אלון וגנר משמאל / צילום: איל יצהר
בראשית נובמבר 2004 פתחה רשת האופנה פוקס משא-ומתן עם חברת ההחזקות ממורנד של לב לבייב, להקמת רשת חנויות משותפת ברוסיה ובמדינות חבר העמים. במהלך המשא-ומתן דובר על הקצאה ממניות פוקס לממורנד ומתן אופציה לרכישת מניות פוקס נוספות על-ידי ממורנד.
בסוף אותו חודש דיווחה פוקס לראשונה לרשות לניירות ערך ולבורסה על המשא-ומתן, פרטיו וההסכמות במסגרתו. לאחר הדיווח המיידי הראשון בוצעה הפסקת מסחר במניית פוקס של 45 דקות.
כשבועיים לאחר מכן דיווחה פוקס, בדיווח מיידי נוסף, כי בהמשך לדיווח הראשון היא חתמה על מזכר הבנות עם ממורנד, המעלה על הכתב את העקרונות שהוסכמו בין הצדדים, ובינואר 2005 חתמה פוקס על ההסכם להקצאת מניות פוקס לממורנד.
המשא-ומתן האמור הוביל לא רק להקמת רשת חנויות ברוסיה ושיתוף-פעולה בין לבייב לפוקס (אשר בהמשך מכר את אחזקותיו בפוקס), אלא גם לכתב אישום חמור נגד מספר בכירים לשעבר בחברת ממורנד ואנשי שוק הון, אשר עשו שימוש אסור במידע פנים אליו נחשפו במסגרת המשא-ומתן.
הבוקר (ד') שלח בית המשפט המחוזי בתל-אביב את מנהל תיקי ההשקעות אלון וגנר, שהורשע בשימוש במידע פנים בפרשה המכונה "פוקס-ממורנד", ל-7 חודשי מאסר בפועל ו-10 חודשי מאסר על-תנאי, וכן גזר עליו קנס בסך 120,000 שקל.
על נאשם נוסף בפרשה, דניאל ברכה, פעיל בשוק ההון שהורשע בעבירה אחת של שימוש במידע פנים בפרשה, הוטלו 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 15,000 שקל.
וגנר הורשע בכך שקיבל מנדב גרינשפון, סגן יו"ר אפריקה ישראל ויד-ימינו של לב לבייב, ששימש סמנכ"ל ממורנד בתקופה הרלוונטית לכתב האישום, מידע פנים בנוגע למשא-ומתן לשיתוף-הפעולה בין פוקס לבין ממורנד, שהתקיים, כאמור, בשלהי שנת 2004.
גרינשפון הודה כי העביר את המידע לוגנר, כלכלן ובעל תואר במינהל עסקים, ששימש באותה תקופה כמנהל תיקים ברישיון וניהל עבור גרינשפון ובני משפחתו תיקי השקעות בניירות ערך. ואולם, גרינשפון עצמו לא הורשע בפרשה.
על-פי הסדר הטיעון שנחתם בין פרקליטות מיסוי וכלכלה לגרינשפון, הוא הודה גרינשפון בעבירות של מסירת מידע פנים, שילם "קנס" (שהוגדר כתרומה) בסך של כ-750 אלף שקל וביצע עבודות שירות לתועלת הציבור - ולא הורשע.
כתב האישום בפרשה הוגש נגד מספר גורמים, ובהם גרינשפון, וגנר ורוית טל, העוזרת האישית של מנכ"ל פוקס הראל ויזל, אך טל זוכתה מכל האישומים שיוחסו לה.
בהכרעת הדין נקבע כי מאז הדיווח הראשוני על עסקת ממורנד ועד לחתימה עליה עלתה מניית פוקס בשיעור של כ-38%, וכי המידע אודות המשא-ומתן בין פוקס לממורנד, בעניין הקמת רשת חנויות משותפת ברוסיה, הקצאת מניות פוקס לממורנד והמידע בדבר מתן אופציה לממורנד לרכישה נוספת של מניות פוקס על-ידי ממורנד, הועבר, כאמור, מגרינשפן, שהיה איש פנים, לוגנר, שהיה פעיל בשוק ההון, מנהל תיקים בעל רישיון, והאחרון השתמש לצורך רכישת מניות פוקס במאות אלפי שקלים. הרכישות בוצעו על-ידי וגנר בחשבונות לקוחותיו וכן בחשבון משותף שלו ושל אביו ובחשבונם של אחותו וגיסו.
ביחס לדניאל ברכה, שהיה פעיל בשוק ההון ועבד בחברת רקיע שוקי הון בע"מ שעסקה בניהול תיקים, נקבע בהכרעת הדין כי בעקבות קבלת מידע פנים בנוגע למשא-ומתן הוא ביצע רכישות של מניות פוקס בסך של כ-100 אלף שקל, אותן מכר ברווח.
השופטת יעל פרדלסקי דחתה את טענתו של וגנר כי יש להקל בעונשו בשל הסדר הטיעון אליו הגיעה המדינה עם גרינשפון. "אין מדובר באחידות הענישה, שכן עניינם של גרינשפון ושל וגנר אינו דומה", קבעה.
עוד דחתה השופטת את בקשת וגנר להקל בשל הגנה מן הצדק, בכך שתיק החקירה כנגד הראל ויזל, מנכ"ל פוקס, נסגר בחוסר אשמה, וזאת לאחר שדחתה גם בהכרעת הדין את טענת ההגנה מן הצדק שעניינה אפליה בין וגנר להראל ויזל.