זכתה קרית מלאכי בהזנחה ובעוני ששימרו לה שלד מוצלח ופוטנציאל. דבר זה, שקרה במקרה, יירד לטמיון אם יתממשו תוכניות הפיתוח שעליהן מצהיר ראש העיר שלה בגאווה ובטעות.
תוכניותיו אולי יניבו כסף לקופת העיר, אך לא יעצרו את בריחת התושבים הצעירים ואלה שקצת "הצליחו", למושבים שסביב.
קרית מלאכי של היום משתרעת על 5 קמ"ר בתכנון מצוין: בניית מגורים רוויה וגבוהה ברמה, נמוכה באזורים הנמוכים, ברחובות קטנים ושקטים הגולשים למרכז עירוני עם רחבת מבני ציבור. המרכז מתהווה בשני רחובות מסחריים הנפתחים לכיכרות עירוניות מוקפות בתי מגורים, שבקומת הקרקע שלהם מתפקד מסחר שגרתי בבעלות מקומית.
יש ביגוד, כלי בית, אופטיקה ומספרה, מסעדה קטנה וקיוסקים, אך רובם מוזנחים ומציעים סחורה דלה ("קופיקס" נחשב לאטרקציה הגדולה). תהליך הדלדול קיבל דחיפה כשהוקם לפני כמה שנים מרכז "ביג" על אדמות המועצה האזורית באר טוביה, העשירה והשכנה. שם יש סניף של רמי לוי שגזר כליה על המכולות בקרית מלאכי, שקם אלקטריק שהשמיד את חנויות החשמל והסלולר הוותיקות, והיד עוד נטויה לקראת "ההזדמנות החד פעמית", כפי שקורא לה ראש העיר.
החלום שלו לקרקע שהופשרה לשימושי מסחר ותעסוקה מעבר לכביש הם "אינטל" ו"איקאה" וכיו"ב. אלא שכאלה עלולים לחסל סופית את המעט שנותר. יצא נא ראש העיר לקרית גת ויראה את המכוניות שמגיעות ממושבי הסביבה, בעליהן לא קונים בעיר ולא מבלים בה, רק נבלעים בבוקר בקופסת האינטל שם מסופק כל צורכם, ויוצאים בערב חזרה לביתם. כך גם איקאה המשלמת ארנונה לראשון לציון ונתניה, בולעת קונים מכל הארץ בלי שרחובות הערים ידעו שבאו אל קרבה. התרומה של עסקים כאלה היא כספית, ובמקרה של קרית מלאכי הנזק שהם יגרמו עלול להפוך את הרווח להפסד.
אם רוצים להציל את קרית מלאכי, צריך למשל לחבר אותה בדרך נעימה להולכי רגל, אל תחנת האוטובוס השוקקת הסמוכה המסיעה לכל הארץ ולבקש זכויות בנייה לייעודי תעסוקה ומסחר למימוש בתוך מרכז העיר המדמם. פיתוח שולי עיר רק מזיק: "הביג" ירה ופגע, מה שראש העיר שואף לו כרגע יתברר בעתיד כמהלך וידוא הריגה.