גן ילדים נדנדה מגרש משחקים / צילום: תמר מצפי
הבנקים והגופים המוסדיים צפויים לנהל מאבק על ניהול כספי קרן "חיסכון לכל ילד" שתצבור עשרות מיליארדי שקלים מכספי קצבאות הילדים.
האוצר החל בהקמת הצוות בראשות הממונה על התקציבים, אמיר לוי, שיגבש עקרונות לפרסום המכרז לניהול הקרן, שתחל לפעול בעוד פחות משנה, ב-1 בינואר 2017. סכום הכסף שינוהל בקרן יעמוד על 20 מיליארד שקל בהבשלה מלאה (Steady state), כשלסכום זה יתווספו כספים בהיקף בלתי ידוע, המוערך במיליארדי שקלים, שיפרישו ההורים כמאצ'ינג לסכום שהמדינה מחויבת להעביר.
בשוק ההון מעריכים כי ההתמודדות העיקרית על ניהול הקרן תהיה בין הבנקים לגופים מוסדיים. במערכת הבנקאית יטענו כי יוכלו לנהל את הקרן ללא גביית דמי ניהול, כאשר הרווח הבנקאי יגיע מהיכולת להשתמש בכספי הקרן כבסיס להגדלת היקפי האשראי הבנקאי. ייתכן כי הבנקים הקטנים או בנק הדואר יקבלו עדיפות במסגרת המכרז העתידי.
הקמת הקרן הייתה פתרון יצירתי שהגו באגף התקציבים במסגרת המאמץ לסגור את הבור בתקציב 2015-2016, כשכל סיעות הקואליציה התנו את הסכמתן להתפשר על הכספים שהובטחו להם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים בכך ששר הבריאות, יעקב ליצמן, יסכים לפשרה בנושא הגדלת קצבאות הילדים. הגדלת הקצבאות נכנסה לתוקף באמצע 2015, אבל הקמת הקרן אפשרה לאוצר לדחות תשלום של 2.4 מיליארד שקל עבור הגדלת הקצבאות בשנים 2015-2016, ולפרוס אותו בשלושה תשלומים, שהראשון שבהם ישולם רק ב-2017.
בנוסף אפשרה ההסכמה לאוצר לדרוש מהסיעות האחרות בקואליציה לרדד ב-40% את עלות התקציבים שהובטחו לסיעות הקואליציה מ-9 מיליארד שקל לכ-5.4 מיליארד לשנה. באוצר אומרים כי לצד הרצון לפתור את הבעיה בתקציב, משרתת תוכנית חיסכון לכל ילד יעדים חברתיים ארוכי טווח: מתן סכום התחלתי לצעירים ללא קשר למצבם הפיננסי של הוריהם משרת מטרה של צמצום העוני הבין-דורי ושוויון הזדמנויות. בנוסף מקווים באוצר שהקרן תביא להגברת המודעות והחינוך לחיסכון ולצבירת נכסים בקרב אוכלוסיות מעוטות משאבים. נימוק נוסף שמזכירים באוצר הוא שאילו הקצבאות היו גדלות במלוא השיעור שדרשו החרדים - התמריץ השלילי לצאת לעבודה היה גדול יותר.
החלטת ממשלה מאוגוסט 2015 קבעה כי קצבת הילדים המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי תגדל החל ממאי 2015 בסכום של 60 שקל לחודש לילד הראשון והחמישי ומעלה, ובסכום של 98 שקל לחודש לילד השני, השלישי והרביעי במשפחה. החידוש הגדול בהחלטה היה בקביעה כי מתוך התוספת יופרשו לכל ילד 50 שקל בחודש לקרן חיסכון ארוך טווח, החשבון יירשם על שם הילד, אך ינוהל בנאמנות על ידי הוריו. הכספים יופרשו עד שהילד יגיע לגיל 18 ואז ניתן יהיה למשוך אותם בחתימת אחד ההורים. הורי הילד יוכלו להפקיד לטובתו סכום נוסף של עד 50 שקל - כשההנחה היא שהשתתפות ההורים תגדל ככל שהקרן תציג תשואות גבוהות יותר.
תוכנית חיסכון דומה פועלת כיום לחיילים משוחררים במסגרת הקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון - אלא ששם הכסף אינו מופקד וצובר תשואה וריבית, אלא משולם ישירות בעת פדיון הקרן על ידי החייל המשוחרר. במקרה של קרן החיסכון לכל ילד, לעומת זאת, התעקש השר ליצמן שהכסף יופקד מדי חודש לחשבון מיוחד על שם הילד כך שיוכל לצבור במהלך השנים ריבית ותשואה, ובהיקף משמעותי. התשלום הראשון יועבר לקרן ב-1 בינואר 2017, ובמהלך השנה יופקדו לקרן כ-2.45 מיליארד שקל - מתוכם כ-1.6 מיליארד שקל עבור שנת 2017 עצמה, ועוד כ-800 מיליוני שקל כהחזר רטרואקטיבי ראשון (מתוך שלושה) של התשלומים מהשנים 2015-2016. בהבשלה מלאה, וללא הפקדות נוספות של ההורים, צפויה הקרן לנהל כ-20 מיליארד שקל.
תאריך היעד להפעלת הקרן בעוד 11 חודשים יכתיב לאוצר לוח זמנים צפוף, כשהכוונה היא שהצוות בראשות לוי יסיים את עבודתו בתוך חודש. לצד לוי יהיו חברים בצוות מנכ"ל הביטוח הלאומי, סגן החשבת הכללית ונציג משרד המשפטים. בין היתר יצטרכו חברי הצוות להחליט אילו גופים יורשו להשתתף במכרז והאם תינתן עדיפות לבנקים קטנים (בעלי נתח שוק של 10% ומטה), או לבנק הדואר שאמור להפוך ל"בנק חברתי" לפי תיקון לחוק מ-2012.
בנוסף ידונו חברי הצוות בשאלה האם תינתן להורים אפשרות לבחור בין מספר מסלולי השקעה לילדיהם, שיסווגו לפי רמת הסיכון. נושאים נוספים ששר האוצר אמור לקבוע לגביהם הוראות הם תנאי המשיכה ומנגנון משיכת הכספים, העברת הכספים להורים במקרה של פטירת ילד, מה ייעשה בסכומי חיסכון שלא נמשכו בגיל הפדיון ועדכון הסכום הבסיסי המופקד לחיסכון.
הוראות החוק קובעות כי בגיל 21 יוכל הילד למשוך את הכספים בקרן ללא צורך בקבלת הסכמת הוריו. בגיל 18 ובגיל 21 (אם הקרן לא תיפרע בגיל 18) יועבר לקרן סכום נוסף על סך 500 שקל מהביטוח הלאומי. ניתן יהיה למשוך את סכום החיסכון, כמו גם את מענק החיסכון הראשון, לפני גיל 18, אם הילד נמצא במצב רפואי העלול להביא לפגיעה בחייו. משיכת הקרן במקרים אלו תעשה באישור רופא של הביטוח הלאומי.
