אביחי מנדלבליט / צילום: מרק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט
הדרך של אביחי מנדלבליט אל תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נסללה אמש (ב') סופית. זאת, לאחר שבית המשפט העליון דחה פה-אחד את העתירות שהוגשו נגד המינוי על-ידי תנועת אומ"ץ והתנועה למען איכות השלטון, בין היתר בשל מעורבותו של מנדלבליט ב"פרשת הרפז", היעדר תקופת צינון בין תפקידו כמזכיר הממשלה, למינויו ליועמ"ש וקרבתו לראש הממשלה.
למרות הטענות והתהיות ישנם רבים שתולים במנדלבליט תקוות גדולות. פרופ' רון שפירא, שכבר התבטא ב"גלובס" לאחרונה בעד מינוי מנדלבליט, מציין כי מנדבליט הוא "בעל ניסיון אידיאלי לתפקיד היועמ"ש, ולו מפני שהוא כבר ניהל בעבר מערכת דומה מאוד באופייה - את הפרקליטות הצבאית, והוא עשה זאת בהצלחה רבה". בנוסף אומר שפירא כי מנדלבליט הוא "משפטן מעולה ומקצוען חסר פניות".
פרופ' אורן גזל-אייל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה מציין כי מנדלבליט מגיע לתפקיד עם ניסיון משפטי עשיר מאוד ולא פחות חשוב מכך, מגוון. "למנדלבליט יש ניסיון יותר טוב מכל קודמיו בתפקיד, במובן הזה שהוא מכיר היטב הן את המשפט הציבורי, הן את המשפט הפלילי והן את המשפט הבינלאומי, שבהם עסק כפצ"ר, כמזכיר הממשלה וכסנגור צבאי ראשי. השילוב הזה היה חסר מאוד ליועצים משפטיים בעבר".
לדברי גזל-אייל, לשילוב הזה שקיים במנדלבליט יש חשיבות עצומה. "נכון שבסופו של דבר, לדיונים אצל היועץ המשפטי באים אנשים מהמחלקות הרלבנטיות, והוא נדרש לקבל החלטה על סמך השכל הישר והראייה הכוללת; אבל מי שבא למשל רק מתוך מערכת התביעה, לא חשוף למלוא הקושי של ההליך הפלילי, כמו שמי שבא רק מהסנגוריה לא רואה את הצד התביעתי. יש לכך חשיבות רבה".
גם עו"ד ציון אמיר, שנמנה עם תומכי המינוי של מנדלבליט, אומר כי "מלכתחילה, כל הטענות נגד מינויו של מנדלבליט היו מיותרות לגמרי ולא מבוססות משפטית".
עו"ד אמיר מציין כי "מנדלבליט יהיה יועמ"ש טוב, מכיוון שיש לו כישורים מוכחים וניסיון מתאים. מנדלבליט גדל וצמח בתוך מערכת היררכית, מסודרת, שמתייחסת להיקפים גדולים מאוד של נושאים חשובים בתוך הצבא. הוא הגיע עד לתפקיד של פצ"ר, וזה לא שונה במהות של מלהיות בתפקיד היועמ"ש. כמובן שההיקף אחר".
- ובכל זאת, יש קושי בכך שמנדלבליט, שהיה מזכיר ממשלת נתניהו, עלול להיות מחויב לראש הממשלה.
פרופ' גזל-אייל: "גם אליקים רובינשטיין היה מזכיר הממשלה לפני שמונה ליועמ"ש. מזכיר הממשלה זה תפקיד שמאוד משתנה מתפקיד לתפקיד. חלקם של המזכירים היו אנשים פוליטיים, אבל חלקם נשארו בתחום המקצועי. למנדלבליט אין רקורד פוליטי. יכול להיות שיש קושי מסוים עם הקירבה הזאת, אבל בסופו של דבר מנדלבליט אדם הגון ביותר, וגם בתור פצ"ר הוא טיפל ברמטכ"ל בהגינות.
"יותר מזה, יועצים משפטים - אם הם הגונים וחושבים שיש חשש שהם נמצאים במקום שקשה להם לקבל החלטה - יודעים להרחיק עצמם מהדיון בנושא ולתת יותר מרחב לפרקליט המדינה ולגורם אחר. החשש לקירבה שלו לנתניהו לא נוגע להחלטות שלו במישור הציבורי, אלא להחלטות בעניינים הקשורים בראש הממשלה".
עו"ד ציון אמיר סבור כי העובדה שמנדלביט היה בתפקידו האחרון מזכיר הממשלה דווקא תסייע לו למלא בהצלחה את תפקיד היועמ"ש. "גם כמזכיר הממשלה הוא עמד מול מי שמנהל את חיינו, תיאם פעולות והחלטות וידע להתנהל במקומות האלה. הוא לא בא כאאוטסיידר, ויש בכך יתרון, כי מי שבא לתפקיד היועמ"ש כאאוטסיידר מוחלט, לא ידע לעמוד מול הכוחות הגדולים האלה".
- מנדלבליט יצטרך לקבל בקרוב החלטה בתיק הפלילי המתנהל נגד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, בחשד שעשתה שימוש בכספי ציבור לצרכיה הפרטיים.
פרופ' שפירא: "אנשים טועים לחשוב שתפקידו המרכזי של היועמ"ש זה לספור את הבקבוקים על השולחן במעון ראש הממשלה ולעסוק בחקירה נגד שרה נתניהו, אבל זה לא באמת תפקידו".
פרופ' גזל-אייל: "ראשית, השאלה אם להעמיד לדין את שרה נתניהו או לא, היא לא הנושא הכי חשוב למדינת ישראל היום. שנית, אני מעריך שהפוזיציה של מנדלבליט לא תשפיע על קבלת ההחלטה בתיק של שרה נתניהו. ייתכן שאם הוא ירגיש שיש לו קושי לקבל החלטה בתיק הזה, בגלל קירבה מיוחדת, הוא ירחיק את עצמו ממנו, ואת ההחלטות יקבל פרקליט המדינה".
- מה הם האתגרים הגדולים שעומדים כעת בפני היועץ?
פרופ' שפירא: "אני חושב שהאתגר הגדול ביותר בפני יועמ"ש היום זה לקבוע את הגבולות הראויים של התערבות יועצים משפטיים בעבודה של הממשלה. הגענו להגזמה בקנה-מידה עולמי בדבר הזה. היועמ"ש צריך לבטל את הנוהג של מתן חוות-דעת שכופה על הממשלה את דעת היועמ"ש, ולהחזיר את הייעוץ המשפטי לממדיו הנכונים שמוגבלים במילה 'יועץ' ובמילה 'משפטי'.
"הסחף בצבירת העוצמה של היועצים המשפטיים לממשלה הוא תהליך ארוך שפגע בכלכלה הישראלית ובסדרי הממשל במדינת ישראל, ובמשילות. יועץ משפטי לא צריך לנהל מדיניות אלא לייעץ משפטית".
פרופ' גזל-אייל: "אני מצפה מיועמ"ש שייצור פיקוח על התביעה ועל מערכות האכיפה. לא רק בתיקים הגדולים שמגיעים אליו אלא בהחלטות היומיומיות. אם היועמ"ש רואה משהו כמו מה שראו בתוכנית 'המערכת' - על 3 נערים שצבע עורם כהה יושבים על ספסל, ותוך 3 דקות מגיעות ניידות משטרה, ושוטרים מכניסים אותם לניידת בלי שהם עשו כלום - אני רוצה לראות איפה היועמ"ש מתערב ואומר להם שהם צריכים לשנות את כל מערך העבודה שלכם בתחום הזה.
"או אם למשל יתגלה שהיחס להעברת חומרי חקירה הוא מאוד מצמצם, אז היועמ"ש צריך לעשות סוג של פיקוח ולהתוות מדיניות, כי הפרקליטות והמשטרה רואות את הדברים בפרספקטיבה של אכיפת החוק. כך גם אם יש רצון להרשיע מישהו, וצריך אדם שיעמוד מעל ויוכל להתוות דרך למדיניות יותר שוויונית ולהגנה יותר טובה על זכויות נאשמים".
עו"ד ציון אמיר: "תפקיד היועמ"ש הוא תובעני, הוא מקיף את כל אורחות חיינו ומטיל על הממלא אותו עבדות בלתי רגילה. לכן, מנדלבליט צריך קודם כול לבוא עם חריצות מהסוג של היועמ"ש לשעבר ושופט בית המשפט העליון כיום, מני מזוז. מזוז העיד על עצמו שכיועמ"ש הוא היה מגיע השכם בבוקר לעבודה - ויוצא בחצות הלילה.
"הדבר השני החשוב הוא לדעת לעשות את הניתוק מההקשרים האישיים. לשמור על יושרה וחוט-שדרה מפלדה, אבל לדעת גם להתגמש ולהקשיב לרחשי הציבור. מנדלבליט צריך יהיה להפוך בהחלטות שלו את החברה האזרחית בישראל לחברה יותר טובה, ולפעול לרווחתו של הכלל".