצע השבה של 88.5 מיליון שקל לתיק. שכר-הטרחה שחולק לעורכי הדין שייצגו ב-15 התביעות הייצוגיות הגדולות של העשור עמד על 67.5 מיליון שקל. כלומר, עורכי הדין גרפו לכיסם כ-5% מהסכום שנפסק בייצוגיות הללו.
עוד עולה כי בעשור האחרון הוגשו 7,400 תביעות ייצוגיות, שרובן הסתיימו בפשרות או בסילוק התביעה. 5,300 מכלל התביעות שהוגשו בעשור האחרון, הוגשו ב-4 השנים האחרונות.
במילים אחרות, ב-4 השנים האחרונות הוגשו 250% יותר תביעות מאשר ב-6 השנים הראשונות לאחר חקיקת החוק. בשנת 2015 הוגשו כ-1,385 ייצוגיות, לעומת 1,233 ב-2014 ו-1,132 בשנת 2013. זאת, לעומת 15 תביעות ייצוגיות שהוגשו בשנת חקיקת חוק התובענות הייצוגיות (שנת 2006) ו-158 תביעות ייצוגיות ב-2007.
אלה הם חלק מהנתונים המרתקים שעולים מסיכום כלל התביעות הייצוגיות שהוגשו בישראל בעשור האחרון, מאז נחקק חוק התובענות הייצוגיות. הסיכום נערך על-ידי עו"ד אסף פינק והוצג בכנס השנתי לתביעות ייצוגיות בישראל, שנערך היום (ג') בתל-אביב ואשר מאורגן על-ידי פינק.
רעידות בתיבת ההילוכים
הליך התביעה הייצוגית הפך זה מכבר לחלק אינהרנטי מנוף המשפט הישראלי. יש שיאמרו כי השימוש בכלי התביעה הייצוגית בישראל אפילו הפך מוגזם. לא אחת מועברת ביקורת ציבורית וכן ביקורת של בתי המשפט על עורכי דין שאצים להגיש תביעות ייצוגיות, גם כשאין לכך סיבה ממשית, ורק כדי לנסות ולגרוף כספים לכיסם.
לעו"ד פינק אין ספק כי ללא פסיקת שכר-טרחה משמעותי לעורכי הדין המייצגים, השימוש במכשיר החשוב של התביעה הייצוגית לא ימשיך להתעצם. "אני חושב שבתי המשפט והתקשורת חוטאים לעתים בהבנת התשומות והמשאבים הנדרשים לעורך דין כדי לנהל תיק של תביעה ייצוגית. מבדיקת 15 התיקים הגדולים בעשור, מסתבר כי ממוצע שכר-הטרחה של עורכי הדין הוא רק 5% מההשבה של הסכומים לציבור, הרבה פחות ממה שהיינו מצפים", אומר פינק.
לטענתו, "אם רוצים לתמרץ הגשת תביעות ייצוגיות טובות וחשובות, קיימת חשיבות עליונה לתמרץ את עורכי הדין".
כאשר בוחנים את סוגיית שכר-הטרחה, רואים מיד כי לפחות על עורכי הדין המובילים בתחום אין מה לרחם, והם גרפו סכומי-עתק לאורך השנים בזכות ייצוג תובעים בתביעות ייצוגיות.
בדומה לשנת 2014, גם ב-2015 בראש רשימת המרוויחים מניהול תביעה ייצוגית בודדת ניצב משרדם של עורכי הדין גיל רון ואיל קינן ושל עדי פורת ממשרד פורת, שרביט, מינס, שזכו לקבל שכר-טרחה בסך של 8.5 מיליון שקל בזכות תביעה שבה הם ייצגו את התובעים שהגישו תביעה ייצוגית נגד חברת צ'מפיון מוטורס ופולקסוואגן בגין תקלות בתיבת הילוכים של רכבי החברה. בתביעה נטען כי תיבת ההילוכים פגומה, גורמת לרעידות וקפיצות ואף יוצרת סיכון בטיחותי. התביעה הסתיימה בפשרה, שאושרה על-ידי השופט יהודה פרגו מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, ובמסגרתה הושבו לציבור 65 מיליון שקל.
גם בשנת 2014 הוביל משרדם של רון וקינן את רשימת המרוויחים - אז הם גרפו סכום של 11.8 מיליון שקל עבור ייצוג ב-3 תביעות ייצוגיות.
במקום השני בשנת 2015 נמצאים עורכי הדין עידן איידן ודוד תירוש, שגרפו לכיסם שכר-טרחה בסך כ-4.4 מיליון שקל במסגרת התביעה ייצוגית, שבה הם ייצגו בעלי מניות שתבעו את חברת כלל תעשיות, בטענה כי החברה נמחקה מהבורסה במחיר שקיפח את הציבור. הצדדים הגיעו לפשרה, שבה הוסכם כי הציבור יזכה להשבה של 37 מיליון שקל, והיא אושרה על-ידי השופט חאלד כבוב מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
עורכי הדין איל גולדנברג ועדי קסטנבאום התברגו במקום השלישי אשתקד ברשימת שיאני שכר-הטרחה בתביעות ייצוגיות - הם קיבלו שכר-טרחה בסך כ-3.8 מיליון שקל בזכות הייצוג בתביעה שהוגשה נגד חברות הביטוח בגין גביית דמי ניהול בפוליסות ביטוח חיים באופן חריג. התביעה הסתיימה בפשרה, שבמסגרתה הושבו לציבור 70 מיליון שקל.
אל המקום הרביעי הגיעו עורכי הדין רם דקל, עמית מנור, יוקי שמש ורם גורודסקי, שגרפו 1.3 מיליון שקל בזכות התביעה הייצוגית שהוגשה נגד הבנקים הגדולים בעילה של הסדר כובל לתיאום עמלות. בזכות תביעה ייצוגית זו הושבו לציבור 70 מיליון שקל.
פיצוי בגין הפרטה
כאשר צוללים לנתונים של העשור כולו, מגלים כי משרד עורכי הדין בלטר-גוט-אלוני ניצב בודד בפסגת המרוויחים מניהול תביעה ייצוגית בודדת. המשרד קיבל ב-2012 סכום-עתק של 11.5 מיליון שקל בזכות הייצוג בתביעה הייצוגית שהגישו בעלי מניות בחברת מקורות נגד המדינה כבר לפני כ-15 שנה בגין הפרטת החברה.
במקום השני ברשימת שיאני שכר-הטרחה בתביעות ייצוגיות בעשור האחרון ניצב עו"ד יצחק אבירם, שגרף לכיסו ב-2011 סכום של 8.7 מיליון שקל, כאשר ייצג את דב כהנא בתביעה הייצוגית שהגיש נגד חברת מכתשים אגן סביב עסקת רכישת החברה על-ידי כימצ'יינה הסינית.
עורכי הדין גיל רון, איל קינן ועדי פורת נמצאים במקום השלישי בדירוג העשור בזכות שכר-טרחה בסך של 8.5 מיליון שקל, אותו קיבלו במסגרת התביעה הייצוגית נגד חברת צ'מפיון מוטורס ופולקסוואגן.
רון וקינן וכן עו"ד אביעד סרן קיבלו בנוסף שכר-טרחה בסך 5 מיליון שקל בשתי תביעות ייצוגיות נפרדות. בראשונה הם ייצגו בעלי מניות של בנק לאומי שתבעו את הבנק בגין חיוב חשבונות בנק בניגוד לדין ולריבית המותרת. בזכות תביעה זו הושבו לציבור 100 מיליון שקל במסגרת פשרה. הייצוגית השנייה הוגשה נגד חברות הביטוח בגין אופן חישוב תגמולי ביטוח בתאונות אישיות. במסגרת הפשרה בתיק זה הושבו לציבור 50 מיליון שקל.
משרד עורכי הדין פירט-וילנסקי-מזרחי-כנעני קיבל שכר-טרחה של 5.9 מיליון שקל בזכות הייצוג בתביעה שהוגשה בגין קיפוח בעלי מניות מקרב הציבור במסגרת עסקת המיזוג של הוט. סכום הפיצוי לקבוצת התובעים היה 29.3 מיליון שקל.
התחומים החמים בייצוגיות: צרכנות וביטוח
עיון בנתונים שהוצגו היום בכנס התביעות הייצוגיות מעלה כי רוב התביעות הייצוגיות בשנת 2015 הוגשו בנושאי צרכנות. לא פחות מ-902 מתוך 1,375 הייצוגיות שהוגשו השנה עסקו בצרכנות - המדובר ב65% מכלל התביעות. 217 תביעות ייצוגיות הוגשו על-ידי אזרחים נגד הרשויות.
ואולם, הקפיצה הגדולה ביותר בכמות התביעות הייצוגיות ביחס לכמות שהוגשה ב-2014 הייתה בנושאי ביטוח. בעוד שב-2014 הוגשו 48 ייצוגיות נגד חברות הביטוח - השנה הוגשו 98 ייצוגיות סביב נושאי הביטוח.
בנוסף, 37 תביעות ייצוגיות הוגשו אתשקד בגין מפגעים סביבתיים שמהם סבל הציבור, ו-31% הוגשו נגד הבנקים.
לדברי עו"ד פינק, אם מסתכלים קדימה לעשור הבא, אין ספק כי המחוקק ובתי המשפט יצטרכו לתת פתרון לתופעה של תביעות ייצוגיות מרובות בתחומים שהם יחסית קטנים אך גוזלים זמן שיפוטי רב.
עו"ד פינק מצר על העובדה שלמרות שהשימוש בכלי התביעה הייצוגיות עשוי לסייע בהנעת שינוי חברתי, כמעט שלא רואים תביעות ייצוגיות בנושאים חברתיים, כגון תביעות ייצוגיות כנגד המונופולים הגדולים במשק או בגין טענות לאפליה בעבודה ובמקומות אחרים.
"תביעות ייצוגיות יכולות להיות מנוע שיביא לשינוי חברתי אמיתי בצרכנות, בהורדת המחירים לציבור, בעידוד שכר שווה לנשים ובהפסקת האפליה בעבודה ובמרחב הציבורי. אני חושב שבעשור הקרוב נראה שימוש הולך וגדל בכלי הייצוגית על-מנת לתקוף עוולות כגון אלה", מסכם פינק.
"שיעור שכר-הטרחה מסכום ההשבה לציבור הוא נמוך יחסית"
משרדם של עורכי הדין איל גולדנברג ועדי קסטנבאום קיבל השנה שכר-טרחה בסך כ-3.8 מיליון שקל בזכות הייצוג בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד חברות הביטוח בגין גביית דמי ניהול בפוליסות ביטוח חיים באופן חריג. התביעה הסתיימה בפשרה, שבמסגרתה הושבו לציבור 70 מיליון שקל.
לעו"ד גולדנברג יש בטן מלאה על האופן שבו מסקרת התקשורת את נושא התביעות הייצוגיות, ובעיקר הוא מתלונן על ההתמקדות בסכומים שמקבלים עורכי הדין כשכר-טרחה.
לדבריו, "בכל פעם שאתה רואה שעורך דין קיבל הרבה כסף בזכות תביעה ייצוגית, ובתקשורת כותבים שעורכי הדין 'גרפו'... שוכחים את כל המקרים האחרים בשנים האחרונות שבהם עורך הדין הזה הוציא כספים רבים, בין אם על אחזקת המשרד ותשלום משכורות לעובדים, בין אם בהוצאות על התיק הספציפי ובין אם בהשחתת הזמן על התיק - זמן שבו יכול היה לנהל תיקים אחרים. אתם גם שוכחים שכדי שעורך דין טוב יירתם לייצוג בתביעה ייצוגית, צריך שבפעם האחת שבה הוא הצליח להשיג את הסעד שנתבע - כדאי לפרגן לו, ולא לכתוב שוב 'עורכי הדין גרפו'".
- מה היית רוצה שייכתב?
"תכתבו שעורך הדין ניהלו תביעה ייצוגית באופן מקצועי וסייעו להשיב כספים לציבור הרחב. בתביעה נגד חברות הביטוח, למשל, שכר-הטרחה שקיבלנו היה כ-12.5% מהסכום שהגיע לציבור בזכות התביעה, של 31 מיליון שקל.
"חשוב לדעת שאם אני בתור עורך דין הייתי מייצג לקוח בתביעה רגילה ולא ייצוגית, ומשיג עבורו 31 מיליון שקל, שכר-הטרחה שלי היה הרבה יותר גבוה, והתביעה גם הייתה הרבה יותר קלה לניהול, כי לא הייתי צריך לעבור את השלב של אישור ניהולה כייצוגית. גם אם הייתי מפרק של נכס ומביא לנושים 31 מיליון שקל, הייתי מקבל שכר-טרחה יותר גבוה.
"לכן, ההסתכלות של התקשורת וגם של בתי המשפט על שכר-הטרחה בייצוגיות היא לעתים מעוותת. 12.5% זה לא הרבה ביחס לתיקים אחרים, ואילו העבודה על תיק של תביעה ייצוגית היא יותר רבה".
"הרוב מוצדק"
בהמשך לכך, עו"ד גולדנברג מוסיף ואומר כי חסרה לו התייחסות גם של התקשורת וגם של בתי המשפט לפן החברתי הטמון בתביעות הייצוגיות. "כשאתה בא ומגיש תביעה ייצוגית נגד בנק שגבה עמלה גבוהה בשקל אחד יותר מדי ממיליון לקוחות למשך 7 שנים - כלומר 7 מיליון שקל - אז כולם מסתכלים על הפן המספרי בלבד. ואולם, לתביעה ייצוגית כזו יש גם ערך חברתי רב. הבנק הזה הוא אחד מכלל הגופים הפיננסים שמעבירים את העושר מהציבור אל הטייקונים, והמשמעות החברתית של העברת הכסף מהצד החזק במשוואה לצד החלש במשוואה, היא גדולה.
"הרבה פעמים בתי המשפט לא מאפשרים ניהול תביעות ייצוגיות בשל טעמים טכניים בעיקרם. אני מצפה מבתי המשפט להשתמש בכלים שיש להם כדי לאפשר ניהול תביעות ייצוגיות ביתר קלות לאור הערך החברתי שלהן".
- נדמה לפעמים שישנו מבול של בקשות לאישור תביעות ייצוגיות שהן תביעות-סרק ושגורם לעומס מיותר על בתי המשפט.
גולדנברג: "אי-אפשר לעשות הכללות. יש מקרים של עורכי דין שרצים לתבוע בלי סיבה, וצריך להתייחס לכך בהתאם. אם המקרה הוא אכן קיצוני, וברור על פניו שלא היה מקום להגיש את התביעה, ובכל זאת עורך הדין ממשיך בהליך - אז צריך לחייב אותו בהוצאות. אבל מאידך גיסא, רוב הייצוגיות או חלקן הגדול הן מוצדקות".