תוצאות המכרז בשכונת גלי כרמל מעידות פעם נוספת כי מדובר במנגנון שמחזק את עליית המחירים: מחיר המינימום היה כ-11.2 מיליון שקל, וגובה השומה שקבעה רמ"י היה כ-24.7 מיליון שקל. ההצעה הזוכה הייתה כ-38.7 מיליון שקל - סכום הגבוה בכ-50% מגובה השומה שקבע שמאי רמ"י
בזמן שרוב מכרזי הקרקע שמפרסמת המדינה בחודשים האחרונים הם מכרזי "מחיר למשתכן", נותרו עדיין כמה מכרזים רגילים המתנהלים לפי השיטה הישנה, שבה הזוכה היא ההצעה הגבוהה ביותר. מכרז כזה נסגר לאחרונה בשכונת גלי כרמל בטירת הכרמל, ותוצאותיו מעידות פעם נוספת כי מדובר במנגנון שמחזק את עליית המחירים.
המכרז שפרסמו משרד הבינוי והשיכון ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בטירת הכרמל הוא לבניית 117 יחידות דיור. מחיר המינימום במכרז היה כ-11.2 מיליון שקל, וגובה השומה שקבעה רמ"י היה כ-24.7 מיליון שקל. למכרז הוגשו תשע הצעות, ובסופו הכריזה ועדת המכרזים על הצעתה של חברת משה חדיף בנין והשקעות כהצעה הזוכה. ההצעה הייתה כ-38.7 מיליון שקל - סכום הגבוה בכ-50% מגובה השומה שקבע שמאי רמ"י.
על פי תוצאות המכרז, עלות קרקע ליחידת דיור מפותחת, בצירוף עלות דמי הפיתוח, נאמדת ב-669 אלף שקל - מחיר גבוה בהשוואה למכרזי קרקע שנסגרו לפני כשנה באותה שכונה. אחת הסיבות לכך היא העובדה שמדובר בחלק האחרון ששווק במסגרת השכונה הכולל בניית צמודי קרקע.
מכרז זה מעיד שוב כי שיטת המכרזים של רמ"י ומשרד הבינוי והשיכון מובילה לעליית מחירי הקרקע. הדברים מתחדדים אף יותר מאחר שבחודשים האחרונים, וככל הנראה גם ב-2016, חלק ניכר ממכרזי הקרקע יהיו בשיטת מחיר למשתכן, מכרזים שבהם המחיר המקסימלי נסגר מראש, לעומת מכרזים בשוק החופשי הגוררים ביקוש גבוה יותר על ידי קבלנים שרוצים פרויקטים שבהם מחיר הדירות נתון לשיקול דעתם. כך, ככל שיהיו פחות מכרזי קרקע "רגילים", התחרות בין הקבלנים ליזמים, כמו גם בין קבוצות הרכישה שאינן יכולות לגשת למכרזי מחיר למשתכן, תהיה קשה יותר, וסביר להניח שכתוצאה מכך מחירי הקרקע ימשיכו להאמיר.