פרופ' דיויד גילה / צילום: יונתן בלום
רשות ההגבלים העסקיים נמצאת כיום בכל עסקה גדולה במשק, בכל פרשה שבה מתעורר חשד לקרטל או מונופול אסור ובכל דיון על יוקר המחיה והריכוזיות במשק. היא אמונה על אישור מיזוגים, ריסון מונופולים, העמדה לדין של קרטלים, פירוק ריכוזיות וכל פעולה שמשרתת את השמירה על ערך התחרות בשוק.
רשות ההגבלים היא כלב השמירה של התחרות. עסקת מכירת מגה הקורסת תצטרך לעבור דרכה; קרטל הלחם - במסגרתו הורשעו בעלי המאפיות הגדולות בעריכת הסדר כובל ונשלחו למאסר - עבר דרכה; ולאחרונה היא חשפה חשד לקרטל במסגרת משלחות התיכוניסטים לפולין, שהוביל למעצרים דרמטיים על-ידה. כל אלה הם רק טיפה בים הנושאים שמגיעים אל שולחנו של הממונה על ההגבלים העסקיים מדי יום.
ובכל זאת, למרות תפקידה המכריע במשק, סקר חדש שערך מכון "מדגם ייעוץ ומחקר", מעלה כי 46% מקרב הציבור "שמעו על הרשות" אך לא מכירים את פעולותיה ולא יכולים לציין מהם הישגיה.הסקר בוצע בקרב 503 משיבים בגילאי 18 ומעלה, חברי הפאנל האינטרנטי iPanel, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הדוברת עברית בישראל. בנוסף, נערכה בדיקה באמצעות האינטרנט, בקרב 321 משיבים בגילאי 25 ומעלה, שקוראים עיתונות כלכלית לפחות אחת לשבוע.
את הנשאלים המייצגים את "כלל האוכלוסייה", הפנו תחילה את השאלה "האם שמעת על הרשות להגבלים עסקיים? אם כן, אנא מנה הישגים משמעותיים שלה". התוצאות מלמדות כי הציבור אינו מכיר את הרשות ועבודתה: כ-28% כלל לא שמעו על הרשות להגבלים; 46% שמעו עליה, אך לא מכירים את פעולותיה; וכ-17% חושבים שאין לה הישגים משמעותיים. הרשות "לא ירדה לעם".
"החמצה גדולה"
עו"ד צחי יגור, מנהל מחלקת הגבלים עסקיים במשרד שביט-בר און-גלאון-צין-יגור ושות', מסביר כי "ממצאי הסקר מלמדים שכ-28% מהציבור לא שמעו על רשות ההגבלים עסקיים וכ-46% שמעו עליה אך אינם מכירים את פעולותיה. ממצא זה מלמד שפעילות רשות ההגבלים העסקיים 'לא ירדה לעם'. בקרב כלל האוכלוסייה לא רואים ברשות גורם שיכול לסייע בכשלים תחרותיים. יש כאן החמצה גדולה".
לדבריו, "לא מספיק לעשות, צריך שידעו שעשית. לפי תוצאות הסקר, ברשות ההגבלים העסקיים טרם הפנימו אמירה חשובה זו. בניגוד לרשות ההגבלים העסקיים בישראל, לרשות לסחר הוגן (FTC - Federal Trade Commissio) בארה"ב, מעין מקבילה לרשות ההגבלים העסקיים והרשות להגנת הצרכן אצלנו, יש מערכת סדורה של יחסי ציבור באמצעות ה-Office of Public Affairs, ששם לו למטרה בהקשר זה: שכל צרכן אמריקאי יידע ויבין, מה עושה בשבילו ה-FTC, ואילו ערכים היא מוסיפה לחייו.
"הרעיון אינו רק יחצנ"י, אלא ובעיקר של פיתוח והגברת 'מודעות לתחרות' (Competition Advocacy) בקרב כל שכבות האוכלוסייה. רעיון של הזנה דו-סטרית. ככל שציבור רחב יכיר את כשלי התחרות ופעילות הרשות המנסה להילחם בהם, וככל שדלת הרשות תהיה פתוחה ושקופה לציבור, הסיכוי שמידע משמעותי לתחרות יגיע לרשות גבוה יותר. הדבר אף יסייע לרשות להשיג את מטרותיה לטובת הציבור. הגברת מודעות לתחרות אף תסייע לאכיפה פרטית של דיני ההגבלים העסקיים, ולא בכדי אכיפה פרטית היא זרוע האכיפה המרכזית של דיני התחרות בארה"ב".
עו"ד ניב סבר, ראש מחלקת פרטיות, אנרגיה והגבלים עסקיים במשרד מ.פירון ושות', סבור מנגד כי תוצאות הסקר הכללי, אינן מעידות על הידע שאוחז הציבור העסקי לגבי הרשות. "מניסיוני ישנו פער משמעותי בין התפיסה של הציבורי הרחב את סוגיית התחרות ומעמד רשות ההגבלים, לבין התפיסה הרווחת במגזר העסקי. אכן, הציבור הרחב - כפי שעולה מהסקר - מודע הרבה פחות לתפקידה של הרשות".
עוד מוסיף סבר כי כיום - בניגוד לעבר - עלתה המודעות הציבורית לתפקידה של הרשות. לדבריו, "לו היו עורכים את הסקר הזה לפני חמש שנים, טרם תקופת כהונתו של פרופ' דיויד גילה, היינו מגלים מודעות נמוכה עוד יותר לתפקיד רשות ההגבלים, ולכן אני סבור שהסקר דווקא מראה שיש גידול במודעות הציבור ביחס לעבר".
עם זאת, הוא מוסיף, התפטרותו של הממונה על ההגבלים הקודם, פרופ' דיויד גילה, במאי אשתקד, בעקבות אי-הסכמתו למתווה הגז שהתגבש בממשלה, הזיקה לתדמיתה של הרשות. "העמדה הלכאורה בלתי מתפשרת שהפגינה רשות ההגבלים בשאלת מתווה הגז הסבה, לדעתי, מידה לא מבוטלת של נזק לתפיסת יכולת ההשפעה של הרשות בסוגיות תחרות חשובות, אחרות, בעיני הציבור הרחב. זהו לאו דווקא המצב לאשורו, אבל במקום שבו הציבור נחשף באופן משמעותי לפעילות הרשות דווקא בהקשר זה, לא ניתן להתפלא על התוצאה התדמיתית לרשות, כשבסופו של יום עקפו אותה ואת עמדת הממונה".
יוקר המחיה והרשות
בתקופת כהונתו הכריז הממונה הקודם, פרופ' דיויד גילה, על מאבק ביוקר המחיה בישראל, עם הכלים ההגבליים, ככל שניתן. מאז כניסתו לתפקיד ועד להודעה על פרישתו במאי אשתקד, אמר מעל כל במה, כי יש להילחם ביוקר המחיה בישראל, כי הוא תומך במחאה הצרכנית שהתעוררה ("מחאת הקוטג") ונקט בגישה פרו-צרכנית שרואה ברשות כלי לקידום תחרות ולא רק למניעת פגיעה בתחרות.
מהסקר עולה, כי בשטח לא ממש הרגישו את התרומה של המאבק של פרופ' גילה בחיסרון הכיס אל מול המציאות הישראלית היקרה. במסגרת הסקר הפנה "מכון מדגם" לנשאלים את השאלה "האם לדעתך רשות ההגבלים העסקיים תורמת להורדת יוקר המחיה בישראל", והתשובות: רק 5% מקרב הציבור חושבים שהרשות תורמת להורדת יוקר המחיה; ואילו 45% מקרב הציבור חושבים שהיא "לא כל-כך" תורמת או רק "קצת" להורדת יוקר המחיה; 40% נוספים לא יודעים אם היא תורמת או לא.
"רוב הנמענים בסקר סברו שרשות ההגבלים העסקיים לא הקטינה את ההוצאות החודשיות שלהם, או שלא ידעו אם הרשות תרמה להקטנתן. נתונים אלה אינם מחמיאים", אומר עו"ד יגור, "ובפרט מאחר שבשנים האחרונות חרתה הרשות על דגלה את הלוחמה ביוקר המחיה כמטרה חשובה, כפי שעולה למשל מגילוי דעת הממונה בעניין גביית מחיר מופרז על-ידי בעל מונופולין וכפי שמשתקף גם מסעיף 1 לחוק המזון, שעל אכיפתו אמון הממונה, הקובע כי מטרתו של חוק זה להגביר תחרותיות לשם הפחתת המחירים לצרכן".
עוד השיבו הנשאלים לשאלה האם רשות ההגבלים העסקיים הקטינה את סך ההוצאות החודשיות הקבועות שלהם בחמש השנים האחרונות: כ-14% מהנשאלים השיבו בחיוב; וכ-48% השיבו כי אינם יודעים אם הקטינה או לא.
עו"ד סבר לא בטוח כלל שהשאלה הזאת נכונה, ומבהיר כי הגם שפרופ' גילה ניסה להיכנס למקום הזה, תפקידה של הרשות אינו להתמודד עם יוקר המחיה. "נראה שהסקר מניח שתפקידה של הרשות הוא להילחם ביוקר המחיה. אינני מכיר צ'רטר כזה של רשות ההגבלים הישראלית, או של כל רשות תחרות אחרת בעולם", הוא אומר. "זו אמנם הייתה מנטרה בתקופתו של פרופ' גילה כממונה, אבל מטרת רשות ההגבלים היא למנוע פגיעה בתחרות ולהביא להגברתה, מתוך אמונה שפעילות זו תטיב את מצבו של כלל הציבור. עם זאת, אסור להתבלבל: רשות ההגבלים אינה הרשות להגנת הצרכן וגם אינה משרד האוצר או הרווחה, והורדת יוקר המחיה בישראל אינו צריך להיות הנר שלרגליה, אלא מניעת הפגיעה בתחרות העסקית בשוק".
שאלה אחרת שעלתה בסקר, ומתייחסת ללב ליבה של עבודת הרשות, הייתה "האם לדעתך רשות ההגבלים העסקיים עושה מספיק כדי להילחם במונופולים ריכוזיות ובגופים החזקים במשק?". כ-14% מקרב הציבור סבורים שרשות ההגבלים העסקיים עושה מספיק כדי להילחם במונופולים ובריכוזיות במשק; וכ-56% סבורים שהיא לא עושה מספיק בתחום; 30% נוספים לא ידעו להשיב.
בחלקו השני של הסקר כיוונו הסוקרים את שאלותיהם את חברי הקהילה העסקית. למעלה מ-55% מהנשאלים מהמגזר העסקי סברו כי הרשות לא עושה די כדי להילחם במונופולים ובגופים החזקים במשק; רק כ-14% מכלל הנשאלים השיבו כי הרשות עושה מספיק בלוחמה בכשלי תחרות; וכ-30% השיבו שאינם יודעים את התשובה. לדברי עו"ד יגור, העובדה שלמעלה מ-55% מהנשאלים מהמגזר העסקי סברו כי הרשות לא עושה די כדי להילחם במונופולים ובגופים החזקים במשק - מטרידה. "מדובר בממצא מטריד. המשיבים לגביו הם 'יודעי עניין' מהמגזר העסקי. למרבה הצער, ככל שחוכמת ההמונים בסקר משקפת את המציאות, זהו ציון לא טוב.
השפעה על מחירי הדיור?
בין היתר, התבקשו הנשאלים מהמגזר העסקי לענות על השאלה "כיצד לדעתם על רשות ההגבלים העסקיים לפעול על-מנת להביא להורדת יוקר המחיה בישראל?", תוך בחירה ממגוון נושאים, בהם פירוק הריכוזיות בשווקים מרכזיים, השתת קנסות כספיים בגין הפרות של חוק ההגבלים וחוק המזון, עיגון חקיקה תחרותית, לסרב למיזוגים שיוצרים ריכוזיות או להכביד בענישה. מהתשובות עולה כי פירוק ריכוזי כוח בשווקים מרכזיים נתפס כפעולה הבולטת ביותר בה על רשות ההגבליים לנקוט כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל; לאחר מכן, בפער קטן - השתתת קנסות בגין הפרת חוק ההגבלים וחוק המזון; גם סירוב למיזוגים שיוצרים ריכוזיות נתפס כצעד הכרחי; ואולם, אחוז משמעותי מהנשאלים סברו, כי לרשות ההגבלים לבדה אין כוח להוריד את יוקר המחיה.
הסקר בחן בנוסף אם הקהילה העסקית סבורה כי רשות ההגבלים יכולה להשפיע על הורדת יוקר הדיור בישראל. כ-26% מהנשאלים ענו כי אינם יודעים או שאין לה יכולת; כ-12.5% גילו אופטימיות זהירה ואמרו כי הרשות צריכה להיות יותר אקטיבית, לפקח ולבצע פעולות אכיפה על-מנת להשפיע על התחום. בין הנושאים הנוספים שהנשאלים סבורים כי על הרשות לעשות על-מנת להשפיע על בועת הנדל"ן: הגדלת היצע הדירות (10%), הוזלת מחירי הקרקעות (9%) והפשרת קרקעות מדינה (9%).
נתון מעניין נוסף בסקר מעלה כי בקרב הקהילה העסקית 41% מהנשאלים סבורים, כי רמת הבקיאות של שופטים בתחום ההגבלים העסקיים אינה מספקת. אחוז דומה, כ-39% חושבים שרמת הבקיאות של שופטים בתחום ההגבליים העסקיים היא מספקת.
עוד סבור רוב מוחץ מהנשאלים - 85% - כי שיתוף פעולה בין רשויות האכיפה בתחום הכלכלי יביאו להשגת תוצאות טובות יותר לצרכן באכיפה כלכלית-צרכנית; כ-67% מהנשאלים מקרב הקהילה העסקית סבורים גם כי רשות ההגבלים העסקיים צריכה להתערב בהליכים משפטיים אזרחיים העוסקים בתחרות.
ובינתיים: אין עדיין מחליף לגילה
רשות ההגבלים העסקיים עובדת מזה תקופה ללא ראש. יש ממלא-מקום. אבל אין ממונה על ההגבלים. כמה זמן עוד ייקח לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבחור את הממונה הבא? חודש חלף מאז שהוועדה לאיתור הממונה על רשות להגבלים עסקיים, בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, העבירה את המלצתה לרה"מ, לפיה שניים מתוך למעלה מ-20 מועמדים הגיעו לקו הגמר לתפקיד מנהל הרשות להגבלים עסקיים: ממלא-מקום הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד אורי שוורץ, המכהן כיועץ המשפטי של הרשות; ועו"ד מיכל הלפרין, מנהלת מחלקת ההגבלים העסקיים במשרד עורכי הדין מיתר-ליקוורניק-גבע-לשם ושות', ולשעבר היועצת המשפטית של רשות ההגבלים.
ואולם, החודש הזה שחלף הוא כאין וכאפס לעומת החודשים שחלפו מאז הודיע הממונה הקודם על פרישתו. במאי השנה הודיע פרופ' דיויד גילה על התפטרותו מתפקיד הממונה על ההגבלים העסקיים על רקע התנגדותו למתווה הגז שהתגבש, ומאז התנהל הליך איתור מחליפו בעצלתיים. באמצע יולי, בטרם נקבע הרכב ועדת האיתור, פורסמה מודעה למועמדים, ו-24 מועמדים הגישו את מועמדותם לתפקיד. בסוף אוגוסט סיים גילה את תפקידו, ושוורץ, המועמד מתוך המערכת, משמש כממלא-מקום הממונה. למרות הזמן הדוחק, רק בחודש שעבר המליצה ועדת האיתור על שני המועמדים הסופיים - וגם כעת, כשרק שניים ניצבים על קו הגמר, מתמהמה רה"מ, המכהן גם כשר הכלכלה והתעשייה, בהחלטה מי יהיה כלב השמירה הבא של התחרות במשק.
