בנק ישראל החליט היום (ב') להותיר את ריבית חודש פברואר על כנה, ברמה של 0.1%, שפל כל הזמנים. מרבית הכלכלנים בשוק ציפו לכך שהבנק יותיר את הריבית ללא שינוי, זה החודש השמיני ברציפות. לאחר ההודעה הירידות בבורסה בת"א התגברו, בעוד הדולר נחלש בכ-0.4% ונסחר מול השקל סביב 3.96 שקלים.

בהודעת הריבית שפרסם הבנק הוא התייחס למגוון גורמים שהשפיעו על ההחלטה, ביניהם, הסיכונים הניצבים בפני יעד האינפלציה, הסערה שמתחוללת בשוקי ההון, החשש מהאטה בסין וירידת מחירי הסחורות. "לאור התפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל ובכלכלה העולמית, בשער החליפין, וכן במדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, הוועדה המוניטרית מעריכה שהמדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב", נכתב בהודעת הריבית.

הבנק כאמור התייחס גם ל"מרחץ הדמים" שהתנהל בשווקים מאז תחילת השנה ועל ההשפעות של התנודתיות על רמת האינפלציה, שע"פ הציפיות תמשיך לרדת. "על רקע תנודתיות מתגברת בשווקים הפיננסיים ובמחירי האנרגיה, סביבת האינפלציה בטווח הקצר המשיכה לרדת החודש, וחלה ירידה גם בציפיות (פורוורד) לטווחים הבינוניים. הציפיות (פורוורד) לטווחים הארוכים ממשיכות להיות מעוגנות מעל אמצע תחום היעד. הפחתות מחירים יזומות נוספות (בתחבורה הציבורית, במים ובביטוח הרכב) צפויות לבוא לידי ביטוי במדדי ינואר ופברואר".

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל הוסיפה להתייחס לתנודתיות הגבוהה בשווקים והתייחסה בנוסף גם לאפשרות שהבנק המרכזי האירופי ירחיב את התוכנית להרחבה כמותית. "באירופה תמונת הפעילות ממשיכה להיות חיובית, בארה"ב התמונה מעורבת, ובשווקים המתעוררים נמשכת חולשה. קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי הפחיתו את תחזיות הצמיחה והסחר העולמיים לשנים 2016 ו-2017. ה-ECB הביע נכונות להעמיק עוד את ההרחבה המוניטרית, והציפיות בשווקים הן שקצב העלאת ריבית הפד יהיה נמוך משנצפה בחודש הקודם".

 

בהתייחסה לשוק המט"ח, הוועדה המוניטרית של בנק ישראל ציינה כי מאז החלטת הריבית הקודמת ועד ל-22 בינואר 2016, נחלש השקל מול הדולר ב-2%, ובמונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי הוא נחלש ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים נרשם ייסוף של 6.6% בשער החליפין הנומינלי האפקטיבי, ורמתו ממשיכה להקשות על צמיחת היצוא והמגזר הסחיר. 

בשורה התחתונה, בבנק ישראל חזרו על ה"מנטרה" מהודעות הריבית הקודמות, וציינו כי "הבנק יבחן את הצורך בשימוש בכלים שונים, על מנת להשיג את מטרותיו - יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית - ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכלל זה שוק הדיור". עם זאת הוועדה המוניטרית התייחסה גם לסיכונים העומדים בפני כלכלת ישראל וציינה בהודעה כי "הסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו, והסיכונים לצמיחה נותרו גבוהים".

כעת, השאלה שנותרה פתוחה היא האם במקרה שהאינפלציה תמשיך לרדת בתקופה הקרובה במקביל להאטה בפעילות הכלכלית, הבנק יעשה שימוש ב"כלים המוניטרים העומדים לרשותו" וישיק תוכנית להרחבה כמותית, בדומה לבנקים המרכזיים באירופה, יפן וסין?