שטיחים פרסיים / צילום: רויטרס
הם מדפדפים בערימות של שטיחים, הופכים אותם כדי להציג את צפיפות האריגה, מקפלים כדי להדגים את איכות הצמר ומפגינים בקיאות מופלאה בשלל הסגנונות, הזמנים, המקורות הגיאוגרפיים ושיטות האריגה והצביעה. פרסים, אפגנים, טורקים ואפילו סינים, נדמה שגם אחרי שנים ארוכות וקשות של ביקוש מצומצם והצטמקות התחום, השטיחים האוריינטליים בסגנונם הקלאסי הכמעט נצחי לא הלכו לשום מקום, גם אם יש לקוחות רבים שמעדיפים אותם כעת בפרשנויות "מעודכנות".
האם הסוחרים שנאחזו בשוק וחיכו בסבלנות שללקוחות יימאס מהסגנונות המודרניים הרוויחו? התשובה, מטבע הדברים, מורכבת ונגזרת מהסגמנטים השונים בתחום. בעוד סוחרי האלפיון העליון משגשגים, והסוחרים שעוסקים בשטיחים פרסיים "מודרניים" מספרים על ביקוש גובר, הסוחרים הוותיקים שנצמדים למסורות של עשרות - ואולי מאות - שנים, בקושי שורדים.
השבוע, בעקבות הסכמי הגרעין עם איראן התבטלו הסנקציות הכלכליות שהוטלו על המדינה, והצפי הוא כי גם תעשיית השטיחים העתיקה שלה תתאושש. יצאנו לבדוק את מצב השוק הישראלי והעולמי.
השטיח הפרסי הוא כנראה הפריט האומנותי המזוהה ביותר עם איראן ומטבע הדברים, יצוא השטיחים תמיד היה מרכיב חשוב בכלכלתה, שני רק לנפט, גם אם בפער גדול. לפי נתונים שפורסמו ברויטרס, התפוקה השנתית, נכון ל-2011 (ערב הטלת הסנקציות), עמדה על כ-5 מיליון מטרים רבועים של שטיחים, שלפחות 80% מהם לייצוא. שווי השטיחים הללו, לפי ההערכות, עמד לכל הפחות על כ-600 מיליון דולרים. אלה נתונים רשמיים וקיימת סבירות גבוה כי היקף התעשייה גדול משמעותית, אך לא מדווח.