תבנית ביצים / צלם: איל יצהר
משווקת הביצים הגדולה בישראל, חברת "גליקסמן שיווק ביצים", ייבאה ביצים מאוקראינה ושווקה אותם לציבור בלא אזהרה על כל סיכון מוחשי, חשש להרעלה ומחלות קשות עקב אכילתן וכן - ובייחוד - היחשפות לחיידק הסלמונלה המסוכן לבריאות - כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף 470 מיליון שקל, שהוגשה הבוקר (ג') לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כנגד גליקסמן ומשווקת ביצים נוספת, חברת "ביצי כפר".
בתביעה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק אבירם ושחר בן-מאיר, נטען כי ביצים שיובאו מאוקראינה, שווקו על-ידי החברות הנתבעות לציבור בלא אזהרה על כך שהעופות באוקראינה אינם מחוסנים כנגד חיידק הסלמונלה, ולפיכך קיים חשש ממשי כי הביצים נגועות בחיידק.
"המשיבות (החברות המשווקות, א' ל"ו), באופן שיטתי, רצוני ומחושב, הסתירו מהציבור מידע מהותי אשר ללא כל ספק היה מונע את רכישתן של הביצים על-ידי רוב הציבור, אם לא כולו, עקב הסיכון המוחשי והמהותי הקיים באכילתן", נכתב בבקשה, ונטען כי "מדובר בסיכון ניכר וממשי להימצאות חיידק הסלמונלה בביצים אלה".
חיידק הסלמונלה הוא חיידק מוכר הידוע כחיידק אלים הגורם למחלות מעיים. החיידק מוכר מזה שנים רבות בארץ ובחו"ל ומקושר במיוחד לביצים טריות. לכן, בהתאם להנחיות והוראות משרד החקלאות, החקלאים המגדלים עופות המטילים ביצים שמשווקות בארץ נדרשים לחסן את העופות כנגד החיידק, וכך להבטיח כי הביצים הן מעופות שעברו חיסון, ולכן לא יימצא החיידק בהן.
לטענת המבקש הייצוגי, ערן דקל, צרכן הרוכש ביצים באופן קבוע, "מתברר כי ביצים מאוקראינה אינן ביצים מעופות העוברים את החיסון - דבר שמשרד החקלאות והמשיבות ידעו היטב. במילים אחרות מדובר בביצים שיש חשש ממשי כי הן נגועות בחיידק הסלמונלה. המשיבות - אשר ידעו את דבר היעדר החיסון כנגד חיידק הסלמונלה, וידעו על הסיכון הגבוה הכרוך באכילת וצריכת ביצים אלה - נמנעו מלגלות לציבור הצרכנים את עובדת היעדר החיסון, ובכך חשפו את הציבור בכללותו למוצר לא מפוקח ומסכן חיים".
לטענת המבקש, הסיכון בו העמידו המשווקות את הציבור תוך הסתרת המידע המהותי בדבר היעדר החיסונים וארץ מוצאן של הביצים הוא גבוה במיוחד, וזאת על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בקבוצות סיכון שונות, בהם ילדים, זקנים, חולים וכיו"ב, ולאור העובדה שמדובר במוצר שלא תמיד מבושל או מטוגן.
בתביעה מפורטים נתוני צריכת הביצים בישראל, המלמדים על כך שעם ישראל אוהב לאכול ביצים. בהתאם לנתוני משרד החקלאות ופיתוח הכפר ממארס 2015, ישראלי צורך כ-240 ביצים בשנה, כך שצריכת הביצים בישראל היא מהגבוהות בעולם, והיא ממוקמת במקום הרביעי בעולם, אחרי יפן, צרפת וארה"ב. בהתאם לנתוני המועצה לענף הלול, היקף ייצור ביצי המאכל מהווה 15% מהענף, וערכו נאמד בסך של כ-825 מיליון שקל בשנה.
הביצים בישראל נמכרות תחת מחיר מפוקח על-ידי משרד הכלכלה. בבקשה הייצוגית נטען כי לנוכח המחיר המפוקח למעשה אין, מבחינת הצרכנים, כל הבדל בין הביצים הנמכרות ברשתות השיווק, ואין הבדל בין ביצה זו או אחרת, ומרבית הצרכנים לא מתעניינים מיהו המשווק של הביצים אותן הם קונים, למעט צרכנים אשר רוכשים ביצים שאינן בפיקוח.
בנסיבות אלה, נטען, עומד הצרכן מול המשווקים בעיוורון מוחלט, והוא נותן אמון מוחלט בתקינות הביצים ועמידתן בתקנים ובהוראות משרדי הממשלה (משרד הבריאות ומשרד החקלאות).
ואולם, נטען בבקשה הייצוגית, בדיעבד מתברר כי במהלך חודש אוגוסט 2015 ולנוכח הודעת החקלאים בדבר מחסור מהותי בביצים מייצור מקומי לקראת תקופת חגי תשרי (שכן בחגים צריכת הביצים עולה ב- 10%), החליט משרד החקלאות לאשר יבוא של ביצים מאוקראינה, ו"כיום ידוע כי במשך 4 חודשים, ועד ליום הודעת משרד הבריאות בדבר גילוי חיידק הסלמונלה, נמכרו הביצים מאוקראינה ללא כל סימון מיוחד, בוודאי ללא כל סימון בולט שמדובר בביצים מיובאות, וללא מתן התראה לצרכנים וללא ידיעת הצרכנים בדבר ארץ מוצאן של הביצים שהם צורכים. והחמור מכל: לא ניתנה כל הודעה וכל התראה בדבר היעדר עמידתם בהוראות משרד החקלאות לעניין חיסונים לעופות.
לנוכח מידע פומבי חלקי בדבר היקף היבוא של הביצים מאוקראינה (כ-60 מיליון ביצים), המבקש מעריך בשלב זה בלבד את נזקי הקבוצה בסך של כ-70 מיליון שקל, בגין הפרת החוזה ועשיית עושר על חשבון הצרכנים; ובנוסף, סך של 400 מיליון שקל לכלל הציבור (לפי 50 שקל לאדם) - מה שמעמיד את סכום התביעה על 470 מיליון שקל.