שיכונים בלוד / צילום: תמר מצפי
עיריית לוד עתרה לבג"ץ נגד משרד הפנים, בבקשה להוציא צו על-תנאי נגד שר הפנים, שיורה לו לנמק מדוע לא יאשר תיקון לחוק העזר העירוני, שמאפשר לעירייה לגבות תעריף מופחת להיטלי פיתוח. וזאת, בשל רצונה של העירייה לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית וחיזוק מבנים באמצעות הפחתת היטלים.
לטענת העירייה, במשך 15 שנים שקדמו לבחירות 2013 הנהיגה את העיר ועדה קרואה ולא בוצע בלוד אפילו פרויקט אחד של פינוי-בינוי או תמ"א 38, למרות מיקומה במרכז הארץ. העירייה סבורה כי רק פרויקטים מסוג של התחדשות עירונית יתנו מענה לחיזוק מבנים ישנים מפני רעידות אדמה ולמצוקת הדיור בעיר.
לטענת העירייה, באמצעות עורכי הדין עפר שפיר, אמיר בירנבוים וד"ר נחמיה אבנרי ממשרד עופר שפיר ושות', הרווחיות של פרויקטי התחדשות עירונית בעיר כמו לוד היא גבולית, ולכן הם נזנחים על-ידי יזמים בגלל היטלי הפיתוח שהם נדרשים לשלם לעירייה.
לטענת עיריית לוד, מכיוון שהיא מבקשת לעודד פרויקטים אלה, היא הגתה את רעיון התמרוץ ליזמים באמצעות הפחתת היטלי הסלילה והתיעול שישולמו בשיעור של 50% מתעריף ההיטל הרגיל בגין תוספות הבנייה בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. הצעה זו אושרה פה-אחד בחודש פברואר 2014 על-ידי מועצת העיר, והתיקון לחוק העזר בעניין זה הועבר להתייחסות משרד הפנים.
אלא שהבקשה לאישור התיקון נענתה בשלילה על-ידי משרד הפנים, שנימק את סירובו בטענה שעידוד פרויקטים של התחדשות עירונית אינו קשור בזיקה לפיתוח התשתיות העירוניות, ועל כן אין בסמכותה של העירייה לעודד פרויקטים אלה בדרך של הקלות בהיטלי הפיתוח, אשר תכליתם הבלעדית היא מימון הוצאות הקמת התשתיות.
בפנייתה לבג"ץ מפרטת העירייה מדוע לדעתה הפחתה זו נמצאת בסמכותה ואינה נתונה לשיקול משרד הפנים. ראשית, טוענת העירייה, רשות מקומית מוסמכת ורשאית לקדם באמצעות תשלומי חובה מטרות ותכליות לגיטימיות נוספות, לצד התכלית של מימון הוצאות הרשות המקומית בפיתוח התשתיות. כך, בפקודת העיריות, העניק המחוקק לרשות המקומית את הסמכות לקבוע אגרות והיטלים בחוק העזר. הסמכה זו מבטאת את רצונו וכוונתו של המחוקק, שמועצת הרשות המקומית היא אשר תקבע את המדיניות של חלוקת נטל תשלום החובה, על-פי תפיסתה.
על כן דורשת העירייה כי בג"ץ יורה למשרד הפנים להימנע מלעכב את התיקונים המוצעים לחוק העזר.