שמואל חרל"פ / צילום: איל יצהר
לסגנית הנגידה אין זמן להיות סבתא
השבוע התקיימה במלון הילטון תל-אביב ועידת ויצו העולמית. בין הנוכחים שם היו כמובן נשיאת ויצו העולמית, טובה בן-דב; יו"רית הארגון, פרופ' רבקה לזובסקי; וכן השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל; ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי; שגריר ישראל באו"ם לשעבר, דני גילרמן, ואשתו ג'ניס; מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור; הבר הכנסת לשעבר שי חרמש, המשמש כיום יו"ר הקונגרס היהודי העולמי-ישראלי; מנכ"ל הקונגרס, סאם גרונדוורג; מנכ"לית הרשות למעמד האישה, ורד סוויד; ונשיאת אינטל ישראל, מקסין פסברג.
והיה שם גם ח"כ מנואל טרכטנברג ("המחנה הציוני"), שסיפר על השילוב בין עבודה ומשפחה אצל סגנית נגידת בנק ישראל, הלא היא אשתו נדין: "נדין היא האדם הבאמת חשוב אצלנו במשפחה. העבודה האינטנסיבית שלה לא מאפשרת לה זמן לסייע בגידול הנכדים שלנו. כמו נדין, כך סבתות רבות בחברה הישראלית הן נשים עובדות ופעילות, מה שמותיר את הדור הצעיר ללא סיוע בגידול הילדים, בניגוד לעבר. זה יוצר פער משמעותי שעליו אנחנו צריכים ללמוד לגשר".
מי מפחד לדבר על כישלונות?
השבוע התקיים הכנס השנתי של איגוד השיווק הישראלי בגני התערוכה בתל-אביב. הכנס עמד בסימן "לא מפחדים מכישלונות", לפי בחירת מנכ"לית האיגוד, תלמה בירו, ובמסגרתו היו אמורים לדבר הבכירים על כישלונות עסקיים והיכולת של מנהלים וארגונים להפיק מהם לקחים ומסקנות.
בכירים בהחלט היו שם, כמו מנכ"ל טבע, ארז ויגודמן; או המנכ"ל הטרי-טרי של חברת תנובה, אייל מליס, שמשמש גם כיו"ר האיגוד.
אבל המנהלים לא רצו לדבר על כישלונות. ויגודמן אמר אמנם כי "מנהלים צריכים לדעת לצאת מאזור הנוחות ולקחת בחשבון את האפשרות להיכשל", אבל שם בערך סיים לדבר על כישלונות ובעיקר תיאר איך העביר את החברה תחת ניהולו למצב משופר בהרבה. כישלון? אולי של קודמו.
דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים, דווקא סיפר על 3 כישלונות, אבל בשורה התחתונה סיפוריו נשמעו בעיקר כמו כישלונות זמניים שהובילו לבסוף להצלחה.
יוצאת דופן הייתה ענת גבריאל, מנכ"לית יוניליוור ישראל, שסיפרה על כישלון בהחדרה לשוק של תו תקן של צרכנות בריאה. "היינו יומרניים מדי" היא אמרה, "יצאנו למהלך בלי שותפים, לא מצד הרגולטור וללא חברות מסחריות מקבילות. מבחינת הצרכן הייתה תחושה שהתו מעט מתנשא, כי רק להגיד שזה מוצר בריא בלי לחשוף את כל הנתונים שהביאו אותו להיות בריא, זה לא שקוף", היא תיארה באומץ.
המשגיח של הכנסת
ניר זוהר, נשיא חברת האינטרנט Wix, נהנה מהצלחתה. החברה, שפיתחה פלטפורמה להקמת אתרי אינטרנט, שווה כמעט מיליארד דולר. אבל ההצלחה לא משכיחה מזוהר את דאגתו לדמוקרטיה הישראלית.
לאחרונה הוא החל לקדם סטארט-אפ חדש, שנקרא ePart, המאפשר לכל אחד לקבל עדכונים שוטפים על הנעשה בכנסת, לפי תחומי העניין שלו. את החברה הקים יוסי חיות, וזוהר, המשקיע הראשון בה, משמש כיו"ר שלה.
לדברי זוהר, "אנחנו מבינים שלמרות שבכנסת יש רק 120 חברי כנסת, כל אזרח במדינה הזו הוא מומחה במשהו, מומחה במה שחשוב לו, שבשבילו זה כל העולם. כל אחד יכול לתרום לדיון את הזוויות שלו, שלעתים חבר הכנסת, שמתעסק בעוד אלף נושאים והצעות חוק במקביל, לא מודע אליהן".
לדבריו, "גם חברי הכנסת מרוויחים מהתהליך, וחוכמת ההמונים נרתמת לטובת הדיון בכנסת ויכולה להשפיע עליו ולשפר אותו".
חרל"פ וההון שנמחק
שמואל חרל"פ, היו"ר ובעל השליטה בכלמוביל, יבואנית הרכב המובילה בארץ, מבין דבר אחד או שניים בעולם הרכב. מעבר לכלמוביל, חרל"פ הוא גם המשקיע הפרטי הגדול בחברת מובילאיי הישראלית, שפיתחה מערכת טכנולוגית שמתריעה על סכנות במהלך הנהיגה בכביש (חרל"פ מחזיק ב-9% ממניות החברה).
לפני שנה הוא התראיין ל"גלובס", על רקע הצעת מכר בהיקף של חצי מיליארד דולר של חלק מבעלי המניות, ואמר כי "אין לי שום כוונה למכור מניות של מובילאיי בהצעת המכר המתוכננת, מפני שהחברה מובילה מהפכה בתחום הרכב, כרגע על-ידי יצירת בטיחות נהיגה אקטיבית ומניעת תאונות. באשר לעתיד, הדובדבן שבקצפת של מובילאיי הוא היכולת שלה לייצר פלטפורמה לרכב אוטונומי, רכב ללא נהג.
"לכן ההשקעה שלי בחברה היא אסטרטגית לחלוטין ולא פיננסית, ואני לא מחפש נקודת יציאה ממנה. אני שמח להיות שותף למסע המדליק של מובילאיי, שבעיניי נמצאת בחזית הטכנולוגית של התחום הכי חם היום בעולם הרכב. לא נראה לי הגיוני למכור את המניה עכשיו".
לקראת אוגוסט 2015 הגיעה מניית מובילאיי לשיא, ושווי החברה האמיר לכ-14 מיליארד דולר. אלא שמאז, צנחה המניה בלא פחות מ-56%, ואתמול (ד') עמד שווייה על כ-6.2 מיליארד דולר "בלבד" (נמוך ב-32% ממחיר הצעת המכר שבה סירב חרל"פ להשתתף).
החזקות חרל"פ במובילאיי, ששווי השוק שלהן עמד באוגוסט על 1.27 מיליארד דולר, שוות עתה 558 מיליון דולר - אובדן ערך של יותר מ-700 מיליון דולר "על הנייר" לעומת השיא.
הטיפ העסקי של יעל ארד
קבוצת גיוס האשראי והליווי הפיננסי לעסקים אלוני האפט חגגה השבוע עשור להיווסדה ב"קומה הרביעית" בתל-אביב.
היו שם יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל; אבי כץ, נשיא קרן הגשמה ומייסד קופיקס; וכמובן שחר אלוני, יו"ר ומנכ"ל קבוצת אלוני האפט.
במסגרת האירוע נרשמה הופעה נדירה (וכך גם הצילום) של יורם האפט, מייסד פירמת רואי החשבון BDO זיו-האפט ואביו של יניב האפט, שותף מנהל באלוני האפט.
גם מספר ספורטאי עבר הגיעו, בהם הקפטנים לשעבר של מכבי והפועל תל-אביב בכדורסל, טל ברודי ושמעון אמסלם, בהתאמה; ויעל ארד, זוכת המדליה האולימפית הראשונה.
ארד גם נשאה הרצאה שחיברה בין הצלחה בספורט ועסקים. "בספורט כמו בעסקים", היא אמרה, "כשאתה בצמרת, יש לפעמים נטייה לזלזל במתחרים ולשכוח שהדרך לצמרת עברה בעבודה קשה. כדי לשמור על מקום בצמרת צריך להיות יצירתי, חדשני ולהמשיך לעבוד קשה".
טקסס צמאה לפתרונות
מושל טקסס בא ללמוד מהישראלים איך להילחם בבצורת. המושל הרפובליקני גרג אבוט הוזמן על-ידי מנכ"ל IDE טכנולוגיות, אבשלום פלבר, למתקן ההתפלה המתקדם בשורק לטיפול במים, שם הסביר לו פלבר על אוסמוזה הפוכה, ממברנות ובעיקר איך לייצר מים נקיים כשהמדינה מתייבשת.
מושל טקסס, שמדינתו נלחמת בבצורת, הביע את רצונו לפתח ביחד עם החברה הישראלית פתרונות מתקדמים לבעיית המים הקשה. לסיום קיבל האורח הטקסני כוס מים מותפלים מתוצרת ישראלית, הישר מברז המתקן.
אבוט סיפר למארחיו כי "כלכלת טקסס תלויה במידה רבה באספקה רציפה של מים. הבצורת מאיימת לשוב אלינו, ולכן עלינו למצוא פתרון שיכלול טכנולוגיית התפלה על-מנת להבטיח שלא נתמודד שנית עם מחסור חמור במים".
מסתמן שמושל טקסס התרשם מפרויקט ההתפלה של החברה הישראלית אצל השכנים בקליפורניה, בהיקף של כמיליארד דולר.
