הנפקת Wix / צילום: יח"צ
חברת Vonetize (וונטייז) הישראלית - המספקת וידיאו לפי דרישה ללקוחות באפריקה, אמריקה הלטינית ושווקים מתעוררים - "אינה ממוקדת מאוד באקזיט", כך אומר מנכ"ל החברה, נועם יוספידיס.
וונטייז - המספקת שירות פרימיום של סטרימינג בסגנון של נטפליקס באמצעות מכשירים ניידים וטלוויזיה חכמה - הוקמה בשנת 2011 עם הון של 200 אלף דולר ממשקיע אנג'ל. בשנת 2014, החברה גייסה 6 מיליון דולר במספר סבבים פרטיים, עם קצת עזרה מחברים ומשפחה.
עד לאחרונה התקשתה וונטייז - כמו חברות סטארט-אפ טכנולוגיות ישראליות שאפתניות אחרות - לגייס את הכספים הדרושים ואת העוצמה השיווקית בחו"ל הנדרשת לעבור ממעמד של סטארט-אפ לחברה בעלת פריסה בינלאומית. חברות רבות נמכרו למרבה במחיר בהזדמנות הראשונה - בדרך כלל לחברת טכנולוגיה או לקבוצת פרייבט אקוויטי אמריקאית - ועברו לפרויקט הבא.
אבל כעת, המגזר הטכנולוגי בישראל מוצף בכספים ממשקיעים אמריקאים, אירופיים וסיניים התרים אחר חברות שמעוניינות לצמוח בתנאים שלהן ולפי לוחות הזמנים שלהן. הדבר נובע בעיקר מהערכות השווי הגבוהות בארה"ב, דבר המעודד קרנות לחפש עסקאות טובות מחוץ לעמק הסיליקון, אך גם מדגיש את האטרקטיביות של חברות הסטארט-אפ הישראליות.
וונטייז בוחנת את האפשרויות העומדות בפניה: כדי לגייס כספים לצורך התרחבות לדרום מזרח אסיה ולשווקים חדשים אחרים, היא יכולה לגייס כספים ממשקיעים מוסדיים או לערוך הנפקה ראשונה לציבור בתל אביב, ניו יורק או לונדון, כך אומר מנכ"ל החברה.
בכל מקרה, הנפקה תהיה רק "צעד בדרך" למה שיוספידיס מתאר כאבן הדרך הראשונה של החברה: הערכת שווי של 5 מיליארד דולר. "אנחנו רוצים להקים חברת ענק", הוא אומר, "זה ברור לנו". השאיפה להערכת שווי של 5 מיליארד דולר עשויה להישמע כמו גאוותנות, אבל ישראל ידועה באשכול חברות הסטארט-אפ החדשניות שלה.
עם שוק מקומי של 8 מיליון איש בלבד, ליזמים בישראל יש נטייה למכור חברות בשלבים המוקדמים. שאלה שנשאלת לעתים קרובות בכנסים היא מתי ישראל - שזכתה בשנת 2009 לשם "אומת הסטארט-אפ", בעקבות ספר בעל אותו שם - תהפוך ל"אומת ה-scale-up" - מדינה שמצמיחה חברות בינלאומיות גדולות. ישראלים שאלו מתי המדינה שלהם, שאין לה אף חברה בינלאומית גדולה המוכרת בכל בית למעט טבע, תצמיח תאגידים לאומיים מובילים כמו נוקיה הפינית או סימנס הגרמנית.
אך ככל שהסקטור הטכנולוגי של המדינה היהודית מתבגר, יותר ויותר חברות מתרחבות ומעסיקות מאות אנשים מקומיים ומגיעות להערכות שווי של מיליארד דולר או יותר וזוכות לסטטוס של חברות "יוניקורן".
זריקת עידוד
"עד לפני חמש שנים ב-99% מהחברות הישראליות, כששאלת את היזמים 'מה האסטרטגיה שלכם', הם היו עונים 'אקזיט'", כך אומר יוסף מנדלבאום, מנכ"ל פריון, קבוצה בתחום הפרסום הנסחרת בנאסד"ק, שרכשה מספר חברות אחרות ומעסיקה כיום כ-600 איש ברחבי העולם.
לדברי מנדלבאום, שהחברה שלו הוקמה בשנת 2010 עם מכירות של 30 מיליון דולר וסיימה את 2015 עם היקף מכירות של יותר מפי 10, "אני לא חושב שזה בלתי אפשרי להקים חברה גדולה עם מטה בישראל. זה מה שאני רוצה לעשות".
ביקוש גלובלי
היבול של חברות חדשות וגדולות יותר עם שווי של מיליארד דולר ומעלה הוא מקור לצמיחה, אך הכלכלה מתמודדת עם אתגרים דמוקרטיים וסיכונים פוליטיים חריפים. בשעה שכמה חברות ותעשיות מה"כלכלה הישנה" מדשדשות או נמצאות בקשיים, סקטור הטכנולוגיה הצומח מהווה מוקד משיכה להשקעות פנימיות ומקור מתמיד למקומות עבודה - לרבות עבור פלסטינים וחרדים, מגזרים ששיעור האבטלה בהם גבוה. התעשייה מהווה 18% מהתמ"ג ויותר משליש מהיצוא של המדינה.
אחת הסיבות שבגללן קבוצות טכנולוגיה ישראליות מתרחבות היא שיש להן ייצוג יתר במגזרים הנשענים על ביקוש גלובלי: אפליקציות מובייל, הנדסת אינטרנט ובעיקר - אבטחת סייבר - תחום שבו צרכי הביטחון של ישראל מזינים ענף המצטיין ברמה עולמית.
צ'ק פוינט, שנוסדה על ידי בוגרי חיל המודיעין הישראלי, היתה חלוצה של תחום הפיירוול ושל החדירה הרחבה יותר של ישראל לתחום אבטחת הסייבר. היא מהווה זה זמן רב דוגמה לחברות חדשות, ונותרה אחת החברות הגדולות בישראל, עם שווי שוק של 14 מיליארד דולר.
כיום יש לה מתחרות. חברת Mobileye (מובילאיי) בנתה לעצמה נוכחות בשוק של מערכות מבוססות מצלמה לרכב, המצוידות באלגוריתמים לעיבוד תמונה אשר מאפשרות למכוניות לבצע עצירה או נהיגה ללא נהג. היא סירבה לניסיונות לרכוש אותה. מקימי החברה, אמנון שעשוע, פרופסור למדעי המחשב, וזיו אבירם, גייסו השקעה של 100 מיליון דולר מגולדמן זקס כבר בשלב מוקדם בחיי החברה, והחליטו לבנות חברה עצמאית. החברה יצאה להנפקה בשנת 2014 - היתה זו ההנפקה הגדולה ביותר בנאסד"ק אי פעם עבור חברה ישראלית. וכיום היא שווה כ-8.4 מיליארד דולר.
חברת CyberArk (סייברארק) היא חברת אבטחת מידע שמניותיה נסחרות בנאסד"ק מאז 2014, וכיום עומד שווי השוק שלה על כ-1.5 מיליארד דולר. שווי השוק של Wix, שגם היא רשומה בנאסד"ק, מתקרב למיליארד דולר, ומשרדיה בתל אביב מתרחבים ככל שהיא מגדילה את אחיזתה בתחום של הקמת אתרי אינטרנט.
מועמדות טובות נוספות למעמד של חברות יוניקורן - כך על פי רובי סולימן, שותף ב-PwC בישראל - כוללות את Gett (לשעבר Get Taxi), חברה להזמנת מוניות ומשלוחים בדומה ל-Uber; חברת Outbrain - ספקית של "פלטפורמה לגילוי תוכן"; ו-Taboola, המסייעת לספקי תוכן למצוא לינקים שיגדילו את התעבורה באתרים שלהם. אף אחת מהן לא יצאה עדיין להנפקה.
מה שחשוב הוא שכיום יש דור חדש של יזמים סדרתיים מנוסים, המשתמשים במשאבים שצברו תוך כדי בנייה של חברות גדולות בחו"ל כדי לשמש דוגמה לחברות סטארט-אפ צעירות.
"כיום יש לנו שניים או שלושה מחזורים של ישראלים שבילו בארה"ב, פיתחו את החברות שלהם וחזרו לישראל והקימו חברות חדשות או הצטרפו לחברה אחרת, ועל ידי כך הם ייבאו את המומחיות שלהם", אומר גדי תירוש, שותף מנהל בקרן ההון סיכון המובילה JVP, בעלת מניות בסייברארק.
אורי לוין, ממייסדי חברת Waze (וייז), אפליקציית הניווט והמיפוי, מכר את החברה - ביחד עם בעלי מניות אחרים - תמורת סכום של 1.1 מיליארד דולר בשנת 2013. כיום הוא מעורב במספר חברות טכנולוגיה חדשות. "ההבדל מגיע מהיזמים עצמם", אומר סולימן. הם מתבוננים בווייז, Gett ומובילאיי ואומרים לעצמם: 'אני רוצה לבנות חברה גדולה, חברה בינלאומית גדולה'".
סייברארק מסמלת את המגמה הזאת. החברה, שנוסדה בשנת 1999, העבירה תחילה את המטה שלה לבוסטון כדי לשפר את המוצרים שלה ולמצוא לקוחות בכלכלה הגדולה בעולם.
כאשר כמה משקיעים החלו "לדחוף לאקזיט", אומר אודי מוקדי, ממסיידי החברה, סייברארק בנתה עסקה שהבטיחה את עצמאותה: קרן JVP, לצד גולדמן זקס, רכשו את חלקם של אותם משקיעים, והחברה יצאה להנפקה בשנת 2014. כיום סייברארק "מאוד גלובלית" בפעילות שלה, אומר מוקדי, אך יש לה נוכחות ישראלית מוצקה - כמעט מחצית מהעובדים שלה (יותר מ-600 במספר), נמצאים במדינת האם שלה.
חלון להנפקה
בתוך ההתלהבות, ישנם קולות ספקניים המביעים חשש שהערכות השווי ההולכות ועולות עשויות להיות גבוהות מדי, ממש כמו בעמק הסיליקון. כבר בשנת 2015, פעילות ההנפקות ירדה הן מבחינה מספרית והן מבחינת ההיקף הכספי - מ-18 הנפקות בהיקף של 9.8 מיליארד דולר בשנת 2014 לשמונה הנפקות בהיקף של 3.5 מיליארד דולר, כך על פי PwC. בעוד שחלק מהנפילה התרחש כתוצאה מהשווי הגבוה של מובילאיי בהנפקה - 5.3 מיליארד דולר - חברות ישראליות מתמודדות גם עם חלון הזדמנויות הולך וקטן להנפיק בארה"ב או בבריטניה, כך נכתב בדוח של חברת הייעוץ מ-2015.
המגזר הטכנולוגי הישראלי, כמו זה האמריקאי, סבל מכמה וכמה כישלונות מהדהדים, כמו זו של מודו, יצרנית של טלפון סלולרי, שהפסיקה את פעילותה ב-2011, וחברת בטרפלייס, שהקימה תשתית למכוניות חשמליות וקרסה ב-2013.
בלי קשר להערות האזהרה הנשמעות, או ההתקררות של שווקי המניות בעולם, לחברות ישראליות קל היום יותר מתמיד לגייס כספים פרטיים. הכסף עדיין נגיש לחברות הישראליות בעלות הערכות השווי הגבוהות.
"לפני חמש שנים היית צריך לנסוע לקליפורניה או לאירופה כדי לדבר עם קרנות הון סיכון", כך אומר גלעד רוזן, נשיא ומנכ"ל של חברת Celeno, "כיום יש בישראל יותר ויותר קרנות שמתמחות בהון לצמיחה".
שינוי טכנולוגי מאפשר גם הוא לסקטור לגדול ברמה המקומית. בעולם של אפליקציות, וטכנולוגיות אחרות המאפשרות תקשורת בין מדינות, חברות ישראליות כבר אינן מסתמכות רק על השוק הקטן שלהן, או על טקס החניכה שבו ההנהלה הבכירה עוברת לארה"ב.
"לפני עשור אם רצית לעשות שיווק ומכירות בקנה מידה גדול, היית צריך להקים משרדים בארה"ב או בשוק אחר", כך אומר מייקל אייזנברג, שותף בקרן ההון סיכון אלף (Aleph). "כיום, עם אפשרויות השיווק באינטרנט, אפשר להגיע לקהל רחב מבלי שתצטרך לגייס אנשים בצד השני של העולם".
וונטייז למדה את השיעור הזה בשלב מוקדם - כיצד למנף טכנולוגיה כדי להגיע לקהלים רחבים. בשנת 2012 היא חתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חברת סמסונג לאספקת השירות שלה על גבי כל המכשירים שמייצר הענק הדרום קוריאני.
עם זאת, חברות הטכנולוגיה הצומחות של ישראל מתלוננות על מגבלות מבניות המצרות את צעדיהן - בעיקר בכל הנוגע לזמינות של אנשי היי-טק בישראל. הן צריכות להתחרות על עובדי טכנולוגיה מוכשרים עם חברות כמו אינטל, מיקרוסופט, גוגל ופייסבוק, שיש להן פעילויות גדולות בתחום המחקר והפיתוח בישראל ובמקרים מסוימים מקבלות תמריצים מהממשלה. כמחצית מעובדי ההיי-טק בישראל - שמספרם נאמד ב-280 אלף איש - מועסקים על ידי החברות הבינלאומיות, כך אומר ניר זוהר, בכיר ב-Wix.
בין התלונות העיקריות של חברות מקומיות - הביורוקרטיה הכרוכה בגיוס עובדים מיומנים מחו"ל, ולפחות 14 חברות התאגדו כדי לערוך לובינג בנושאים רגולטוריים ונושאים אחרים.
הממשלה, שמילאה תפקיד בהזנת המגזר הטכנולוגי, אומרת שהיא נוקטת צעדים כדי לענות על צרכי הענף, לרבות בתחום הרגולציה והמימון.