גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה התעשייתית הרביעית: איך היא תשפיע עלינו?

המייסד ויו"ר ההנהלה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס במאמר מיוחד על ההתפתחות הטכנולוגית שכולנו עדים לה

דאבוס / צילום: עמירם ברקת
דאבוס / צילום: עמירם ברקת

אנחנו עומדים על סיפה של מהפכה טכנולוגית שתשנה מקצה אל קצה את הדרך שבה אנו חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה. השינוי יהיה גדול ומורכב, שונה מכל מה שהאנושות חוותה עד כה. אנחנו עדיין לא יודעים כיצד יתפתח, אבל דבר אחד ברור: התגובה לשינוי צריכה להיות משולבת ומקיפה, ולכלול את כל מחזיקי העניין; החל מהמגזר הפרטי והציבורי, דרך האקדמיה וכלה בחברה האזרחית.

המהפכה התעשייתית הראשונה עשתה שימוש במים ובכוח הקיטור כדי למכן את הייצור. המהפיכה התעשייתית השנייה רתמה את החשמל כדי להגיע לייצור המוני. השלישית השתמשה באלקטרוניקה וטכנולוגיית מידע כדי להביא לאוטומציה של הייצור. כעת, נבנית מהפכה תעשייתית רביעית על כתפיה של השלישית - המהפכה הדיגיטלית המתרחשת מאז אמצע המאה הקודמת, והיא מאופיינת בשילוב של טכנולוגיות שמטשטשות את הקווים בין העולם הפיזי לעולם הדיגיטלי והביולוגי.

למהירות שבה מתרחשות פריצות דרך כיום אין תקדים היסטורי. כשמשווים את המהפכה התעשייתית הנוכחית לקודמותיה, המהפכה הרביעית מתפתחת בקצב אקספוננציאלי, להבדיל מהקצב הליניארי שאפיין את הקודמות, והיא הופכת על פיה כמעט כל ענף בכל מדינה. הרוחב והעומק של השינויים הללו מבשרים על שינויים במערכות שלמות של ייצור, ניהול וממשל.

האפשרויות של מיליארדי אנשים המחוברים ביניהם באמצעות מכשירים ניידים בעלי כוח עיבוד חסר תקדים, כושר אחסון ונגישות למידע - הן בלתי מוגבלות. והאפשרויות הללו יוכפלו בזכות פריצות טכנולוגיות המתרחשות בתחומים כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, האינטרנט של הדברים, כלי רכב אוטונומיים, מדפסות תלת ממד, ננוטכנולוגיה, ביוטכנולוגיה, מדעי החומר, אחסון אנרגיה ומחשוב קוונטי.

כבר היום, הבינה המלאכותית מצויה בכל מקום סביבנו, החל ממכוניות ללא נהג ומזל"טים ועד לעזרים וירטואליים ותוכנות תרגום או השקעות. תחום הבינה המלאכותית רשם התקדמות מרשימה בשנים האחרונות, כשכוח המחשוב הגדל והזמינות של כמויות עצומות של מידע דוחפים אותו קדימה. ההתקדמות הזאת הולידה טכנולוגיות חדשות - החל מתוכנות לגילוי תרופות חדשות ועד אלגוריתמים המשמשים לחיזוי תחומי העניין התרבותיים שלנו. בה בעת, טכנולוגיות של ייצור דיגיטלי מתקשרות עם העולם הביולוגי על בסיס יומיומי. מהנדסים, מעצבים ואדריכלים משלבים תכנון ממוחשב, הנדסת חומרים וביולוגיה סינתטית לכדי סימביוזה חלוצית בין מיקרו-אורגניזמים, גוף האדם, המוצרים שאנחנו צורכים ואפילו הבניינים שבהם אנחנו מתגוררים.

אתגרים והזדמנויות

כמו המהפכה שקדמה לה, למהפכה התעשייתית הרביעית יש פוטנציאל להגדיל את רמות ההכנסה בעולם ולשפר את איכות החיים של האוכלוסייה. עד היום, מי שהרוויח ממנה יותר מכל היו צרכנים שיכולים להרשות לעצמם גישה לעולם הדיגיטלי; הטכנולוגיה אפשרה ליצור מוצרים ושירותים חדשים, שמגדילים את היעילות ואת ההנאה בחיינו האישיים. הזמנת מונית או טיסה, רכישת מוצר, ביצוע תשלום, האזנה למוזיקה, צפייה בסרט או השתתפות במשחק - את כל אלה ניתן לבצע היום בלחיצת כפתור.

בעתיד, חידושים טכנולוגיים יובילו גם לנסים בצד ההיצע, עם רווחים ארוכי טווח במונחי יעילות ופריון. עלויות התחבורה והתקשורת יירדו, הלוגיסטיקה ושרשראות אספקה הגלובליות יתייעלו ועלות המסחר תלך ותפחת. כל אלה יפתחו שווקים חדשים ויניעו צמיחה כלכלית.

בה בעת, כפי שאומרים הכלכלנים אריק בריניולפסון ואנדרו מקאפי, המהפכה עלולה להחריף את אי השוויון, בפרט בשל יכולתה להפוך את שוקי העבודה על פיהם. ככל שאוטומציה מחליפה את הידיים העובדות בכל רחבי הכלכלה, ההחלפה נטו של עובדים על ידי מכונות עלולה להחריף את הפער בין החזרים על הון והחזרים על עבודה. מצד שני, ייתכן גם שהחלפת עובדים בטכנולוגיה תוביל לגידול במשרות בטוחות ומכניסות.

בשלב זה אי אפשר לנבא איזה מהתרחישים יתממש, וההיסטוריה מצביעה על כך שהתוצאה תהיה ככל הנראה שילוב בין השניים. עם זאת, אני משוכנע בדבר אחד - שבעתיד, הכישרון יהפוך לגורם הקריטי בייצור, במקום ההון. הדבר יגרום ליצירתו של שוק עבודה שבו קיימת הפרדה עוד יותר מובהקת בין מגזרים המתאפיינים ב"מיומנות נמוכה ושכר נמוך" לבין מגזרים המתאפיינים ב"מיומנות גבוהה ושכר גבוה", מה שיוביל, בתורו, לעלייה במתח החברתי.

בנוסף לחשש שהוא מעורר מהצד הכלכלי, האי שוויון מייצג את החשש החברתי הגדול ביותר מהמהפכה התעשייתית הרביעית. המרוויחים הגדולים ביותר מחדשנות הם בדרך כלל ספקים של הון אינטלקטואלי ופיזי - אנשי החדשנות, בעלי המניות והמשקיעים - דבר המסביר את הפערים ההולכים וגדלים בעושר בין אלה שתלויים בהון לאלה שתלויים בעבודה. לכן, טכנולוגיה היא אחת הסיבות העיקריות לקיפאון בשכר, ולעתים אף לירידה בשכר של מרבית האוכלוסיה במדינות בעלות הכנסה גבוהה: הביקוש לעובדים מיומנים ביותר הולך וגדל, ואילו הביקוש לעובדים משכילים פחות ומיומנים פחות הולך ופוחת. התוצאה היא שוק עבודה עם ביקוש גבוה בקצה הגבוה והנמוך, וחור שהולך ומתהווה במרכז.

הדבר מסייע להסביר מדוע עובדים רבים כל כך מאוכזבים וחוששים מהמשך הקיפאון בהכנסה הריאלית שלהם ושל ילדיהם. הוא גם מסייע להבהיר מדוע מתפשטת תחושה הולכת וגוברת של חוסר סיפוק ואי צדק בקרב שכבות הביניים בעולם. כלכלה שבה המנצח זוכה בכל ומספקת גישה מוגבלת למעמדות הביניים, היא מתכון למועקה ואי שקט בסביבה דמוקרטית.

תחושת אי שביעות הרצון ניזונה גם מחדירתן הנרחבת של טכנולוגיות דיגיטליות והדינמיקה של שיתוף המידע המאפיינת את המדיה החברתית. יותר מ-30 אחוזים מאוכלוסיית העולם עושה כעת שימוש בפלטפורמות מדיה חברתית על מנת לתקשר, ללמוד ולשתף מידע. בעולם אידיאלי, האינטרקציות הללו היו יוצרות הזדמנויות להבנה ולהתלכדות בין תרבויות. אולם, הרשתות החברתיות עשויות גם ליצור ולהפיץ ציפיות לא ריאליות לגבי ההגדרה של הצלחה בעיניהם של פרט או קבוצה, ולספק הזדמנויות להפצה של אידיאולוגיות ורעיונות קיצוניים.

ההשפעה על עסקים

נושא שעובר כחוט השני בשיחותיי עם מנכ"לים של ארגונים גלובליים ומנהלים עסקיים בכירים הוא שקשה להבין ולצפות את פריצת הדרך בחדשנות ואת מהירות השינוי בשווקים, ושהגורמים המניעים כוללים רכיב קבוע של הפתעה, אפילו בקרב האנשים המחוברים ביותר ובעלי הגישה הטובה ביותר למידע. ואכן, בכל הענפים יש ראיות ברורות לכך שלטכנולוגיות המרכיבות את המהפכה התעשייתית הרביעית יש השפעה ניכרת על עסקים.

בצד ההיצע, בענפים רבים ניתן לזהות טכנולוגיות חדשות היוצרות דרכים חדשות לחלוטין לתת מענה לצרכים קיימים וגורמות למהפיכה של ממש בשרשראות ערך של תעשייתיות קיימות. השינוי הזה נובע גם ממתחרים זריזים וחדשנייים, אשר בזכות גישה לפלטורמות דיגיטליות גלובליות של מחקר, פיתוח, שיווק, מכירות והפצה - יכולים לנשל, מהר מאי פעם, חברות המובילות כיום את השוק, גם אם הן מבוססות היטב, בזכות שיפור האיכות, המהירות או המחיר שבו הערך מגיע לצרכנים.

שינויים משמעותיים מתרחשים גם בצד הביקוש - על רקע העלייה בשקיפות, המעורבות הגדלה והולכת של צרכנים ודפוסים חדשים של התנהגות צרכנים (יותר ויותר כאלה המבוססים על גישה לרשתות סלולר ולמידע) - מאלצים חברות להתאים את הדרך שבה הן מתכננות, משווקות ומספקות מוצרים ושירותים.

מגמה בולטת היא התפתחותן של פלטפורמות טכנולוגיות המספקות הן היצע והן ביקוש ומשנות לחלוטין מבנים של ענפים קיימים, או כמו אלה שניתן לזהות בכלכלת ה"שיתוף" או הכלכלה "על פי דרישה". פלטפורמות טכנולוגיות אלה, שהפכו לקלות לשימוש בזכות הטלפונים החכמים, מכנסות אנשים, נכסים ומידע - וכך יוצרות, תוך כדי תהליך, דרכים חדשות לגמרי לצרוך מוצרים ושירותים. בנוסף, הן מנמיכות את החסמים ליצירת עושר עבור עסקים ואנשים, ומשנות את הסביבה האישית ואת הסביבה המקצועית של עובדים. עסקי הפלטפורמות החדשים מתרבים במהירות וכוללים שירותים חדשים רבים, החל מכביסה ועד קניות, מביצוע מטלות שגרתיות ועד חניה, ממסרים ועד לנסיעות.

למהפכה התעשייתית הרביעית יש ארבע השפעות מרכזיות על עסקים - על ציפיות של לקוחות, על שיפור של מוצרים, על שיתוף פעולה בחדשנות ועל מבנים ארגוניים. בין אם מדובר בצרכנים או עסקים, לקוחות מצויים יותר ויותר במוקד הכלכלה, שמתרכזת כולה בשיפור השירות ללקוחות. כמו כן, ניתן לשפר מוצרים ושירותים פיזיים באמצעים דיגיטליים, המעלים את ערכם. טכנולוגיות חדשות הופכות נכסים לעמידים וגמישים יותר, ואילו נתונים ואנליטיקה משנים את הדרך שבה הם מנוהלים. ובינתיים, עולם של חוויות משתמש, שירותים מבוססי נתונים וביצועי נכסים באמצעות ניתוח נתונים דורש צורות חדשות של שיתוף פעולה, בפרט לנוכח המהירות שבה מתחוללות החדשנות ופריצות הדרך. ולבסוף, עלייתן של פלטפורמות גלובליות ומודלים עסקיים חדשים אחרים יגרמו לכך שיהיה צורך לחשוב מחדש על נושאים כמו כישרון, תרבות ומבנים ארגוניים.

בסך הכל, המעבר הבלתי נמנע מדיגיטציה פשוטה (המהפכה התעשייתית השלישית) לחדשנות המבוססת על שילוב של טכנולוגיות (המהפכה התעשייתית הרביעית) מאלצת חברות לבחון מחדש את הדרך שבה הן עושות עסקים. עם זאת, השורה התחתונה נותרת ללא שינוי: מנהיגים עסקיים ומנהלים בכירים מוכרחים להבין את סביבתם המשתנה, לקרוא תיגר על ההנחות של צוותי ההנהלה שלהם ולחדש באופן קבוע, ללא הרף.

ההשפעה על הממשל

ככל שהעולמות הפיזי, הדיגיטלי והביולוגי ממשיכים להתכנס, טכנולוגיות ופלטפורמות חדשות יאפשרו לאזרחים לבוא יותר ויותר במגע עם ממשלות, להשמיע את עמדותיהם, לתאם את מאמציהם ואפילו לעקוף את הפיקוח של הרשויות הציבוריות. בה בעת, ממשלות ישיגו כוחות טכנולוגיים חדשים שיגדילו את שליטתם באוכלוסיה, בעזרת מערכות מעקב גדלות והולכות והיכולת לשלוט בתשתית הדיגיטלית. עם זאת, ממשלות יעמדו מול לחץ הולך וגובר לשנות את גישתן הקיימת לשיתוף הציבור ולביצוע מדיניות, זאת ככל שתפקידם המרכזי - של ביצוע מדיניות - יפחת בשל מקורות חדשים של תחרות והפצה מחדש וביזור הכוח, המתאפשרים בזכות התפתחות טכנולוגית.

המערכות הקיימות של מדיניות ציבורית וקבלת החלטת התפתחו לצד המהפכה התעשייתית השנייה, תקופה שבה למקבלי החלטות היה זמן ללמוד נושא מסוים ולפתח את התגובה הדרושה או מסגרת רגולטורית הולמת. התהליך כולו תוכנן להיות לינארי ומכאניסטי, בגישה נוקשה של "מלמעלה למטה" (top down).

אולם גישה זו כבר אינה אפשרית. לנוכח קצב השינויים המהיר של המהפכה התעשייתית הרביעית והשפעותיה הנרחבות, האתגרים העומדים בפני מחוקקים ורגולטורים הם חסרי תקדים, וברוב המקרים ניכר שהם אינם מצליחים להתמודד עם האתגר.

כיצד, אם כן, הם יוכלו לשמר את העניין של צרכנים והציבור בכלל, ובה בעת להמשיך לתמוך בחדשנות ופיתוח טכנולוגי? באמצעות אימוץ של ממשל "זריז", ממש כפי שהמגזר הפרטי אימץ תגובות זריזות לפיתוח תוכנה ובאופן כללי לתפעול עסקי. משמעות הדבר היא שרגולטורים מוכרחים להתאים את עצמם כל עת לסביבה חדשה המשתנה במהירות, ולהמציא את עצמם מחדש כדי שהם יוכלו להבין באמת על מה הם מטילים רגולציה. על מנת לעשות כן, ממשלות ורשויות רגולטוריות יהיה חייבות לשתף פעולה באופן הדוק עם עסקים ועם החברה האזרחית.

המהפכה התעשייתית הרביעית תשפיע גם באופן משמעותי על מהות הביטחון הלאומי והבינלאומי, וכן על ההסתברות לעימות ועל מהות העימות. סכסוכים מדיניים בעידן המודרני הופכים ליותר ויותר "היברידיים", ומשלבים טכניקות מסורתיות ללוחמה בשדה הקרב עם היבטים שהיו מקושרים בעבר לשחקנים שאינם מדינות. האבחנה בין מלחמה לשלום, בין מה שייך לשדה הקרב למה שאינו שייך, ואפילו בין אלימות לאי אלימות (תחשבו על לוחמת סייבר), הופכת להיות מטושטשת באורח מטריד.

ככל שתהליך זה ממשיך ומתרחש וטכנולוגיות חדשות כמו נשק אוטונומי או נשק ביולוגי הופכות קלות יותר לשימוש, אנשים בודדים וקבוצות קטנות יהפכו לגופים המסוגלים לגרום נזק המוני, מה שהיה עד כה נחלתם הבלעדית של מדינות. הפגיעות החדשה הזו תוביל לפחדים חדשים. אבל בה בעת, ההתקדמות בטכנולוגיה תיצור פוטנציאל להפחתת ההיקף או ההשפעה של האלימות, באמצעות פיתוח צורות הגנה חדשות, למשל - הגברת הדיוק בזיהוי מטרות.

ההשפעה על אנשים

המהפכה התעשייתית הרביעית תשנה בסופו של דבר לא רק את מה שאנחנו עושים, אלא גם את מי שאנחנו. היא תשפיע על הזהות שלנו ועל כל הנושאים הקשורים אליה: תחושת הפרטיות שלנו, מושגי הבעלות שלנו, דפוסי הצריכה, הזמן שאנו מקדישים לעבודה ולהנאה והדרך שבה אנחנו מפתחים את הקריירה שלנו, מטפחים את המיומנויות שלנו, פוגשים אנשים ומטפחים מערכות יחסים. המהפכה התעשייתי הרביעית כבר משנה את הבריאות שלנו ומובילה לאני "מכומת" - שנמדד במספרים, והיא עשויה להוביל לאנושיות רבודה מהר מכפי שאנחנו מעלים בדעתנו.

אני משתמש נלהב בטכנולוגיה ונוהג לאמץ טכנולוגיות חדשות במהירות. אבל לעתים אני תוהה האם השילוב הבלתי נמנע של טכנולוגיה בחיינו עשוי לפגוע בחלק מהיכולות האנושיות המשוכללות ביותר, כמו חמלה או יכולת לשיתוף פעולה. מערכות היחסים שלנו עם הטלפונים החכמים שלנו הן דוגמה לכך: חיבור קבוע עשוי למנוע מאיתנו את אחד מהנכסים החשובים ביותר של החיים: את השהות ליטול פסק זמן, להרהר, ולנהל שיחה משמעותית.

אחד האתגרים האישיים המרכזיים שמציבות טכנולוגיות המידע החדשות הוא פרטיות. אנחנו מבינים באופן אינסטקטיבי מדוע היא חשובה כל כך, ולמרות זאת, מעקב ושיתוף של מידע על אודותינו מהווה חלק מרכזי מהחיבוריות החדשה. הוויכוחים על אודות נושאים בסיסיים כגון ההשפעה של אובדן השליטה בנתונים על חיינו רק יילכו ויתגברו בשנים הבאות. באופן דומה, המהפכה המתרחשת בביוטכנולוגיה ובבינה מלאכותית - אשר מגדירה מחדש מה המשמעות של להיות אנושי באמצעות דחיקת הגבולות הקיימים של אורך חיים, בריאות, קוגניציה ויכולות - תחייב אותנו להגדיר מחדש את הגבולות המוסריים והאתיים שלנו.

עיצוב העתיד

אין זה נכון שהטכנולוגיה והשינוי שמגיע עימה הם כוחות חיצוניים שעליהם לבני האדם אין שליטה. כולנו אחראים לכוון את ההתפתחות הטכנולוגית באמצעות ההחלטות שאנחנו מקבלים על בסיס יומיומי כאזרחים, צרכנים ומשקיעים. אנחנו צריכים לנצל את ההזדמנות ואת הכוח שיש לנו לעצב את המהפכה התעשייתית הרביעית ולכוון אותה לעבר עתיד המשקף את המטרות המשותפות והערכים המשותפים שלנו.

על מנת לעשות כן, עלינו לפתח תפיסה משותפת מלאה וגלובלית לגבי השאלות כיצד הטכנולוגיה משפיעה על חיינו ומעצבת מחדש את הסביבות הכלכלית, החברתית, התרבותית והאנושית שלנו. מעולם לא היתה תקופה עם הבטחה גדולה כל כך לעתיד, או עם סכנה אפשרית גדולה כל כך. ואולם, לעתים קרובות, מקבלי ההחלטות של היום לכודים יותר מדי בצורת חשיבה מסורתית לינארית, או שקועים מדי במשברים הרבים הדורשים את תשומת ליבם, עד כדי כך שהם אינם חושבים בצורה אסטרטגית על כוחות השינוי והחדשנות שמעצבים את העתיד שלנו.

בסופו של דבר, הכל מסתכם באנשים וערכים. אנחנו צריכים לעצב עתיד שישרת את כולנו, והדרך היא לשים את האדם בראש סדר העדיפויות ולהעצים אותו. בצורתה הפסימית והבלתי אנושית ביותר, המהפכה התעשייתית הרביעית אכן עלולה להיות בעלת פוטנציאל להפוך את האנושית לרובוטית, וכך ליטול מאיתנו את ליבנו ואת נשמתנו. אבל אם היא תהווה גורם משלים לחלקים הטובים ביותר בטבע האנושי - יצירתיות, אמפתיה ואחריות - היא יכולה גם להעלות את האנושות לרמה חדשה של מודעות ומוסר קולקטיביים, המבוססים על תחושת ייעוד משותפת. מוטל על כולנו להבטיח שהאפשרות השנייה מבין השתיים היא זו שתנצח.

קלאוס שוואב הוא המייסד ויו"ר ההנהלה של הפורום הכלכלי העולמי, המתכנס מדי שנה בדאבוס

עוד כתבות

סביבת עבודה

העובדים שלכם עברו לעבוד מהבית? כך תתאימו את המשרד לעבודה היברידית

האם ניפרד מהאופן ספייס? ולמה עובדים לא רוצים את שיטת העמדה החמה? ● מעצבת המשרדים מיכל רוזן והסוציולוגית גלית סיני קרמונה בדקו את העדפות העובדים והמנהלים לסביבת העבודה העתידית והגיעו לכמה מסקנות ● ניהול קריירה, מדור חדש

מפגינות בעצרת נגד אלימות נגד נשים בכיכר רבין / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשנת 2019 פחות ממחצית מנפגעי אלימות דיווחו למשטרה

כך עולה מסקר ביטחון אישי 2019 של הלמ"ס שמתפרסם לרגל יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים ● מהסקר עולה בין היתר כי שיעור הנפגעים מעבירות בקרב צעירים בני 34-20 - נשים וגברים - גבוה יותר מהשיעור בקרב בני 35 ומעלה

לשכת ההוצאה לפועל / צילום: יח"צ

עלייה של עשרות אחוזים במספר האיומים בהתאבדות של חייבים מאז פרוץ המשבר

מתחילת השנה ועד אוקטובר נרשמו 168 מקרי איום בהתאבדות, לעומת 136 בכל 2019 ● מנכ"ל רשות האכיפה והגבייה תומר מוסקוביץ אמר בדיון לציון היום למניעת אובדנות: "ביקשנו להעביר הדרכות לכל העובדים שבאים במגע עם החייבים"

בניין הבורסה לניירות ערך בתל אביב / צילום: Baz Ratner , רויטרס

המומנטום החיובי בת"א נמשך בהובלת הבנקים ומניות הקניונים; מדד ת"א 35 קופץ ב-1.3%

מדד ת"א בנקים קופץ ב-1.8% ● אנרג'יאן מזנקת ב-6%, ג'נסל צוללת ב-20%, פורסייט מזנקת ב-22%, מליסרון קופצת ב-4% ומנגד דלק צונחת ב-3%

הצפה בחיפה בסוף השבוע האחרון. “לכל עיר בישראל צריכה להיות תוכנית חירום להצפות” / צילום: ערן ויצמן, כבאות והצלה

כל הסיבות לכך שההצפה הבאה מעבר לכביש

החורף שוב הגיע, ובישראל עדיין אין רגולטור אחד שאמון על מניעת הצפות וזיהומים ● כולם מסכימים שלאגירת מי הגשמים ישנה חשיבות כלכלית, סביבתית ובריאותית מכרעת, אבל קשה למצוא מישהו שייקח אחריות לטיפול בנושא ● הפוליטיקה של הגשם

שוברים את שגרת האלימות / צילום: יח"צ

המאבק באלימות נגד נשים: פובליסיס ולקוחותיה משתלטים על ברייק הפרסומות

ביוזמת משרד הפרסום ליאו ברנט מקבוצת פובליסיס, הקבוצה תשתלט מחר על ברייק פרסומות, במהלכו יעלו חלק מהמפרסמים הגדולים שלה קמפיינים המותאמים למסר המלחמה באלימות נגד נשים

רונן סמואל, מנכ"ל קורנית / צילום: איל יצהר, גלובס

קורנית מקימה פעילות עסקית חדשה; "ההאצה במסחר המקוון מטורפת"

מנכ"ל קורנית, רונן סמואל: אנשים קנו יותר ב-3 חודשים האחרונים ממה שקנו ב-7 השנים האחרונות" ● מניית החברה השלימה זינוק של יותר מ-260% מאפריל

קו החוף של דובאי. מיתוג מחדש כמדינה מתקדמת ומפותחת באמצעות השקעות במערב / צילום: Matthias Seifert, רויטרס

הרבה מעבר לסייבר: מה מחפשים האמיריתים בזירת החדשנות הישראלית?

שילוב בין היצירתיות והניסיון הישראלי לבין החשיבה ארוכת-הטווח והמשאבים האמירתיים יכול להביא לפריצות דרך מרשימות ומשמעותיות ● אילו תחומים מעניינים את האמירתים?

בדיקות קורונה בדרייב אין, תל אביב / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

170 איש חזרו לישראל מדנמרק. כמה הסכימו להיבדק לקורונה?

מערכי החקירות האפדימיולוגיות עובדים כמו שצריך, אך נתוני התחלואה שוב בעלייה ● איך זה? סיפור החוזרים מדנמרק הוא דוגמה לבעיה הרחבה – הישראלים הפסיקו לשתף פעולה ● בצה"ל מעריכים כי שליש מהנדבקים משקרים בחקירותיהם, ומתכוונים להתחיל מערכי בדיקות במקומות עבודה גדולים

שלט רחוב בוול סטריט, ניו יורק / צילום: Mike Segar, רויטרס

פתיחה חיובית בוול סטריט על רקע העברת המושכות לביידן; הביטקוין מעל 19 אלף דולר

הביטקוין משלים זינוק של כ-20% בחודש האחרון ● עליות של 1.4%-1% באירופה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "חשוב מאוד לגלות זהירות. זו תקופת מבחן לשווקים"

חייל צה"ל / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

מחצית מהציבור הישראלי מעריך שצה"ל אינו מתנהל בצורה יעילה כלכלית

כך עולה מסקר שערך המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ● רק 34.5% סבורים כי צה"ל מתנהל נכון בתחום הכלכלי ● כמחצית מהישראלים חושבים שהשמירה על כוח-האדם בשירות הקבע בצה"ל אינה מצדיקה יציאה לפנסיה מוקדמת

רכישת דירה על הנייר /צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

בעשרת החודשים הראשונים של השנה היקף המשכנתאות עלה ב-14% בהשוואה ל-2019

למרות הסגר, היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר הגיע לשיא של עשור ועמד על 6.2 מיליארד שקל ● דחיית המשכנתאות נותרה ברמה יציבה של כ-12% מכלל יתרת החוב על משכנתאות

ניסים פרץ / צילום: דוברות נתיבי ישראל

נדחה בחודשיים מכרז של נת"י שנחשד כי קיים בו בניגוד עניינים

כך אמר מנכ"ל נתיבי ישראל ניסים פרץ בדיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה ● הדיון התקיים בעקבות פרסום גלובס על טענות לניגוד עניינים במכרז ענק להחלפת תאורה בכבישי ישראל

בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת / צילום: יניב נדב , דוברות הכנסת

המשבר הפוליטי: האם ניתן עדיין לאשר את תקציב המדינה ל-2020 ול-2021

חודש לפיזור הכנסת: מה יעלה בגורלו של תקציב 2021, והאם עוד בחירות בדרך? ● שיחה עם יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד, יו"ר סיעת ימינה ח"כ איילת שקד ויו"ר סיעת כחול לבן ח"כ איתן גינזבורג

פרץ לביא / צילום: Annie Tritt - WSJ

"איך ישראל איבדה את מעמדה בעולם המדע? ב-2030 יקימו על כך ועדת בדיקה"

היו"ר הטרי של המועצה הלאומית למו"פ והנשיא לשעבר של הטכניון, פרופ' פרץ לביא, מתריע כי מדינות האזור מדביקות את הפער מול ישראל, ומזהיר שהתדמית של ה"סטארט-אפ ניישן" מסתירה מאחוריה שורה של בעיות

שטרות דולרים / צילום: עינת לברון

לאומי: נוצרה רמת תמיכה טכנית משמעותית סביב 3.34 שקלים לדולר

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בבנק לאומי: השקל צפוי להיסחר מול השקל בשער ממוצע של 3.30-3.40 שקלים עד סוף 2021 תוך מגמת התחזקות הדרגתית מול הדולר

קבוצת עזריאלי, אמות, מליסרון, גזית גלוב, אלרוב נדל"ן / צילום: איל יצהר, יח"צ

קיבלו את החיסון? הנדל"ן והבנקים מציגים זינוק של 30% מסוף ספטמבר

שינוי מגמה? סקטור הנדל"ן והבנקים בשוק המקומי מציגים התאוששות מרשימה בשבועות האחרונים ● כלכלני הראל פיננסים מעריכים כי בשוק הישראלי נוצרה הזדמנות בסקטורים הללו, ומתמידים בחברות הטכנולוגיה והתוכנה הישראליות ● לגבי מצב המשק בקרדיט סוויס מעריכים: "ישראל תחזור לפעילות שגרתית, ללא מגבלות, אך ורק במחצית השנה של שנת 2021"

ברלין בצל הקורונה / צילום: Kay Nietfeld/dpa via AP, AP

גרמניה מבקשת מתושביה: בודדו עצמכם לפני הנסיעה למשפחה בחג המולד

חג המולד הוא מועד המפגש השנתי העיקרי של משפחות בגרמניה, ולעתים הפעם היחידה במהלך השנה שבה הן נפגשות בהרכב מלא ● ראשי מדינות המחוז של גרמניה הסכימו ביניהם ביממה האחרונה על שורה של צעדים זהים שיאומצו במהלך החג

יועז הנדל / צילום: אייל מרגולין

כך משתנה שוק האינטרנט לקראת ביטול הפיצול בין ספק לתשתית

חלק מהספקיות קטנות כבר מתחילות לתת היום הצעות בהתאם לרוח הרפורמה ● השימועים על התוכנית עדיין נמשכים במשרד התקשורת, ולא בטוח שהם בכיוון הנכון לשוק

דניאל מלכה, מנכ"ל IBM ישראל / צילום: מירי דוידוביץ'

יבמ מפטרת עשרות עובדים במערך המכירות בישראל

הפיטורים הם חלק מהמלך גלובלי, שצפוי להסתיים בפיצול החברה לשתיים והקמת חברה חדשה שתתמקד במחשוב ענן ובינה מלאכותית