סייבר / צילום: רויטרס
"למדינות שיש להן חברה וחצי שעוסקת בתחום הסייבר, לא דחוף כנראה להחיל כללי פיקוח על ייצוא של מערכות כאלה. אבל במדינה כמו ישראל, שיש בה כ-250 חברות סייבר והיא רוצה שהתחום ימשיך לצמוח - הפיקוח הכרחי. הדבר האחרון שישראל רוצה וצריכה הוא שתעשיית הסייבר שלה תיפגע בגלל מקרה מסוים שבו חברה פעלה ב'אזורים האפורים'. מבחינתנו, הרגולציה החדשה היא דרך לקיים ניהול סיכונים יותר נכון", אומר ל"גלובס" בכיר במטה הסייבר הלאומי שבמשרד ראש הממשלה.
מטה הסייבר הלאומי, שבראשו עומד ד"ר אביתר מתניה, היה מעורב בגיבוש טיוטת הצו של משרד הביטחון ולפיו יצוא של חלק ממערכות הסייבר המפותחות ומיוצרות בישראל יהיה כרוך בקבלת רישיון ייצוא מהאגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני ובהליך הזהה לזה של ייצוא מערכות נשק.
הפרסום הבלעדי בשבוע שעבר ב"גלובס" עורר הדים בתעשיית הסייבר וחברות רבות שפועלות בה מתכוונות להשתתף ביום רביעי בכנס חירום שתערוך מחלקת הסייבר, ביטחון והרגולציה במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן בתל אביב. בכנס עתידים להשתתף גם ראש אפ"י במשרד הביטחון, דובי לביא ובעלי תפקידים בכירים במטה הסייבר הלאומי: "לא נטאטא שום דבר מתחת לשטיח ונקיים עם תעשיית הסייבר שיח כנה", אומר בכיר במטה הסייבר ל"גלובס". "במהלך גיבוש הצו שיתפנו בכירים בתעשייה שאנחנו מעריכים וקיימנו הליך שקוף. כבר לפני חודש חשפנו את טיוטת הצו לתגובות הנוגעים לדבר ואנחנו מרגישים מאוד נוח עם התהליך המקצועי שהיה פה. בכנס שייערך השבוע נדון בכל הפרטים ונשמע את כל ההערות".
בכירים בתעשיית הסייבר חוששים כי רגולציה על ייצוא של מערכות ישראליות תוביל לירידה בהיקפי הפעילות של הענף, לרבות מעבר של חברות מישראל לחו"ל. אחרים טענו בימים האחרונים כי ישראל לוקחת על עצמה סיכון מיותר, בכך שהיא חלוצה בהחלה של רגולציה הדוקה על ייצוא של חלק ממערכות הסייבר, שכן מדינות רבות בעולם טרם החליטו באיזה אופן יפקחו על ייצוא של מערכות מסוג זה.
במטה הסייבר הלאומי טענו בשיחות עם "גלובס" כי גם אחרי כניסת צו הפיקוח החדש לתוקף, רוב החברות הפעילות בנושא יהיו פטורות מקבלת רישיונות ייצוא של מערכות שכן הצו יחול בעיקר על מערכות התקפיות: "לרוב מדובר במערכות של חברות ביטחוניות שממילא, הייצוא שלהן נתון לפיקוח קבוע של משרד הביטחון. 95% מחברות הסייבר לא יצטרכו לקבל רישיון ייצוא גם אחרי שהצו החדש ייכנס לתוקף", טען בכיר במטה הסייבר. "חברות שעוסקות בפיתוח ובייצור של מערכות הגנה לא יהיו תחת פיקוח: אין סיבה שמישהו יפקח על מערכות כאלה וזה גם לא באינטרס שלנו. גם כשאנחנו מדברים על פיקוח בייצוא, חשוב להבין שלא מדובר באיסור של הייצוא, אלא בנקיטת מהלכי זהירות".
ייצוא של חלק ממערכות הסייבר נתון לפיקוח של המדינה כבר מזה כשנתיים, עת אימצה ישראל תקנות הנוגעות לנושא מתוקף הסדר ואסנאר לפיקוח על ייצוא של חומרים ורכיבים דו שימושיים, כאלה המאפשרים שימוש אזרחי וביטחוני גם יחד. מדובר בתקנות שאומצו ככתבן וכלשונן בידי ישראל- למרות שלא חתמה מעולם על הסדר ואסנאר.