אנג'לה וסמי שמעון / צילום: איל פישר
הסתבכות מפתיעה בפרשת ירושתו של המיליארדר המנוח סמי שמעון, שבמרכזה גילויים על נישואים וגירושים פיקטיביים של שמעון, תוך הטעיית בתי המשפט והתחמקות ממסים בגובה עשרות מיליוני שקלים בהקשר לירושתו, המוערכת בגובה 1.7 מיליארד שקל.
הטענות שהועלו לאחרונה הן שהיורשת אנג'לה ג'וי שמעון היא למעשה גרושתו של שמעון, שהתגרשה ממנו בגירושים שהוסתרו, בין השאר כדי שהיא עצמה לא תיפגע באקט הירושה.
הגירושים מאנג'לה ג'וי, כך נטען, נעשו על-מנת שסמי שמעון יוכל להינשא לאישה פורטוגלית בשם מאריה דה דאוז פריירה קבאקו, נישואים עם נופך פיקטיבי, שהסתיימו בגירושים. הנישואים בפורטוגל יצרו לסמי שמעון אפשרות להתחמקות ממס ולדרוש ממדינת ישראל להכיר בו כמשקיע זר, שזכויותיו מוגנות על-ידי אמנות בינלאומיות שישראל חתומה עליהן.
לטענות המושמעות היום יש השלכה בעיקר על השאלה מיהו בעל השליטה האמיתי במתחמי קרקע חקלאית גדולים במרכז הארץ בהיקף כ-12 אלף דונם, ומה עתידם. המתחם המשמעותי ביותר הוא בתל-אביב - פרדס יכין-חקל על כ-1,300 דונם בנוה שרת בצפון מזרח תל-אביב, ליד קרית עתידים, שטח שניתן לבנות בו לפחות 10 אלפים דירות.
שליטה מוחלטת ביכין-חקל
סמי עבדולנאבי שמעון, שנשא רוב ימיו תעודת פליט מעיראק ועשה הון בעסקאות בינלאומיות, נישא לאנג'לה ג'וי, אזרחית אנגליה, בשנת 1978.
ב-1991 הוא רכש מההסתדרות ומהסוכנות את חברת המקרקעין יכין-חקל, באמצעות חברה שווייצרית בשם PLACIDO INVESTMENTS, הרשומה באיי הבתולה, ב-45 מיליון דולר.
מכיוון ששמעון היה יהודי הזכאי לעלות לישראל מכוח חוק השבות, הוא לא טופל אז כמשקיע זר החייב בדיווח ובאישור ברכישת קרקע. מאוחר יותר העביר שמעון לאשתו אנג'לה קצת פחות מ-50% ממניות פלסידו.
שמעון הלך לעולמו באמצע 2009, וככל הידוע הותיר אחריו את עיקר ירושתו למי שנחשבה לאלמנתו, אנג'לה ג'וי שמעון, ולבתם המשותפת, אלכסנדרה נעימה. שמעון ציווה גם כ-100 מיליון דולר לכ-70 בני משפחה ומקורבים.
אחרי מותו של סמי שמעון הגישה אנג'לה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז ת"א תביעה נגד העיזבון לאיזון משאבים, לקבלת 50% מכל הרכוש. כלומר, מלבד ה-50% שהיא מחזיקה ביכין-חקל, היא דרשה לקבל עוד 25% מהמניות (מחצית מ-50% שהיו רשומות על שם סמי שמעון), כשהמשמעות היא קבלת שליטה מוחלטת ביכין-חקל. בתביעה הצהירה אנג'לה כי היא וסמי "שניהם יהודים", וכי "הייתה נשואה לסמי במשך 31 שנים, עד לפטירתו".
בית המשפט לענייני משפחה קבע כי אנג'לה היא "אזרחית ותושבת אנגליה", וקיבל את עמדתה. לגבי הבעלות על חברת פלסידו השולטת ביכין-חקל נקבע: "המניות בחברה זו היו בבעלות סמי ואנג'לה בחלקים שווים, לפיכך אין צורך לאזן בין הזכויות, כי הצדדים כבר ערכו איזון כזה".
מנהל העיזבון באותו זמן, השופט בדימוס גל גוטזגן, פנה בשם העיזבון לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. ערכאה זו קיבלה את עמדת אנג'לה שמעון ואת פסיקת בית המשפט לענייני משפחה, ופסק לטובתה 50% מסך נכסיו האדירים של סמי שמעון ברחבי העולם.
לפני כשנה נישאה אנג'לה לאיש העסקים הבריטי גלן לוקסטון בחתונה נוצרית בכנסייה בסמוך ללונדון. לוקסטון היה בעבר שותפו של שמעון בעסקאות פלדה ונפט עם איראן, עד שפרץ ביניהם סכסוך בעקבות המהפכה באיראן ב-1978, והם התנתקו ופרנסו עורכי דין במסכת ארוכה של סכסוכים כספיים-עסקיים.
שאלת יהדותה של אנג'לה היא בעלת משמעות לא רק מעצם החתונה בכנסייה, אלא בגלל חובות הדיווח: גורם "זר" שמקבל שליטה על מקרקעין בישראל חייב לרשות מקרקעי ישראל לא רק "דמי הסכמה" בגובה 33% משווי הנכס בהעברת זכויות בקרקע, אלא חייב גם בדיווח על אחזקתו ליו"ר מועצת מקרקעי ישראל, שבידיו לאשר אחזקה זו או לפעול נגד המהלך.
גירושים סודיים בלאס וגאס
הסיבוך הראשון נחשף ב"גלובס" לפני כחצי שנה. פרץ וינקלר, שהיה מנהל הכספים של יכין-חקל ואיש אמונו של שמעון, טען בבית משפט בלונדון כי שמעון הבטיח לו 12.5% ממניות יכין-חקל. האלמנה הכחישה. וינקלר הגיש בלונדון תביעה נגד העיזבון.
וינקלר הדהים את הצדדים למשפט באנגליה, כאשר הציג מסמך של מדינת נבדה משנת 1988, לפיו שופט מחוזי בלאס וגאס הכריז על גירושי סמי ואנג'לה שמעון. משמע, השניים היו נשואים רק 10 שנים - ולא 31 שנים כטענת האלמנה.
התדהמה נובעת מהעובדה שעד אז היה ברור לכאורה לכל מי שעסק בעיזבון סמי שמעון, שאנג'לה הייתה נשואה לסמי גם במועד פטירתו, 21 שנים אחרי שהוכרז בלאס וגאס על הגירושים ביניהם.
מנהל העיזבון הוחלף, והחבילה המסובכת הזו מצויה כיום בידי מנהל העיזבון ומנכ"ל יכין-חקל, עו"ד שי רייכר, שהוא איש אמונה של אנג'לה שמעון (רייכר עבד בעבר במשרד עו"ד ארנון, המייצג את אנג'לה ובתה אלכסנדרה נעימה).
אירועים פיקטיביים
לפני שבועות אחדים התגלתה פצצה חדשה: נחשפו מסמכים לפיהם בשנת 1989, שנה אחרי הגירושים הסודיים של סמי ואנג'לה שמעון, התחתן סמי שמעון עם אזרחית פורטוגלית בשם מאריה דה דאוז פריירה קבאקו. מאוחר יותר קיבל סמי שמעון אזרחות פורטוגלית. הנישואים הללו, שנושאים נופך פיקטיבי, הסתיימו כעבור 7 שנים בגירושים בשנת 1996.
לדברי מנהל העיזבון עו"ד רייכר, "גב' אנג'לה שמעון אישרה שמדובר באירועים שהתרחשו, במטרה לסייע בידי סמי שמעון לקבל לעצמו אזרחות פורטוגלית. אנג'לה הוסיפה ואמרה שמדובר באירועים פיקטיביים, שלא השפיעו בשום צורה ואופן על חיי הנישואים ועל הזוגיות שלה ושל סמי שמעון".
לדעת עו"ד רייכר, מדובר באירועים שאין להם משמעות אופרטיבית בקשר לניהול העיזבון ומערכת הזכויות של אנג'לה שמעון ויורשים אחרים. אבל, "לנוכח הסיבוך המפתיע הוא מעוניין לקבל חוות-דעת מקצועית ממומחה מהשורה הראשונה בתחום דיני המשפחה".
חובות הדיווח לרשויות
טוענים אחרים בזכויות לירושה, המיוצגים בידי עו"ד יוסף יפרח, משמיעים מילים חריפות נגד התגליות הללו. לטענתם, הסתרת גירושיהם של סמי ואנג'לה ב-1988 והסתרת נישואיו וגירושיו מהפורטוגלית מאריה דה דאוז, הם בבחינת הטעיית בית המשפט וקבלת פסק דין בדרך של מירמה, משום שבית המשפט האמין כי היא אלמנתו של סמי שמעון.
אנג'לה שמעון, טוען עו"ד יפרח, בכך שקיבלה פסק דין המכיר בה כאלמנת המיליארדר, נמנעה מלשלם את מס העיזבון באנגליה, בגובה 40% משווי הנכסים שקיבלה מעיזבון שמעון.
עוד טוען עו"ד יפרח, "אנג'לה טוענת כי בשנת 2002 היא קיבלה את מחצית הבעלות ביכין-חקל ולא חבה דמי הסכמה לרשות מקרקעי ישראל, כשלטענתה היא אשתו של סמי שמעון ז"ל, ועל כן היא בגדר 'קרוב'. ברור כי טענה זו איננה נכונה. יתר על כן, לא נעשה דיווח לרשות מקרקעי ישראל וכן לרשויות המס בגין העברה זו, באשר העברה זו בעצם איננה העברה ל'קרוב'. הסתרת צו הגירושים בין אנג'לה וסמי שמעון מקעקעת את מהימנותה של הגברת אנג'לה ג'וי שמעון".
שיחה בארבע עיניים
הגילויים החדשים יגיעו ככל הנראה לבית המשפט המחוזי מרכז, שבו מתנהל עימות חריף בין יכין-חקל לבין רשות מקרקעי ישראל (רמ"י).
כפי שנחשף בעבר ב"גלובס", הסיפור מתחיל בפגישה בארבע עיניים בין סמי שמעון לבין אריק שרון בשנת 1991, כאשר שרון היה שר השיכון, ממונה על רמ"י, והוביל את המסע הגדול להפשרת קרקע חקלאית לטובת בנייה למען קליטת יהודי ברית-המועצות לשעבר. שמעון ושרון דנו על אופי חוזי החכירה העתידיים של יכין-חקל, שמועד חידושם התקרב.
ליכין-חקל היו חוזי חכירה היסטוריים, שבהם לא נקבעו כללים לגבי זכויותיה של החברה במקרה של שינוי ייעוד הקרקע החקלאית והפשרתה למטרות מגורים.
יכין-חקל טענה כי בכל מקרה של הפשרה, חוזי החכירה ההיסטוריים מעניקים לה את כל זכויות היזמות והזכויות ליהנות מפירותיה של הפשרת הקרקע. זאת, בניגוד לחוזי החכירה הרגילים בקרקע חקלאית, לפיהם גובה הפיצוי בגין הפשרת קרקע חקלאית כפוף להחלטות של מועצת מקרקעי ישראל, כפי שהן נקבעות מעת לעת.
העמדה של רמ"י הייתה והינה שעל יכין-חקל צריכים לחול הכללים המחייבים באותה עת של מועצת מקרקעי ישראל, הקובעים את גובה הפיצוי הניתן לחוכר במקרה של שינוי ייעוד והפשרת הקרקע לצורכי מגורים.
ההפרש בשווי הזכויות הללו במקרה של יכין-חקל, בין עמדת שמעון לבין עמדת רשות מקרקעי ישראל, הוערך לפני 15 שנים ב-100 מיליון דולר, והיום, בעקבות הזינוק במחירי הקרקעות והדירות, ההפרש בוודאי כפול ויותר, בסביבות חצי מיליארד שקל.
בסיומה של פגישת שמעון-שרון, הודיע שמעון כי שרון הבטיח לו, בהבטחה שלטונית מחייבת, שחוזי החכירה העתידיים של יכין-חקל יהיו זהים לחוזים ההיסטוריים.
על הפגישה והשלכותיה נערך קרב משפטי עתיר פרקליטי צמרת מצידו של שמעון, כמו דובי וייסגלס ויעקב נאמן, מול רמ"י. הפשרת קרקעות יכין-חקל נתקעה.
היתרונות של "משקיע זר"
בראיון ל"גלובס" ("שווי יכין-חקל: תלוי אם ניתנה הבטחה שלטונית", 4.4.2004), אמר שמעון: "אריק שרון הבטיח לי את אותם תנאים כמו בחוזים המקוריים. כמשקיע זר, כשאני בא למדינה, והשר האחראי אומר לי משהו, אני לא צריך אחר-כך לבדוק את המילה של השר האחראי, ואני לא צריך לחקור אם הוא אמר את זה בסמכות. מה זה כאן? קומדיה?".
כיום, כאשר נודע סיפור הנישואים לאישה הפורטוגלית וקבלת האזרחות הפורטוגלית, ברור מדוע סמי שמעון הדגיש שמעמדו הוא מעמד של "משקיע זר". פרקליטיו הסבירו לו כי מדינת ישראל חתומה על אמנות בינלאומיות, שלפיהן אי-אפשר לפגוע בזכויותיהם של משקיעים זרים. פרקליטיו גורסים כי אחת מזכויותיו של שמעון כ"משקיע זר" היא אותה הזכות של יכין-חקל להפשרת קרקע באופן שיניב לחברה עוד חצי מיליארד שקל.
יכין-חקל הביאה לפני 6 שנים את השאלה לבית המשפט המחוזי מרכז, בפני השופט אהרון מקובר, בדרישה לכבד את הבטחת שרון.
בית המשפט - שכל מה שנחשף כאן לא הובא בפניו - צריך לקבל החלטה עקרונית: אפילו אם באמת שרון הבטיח בעל פה לשמעון את מה שנטען - האם, כטענת המדינה ורשות מקרקעי ישראל, מדובר בהבטחה שלטונית שניתנה בחוסר סמכות, וזו הבטחה בטלה ומבוטלת.
פרקליט בכיר בשירות המדינה, שנחשף לפרטי הפרשה המוצגים כאן, אומר: "לאור מה שקרה ומה שנחשף סביב הטיפול בעיזבון של סמי שמעון, יש יסוד לתפיסת כל קרקעות יכין-חקל והשבתן מיד לחזקת המדינה, ויהיה מספיק זמן אחר כך לברר למי מגיע משהו מהקרקעות הללו, אם בכלל".
עו"ד שי רייכר, מנהל עיזבון סמי שמעון, אומר: "ישנם כאלה המגישים הליכים משפטיים רק כדי שיוכלו להדליף אותם לעיתון. איני נמנה עם אלה, ואין בכוונתי לשרתם בדרך של מתן תגובה בעיתון לטענות שהועלו על-ידם בדלתיים סגורות. כקצין בית משפט, את עמדתי מסרתי לבית המשפט".
