מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
המשך ההידרדרות במחירי האנרגיה בעולם הביא לירידה חדה במחיר מניית נובל אנרג'י, שצנחה למחירה הנמוך ביותר בעשור האחרון, 28.60 דולר, עם שווי שוק לחברה של 12.2 מיליארד דולר.
מאחר שסופו של המשבר לא נראה, ההנחה שלי היא שנובל אנרג'י לא תשקיע בפיתוח "לווייתן" בעתיד הנראה לעין. בטחונה האנרגטי של מדינת ישראל ימשיך להיות תלוי על בלימה למשך שנים ארוכות, אם הממשלה לא תנקוט בצעדים מידיים לפתרון הבעיה.
האחריות לביטחון האנרגטי המעורער של מדינת מוטלת על ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן בתפקידו במשך כל עידן הגז הטבעי (המשמעותי) במשק הישראלי; שר האנרגיה הנוכחי יובל שטייניץ, שרי אנרגיה מהעשור האחרון, הפקידות הממשלתית ומערכת הביטחון.
השאלה כעת: כיצד נחלצים ממצב זה? והתשובה פשוטה: על ממשלת ישראל לרכוש מנובל אנרג'י את חלקה במאגר "לווייתן", יתכן שאף את חלקה במאגר "תמר" ולהטיל את הפיתוח המוגבל של "לווייתן", לטובת הביטחון האנרגטי של ישראל, על חברת אנרגיה ישראלית לאומית. חברה כזו תוכל לשכור את שירותיה של נובל אנרג'י, או של כל חברה אחרת, כדי לפתח את שדות הגז הטבעי ולבצע חיפושי גז ונפט, אם יהיה צורך בכך (ולפחות בשלב זה אין בכך כל צורך).
כמה תעלה הרכישה לאוצר המדינה? נובל אנרג'י בצרות, דירוג האשראי שלה בסכנה והמטרה העיקרית של החברה היא שמירה על תזרים מזומנים ניטרלי בעידן מחירי האנרגיה הנוכחי.
אלא שמטרה זו הוצבה עוד בטרם הירידות החדות של מחירי האנרגיה בדצמבר האחרון, וספק גדול אם היא ריאלית כיום. לכן, תזרים מזומנים של כמה מאות מיליוני דולרים ממכירת חלקה ב"לווייתן" עשוי לקרוץ לנובל. רק לאחרונה מכרה נובל אנרג'י את זכויותיה ב"כריש" ו"בתנין" תמורת כ-70 מיליון דולר ו-50% מאחזקתה בשדה "אפרודיטה" ב-165 מיליון דולר. אלה נכסים שעד לפני כשנה הוערכו במחיר הגבוה בערך פי 10 מהמחיר שבו הם נמכרו לאחרונה.
לכן, מחיר של עד חצי מיליארד דולר לאחזקותיה של נובל ב"לווייתן" יתקבל בברכה גדולה, בעיקר משום שברור שלחברה אין יכולת לפתח את לווייתן בעתיד הנראה לעין.
כדי להשיג מטרה זו צריכה ממשלת ישראל להפסיק לפעול מול נובל אנרג'י כאילו היא חסידת אומות עולם - ולהתחיל להתייחס אליה כאל יריב כלכלי שיש לנצל את חולשותיו ולקנות ממנו את אחזקותיו ב"לווייתן" (וגם ב"תמר") לפני שתאבד אותם בגין אי עמידה בתנאי ההחזקה.
נובל הרי מחויבת לפתח את לווייתן עד 2018 (עם המתווה, שטרם אושר סופית בבג"צ - עד 2020). לא מיותר להזכיר שלנובל אין כיום האמצעים לצאת לבוררות בינלאומית, שעלותה גבוהה ותוצאותיה מעורפלות כמו עתידה של החברה.
רק לא גנרלים
השאלה הבאה תהיה מי ינהל את אותה חברת אנרגיה לאומית. התשובה הראשונה צריכה להיות מי לא: ובכן, לא גנרלים במילואים, אף שברור שרק גנרלים במילואים יהיו מועמדים לניהולה. אלו לרוב נזקם רב מתועלתם. אסור גם שהחברה תאורגן כחברה סודית וחסויה כחברת קו צינור אילת-אשקלון (קצא"א), אלא תהיה חברה שקופה בניהולה ובפעילותה.
בשלב הראשון החברה תצטרך להתבסס על שלד מקצועי ניהולי, שייובא מחו"ל ויהיה לו ניסיון בנושאי אנרגיה. בטקסס ובמקומות רבים אחרים בעולם, נמצאים היום עשרות אלפי פליטים של תעשיית האנרגיה, בדרגים שונים, שמחפשים תעסוקה. רבים מהם ישמחו לבוא לישראל לעבוד בתעשיית האנרגיה החדשה.
המטרה העיקרית של תעשיית האנרגיה הישראלית תהיה למכור גז טבעי במחירים נמוכים וריאליים לשוק המקומי, את פנטזיות היצוא כדאי לשכוח. היא תספק גז לשוק המקומי במחיר סביר, עד 3 דולר ל- MMbtu (יחידת חום), כולל חוזי "תמר" - ותפתור את בעיית הביטחון האנרגטי, המעיקה היום על המשק הישראלי.
הפחתת מחיר הגז הטבעי חיונית מאחר שבשבועות האחרונים מחיר הגז הטבעי בשווקי הספוט באירופה, גם במדינות המייבאות את הגז הטבעי, התייצב על כ-4.5 דולר ל-MMbtu - נמוך בכ-20% מהמחיר אותו משלמת היום חברת החשמל. כעת אפילו שר האנרגיה שטייניץ לא יוכל לטעון שבישראל מחיר הגז הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות ה-OECD.
מחירו של הגז הטבעי בשוק המקומי פוגע בתחרותיות של התעשיה הישראלית ומנפח את יוקר המחיה במדינה. משק האנרגיה בישראל צריך להיות מנוצל לתועלת אזרחי המדינה - ולא להפך.