ראובן פרי / תמונה פרטית
"יש כאן פיגוע המוני מבחינה חברתית, 3,500 משפחות שעלולות להצטרף בתוך חצי שנה בלבד ל-2,500 משפחות שאיבדו מקור פרנסה, ואנחנו לא שומעים לא את שר האוצר ולא את ראש הממשלה" - כך אמר היום (ג') ל"גלובס" ראובן פרי, ראש חטיבת המסחר והקמעונאות בהסתדרות, על רקע המשבר החמור ברשת מגה.
פרי, חבר במוסדות מפלגת העבודה, אינו מהסס להשמיע ביקורת על אנשי מפלגתו ורומז כי השתיקה היחסית של כמה מחברי המפלגה נובעת מהקשר הפוליטי שלה עם התנועה הקיבוצית, שמחזיקה באמצעות "ארגון הקניות של הקיבוצים" את שיעור המניות הגדול ביותר במגה (47%).
"אמנם להפגנה של עובדי מגה באו היו"ר יצחק הרצוג וח"כ איציק שמולי, אבל שומעים את חברי המפלגה פחות בעניין הזה, בטח פחות ביחס למתווה הגז שדיברו עליו יומם ולילה כאילו זה הדבר הכי חשוב שיכול להיות", הוא אומר. "גם את שלי יחימוביץ' שומעים פחות, ואת מה שיש לי להגיד אמרתי לחברים בכעס רב. אמרתי להם שהם לא עושים מספיק, ושלא יתפלאו אם שוב לא יבחרו בהם".
לדבריו, "אני רוצה להזכיר לקיבוצים שכשהם נקלעו למשבר קשה, המדינה נחלצה לעזרתם, ולכן יש לי טענות גדולות אליהם היום על כך שהם לא נוקפים אצבע.
"אני מאוכזב מאוד מהקיבוצים, אני מאוכזב מאוד מהמדינה, וזה שבר אידיאולוגי מאוד כבד עבורי. אני 35 שנה בהסתדרות, ומעולם לא ראיתי ניכור כזה מצד המדינה בזמן שאלפי משפחות הולכות הביתה".
הזעם של פרי לא פוסח גם על הבעלים הנוספים במגה, שנחשבים גם הם יקירי מפלגת העבודה והתנועה הקיבוצית. "שרגא בירן, הסוציאליסט מספר אחת במירכאות כפולות, יושב בצד כאילו הסיפור הזה לא נוגע אליו. לא הוא ולא דודי ויסמן חשבו אפילו להגיע לדיון בבית המשפט על הקפאת ההליכים. הם יושבים בצד, אתה מבין? הבעלים שגרפו מיליונים, עשקו את החברה וחלבו את מגה עד דק יושבים מהצד, ולא אכפת להם מכלום. אני פשוט מזועזע מהסיפור הזה ולא יודע אם יש עוד מקום אחד בעולם שיכל לקרות בו דבר כזה, פיגוע המוני כזה, ולראות את הבעלים ואת ראשי המדינה שותקים".
ארגון הקניות של הקיבוצים, נזכיר, הוא ארגון-גג שמאגד שורה של ארגונים כלכליים השייכים לקיבוצים, ובראשם משקי הנגב, תשלובת גרנות, משקי עמק הירדן, משקי הדרום, משקי הגליל העליון, אלונית, משקי עמק יזראל ומשקי עמק בית-שאן. ארגון הקניות מחזיק בין היתר ב-23% ממניות ענקית המזון והחלב תנובה, בשווי מוערך הקרוב ל-2 מיליארד שקל.
שרגא בירן היה המנצח הגדול על תזמורת הפרטת הקרקעות של הקיבוצים בישראל בשנות ה-80, כמי שגרף הון משינוי הייעוד של האדמות החקלאיות "במקרה של הצלחה".
הטענה כלפי בירן בכל הקשור למגה נעוצה בשורה של מהלכים ש"רוקנו את הקופה" של הרשת, בין היתר באמצעות העברת נכסים לטובת חברת הנדל"ן של קבוצת אלון ובאמצעות משיכת דיבידנדים במאות מיליוני שקלים.