"באופן שכבר הפך לשגרתי בהודעות האחרונות, בנק ישראל מציין בהודעתו את התגברות הסיכון לעמידה ביעד האינפלציה כמו גם את העלייה בסיכון לצמיחה במשק. עם זאת, הבנק עדיין לא נותן אינדיקציה ברורה לגבי אלו כלים הוא מתכוון להשתמש על מנת לעודד את הפעילות במשק, אולם ההערכה שסביבת הריבית תיוותר נמוכה עוד זמן רב מקבלת משנה תוקף", כך מציין עידן אזולאי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, בתגובה להחלטת הריבית שפורסמה היום (ב').
אילן ארצי, מנהל ההשקעות הראשי של בית ההשקעות הלמן-אלדובי התייחס להחלטת הריבית: "בנק ישראל ממשיך לתמוך במדיניות מוניטרית מרחיבה אך עם זאת הוא מבין כי כלי הריבית כבר מזמן מיצה את יכולת ההשפעה שלו על השוק. עלייה במדד המשולב של בנק ישראל והמשך נתונים מעודדים אודות הצריכה הפרטית והייצור התעשייתי תומכים בהחלטה להותיר את הריבית על כנה, זאת על אף נתוני אינפלציה נמוכים מהיעד".
גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר והאסטרטגיה בבית ההשקעות פסגות מציין כי "כל עוד הטלטלה בשווקים לא מחמירה במיוחד וכל עוד האינפלציה השלילית מגיעה מצד ההיצע ואין עדויות להיחלשות של צד הביקוש, בבנק ישראל יותירו את הריבית ברמתה. להערכתנו, מקבלי ההחלטות בבנק ישראל יישקלו להעלות את הריבית רק כאשר האינפלציה תתקרב יותר לגבולו התחתון של יעד המחירים. דבר אשר להערכתנו לא צפוי לקרות לפני סוף השנה".
שמואל בן אריה, מנהל השקעות ראשי בקבוצת פיוניר, ציין כי "כמה היינו רוצים להיות אירופה. בזמן שכולם מסבירים לנו כמה המצב שם קשה, נראה כי בישראל המצב לא יותר טוב, ואף גרוע מכך בשל העובדה שאין מה לעשות. בהסתכלות על צמיחת התמ"ג לנפש השינוי בישראל ב- 2015 עמד על 0.3% נמוך ממוצע ה- OECD עם 1.5%. אם נוסיף לזה את הדפלציה שמסרבת לעזוב, ברור לכולם שבנק ישראל חייב לעשות משהו, אך לצערו אין לו מה לעשות. בזמן שבאירופה אפשר לשמור על ריבית שלילית ואף להעמיק אותה, מצב של ריבית שלילית בישראל מסוכן מאין כמוהו ויביא להאצה מסוכנת בניפוח בועת הנדל"ן. מחשבה על מהלך של הרחבה כמותית נראה אף יותר מורכב ומסוכן במשק כה קטן ועלול לא רק לנפח את בועת הנדל"ן אלא אפילו להביא להיווצרות בועות חדשות במשק המקומי. לכן, לבנק ישראל נותר רק 'להחזיק אצבעות' בתקווה שקצב העלאת הריבית בארה"ב יהיה גבוה ויתמוך בדולר, ושהמצב הכלכלי העולמי ישתפר ויתמוך בצמיחה, ושמחירי הסחורות בעולם יעלו ויתמכו באינפלציה. עד אז, הוא יטמון ראשו בחול".
יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון, מציין כי בנק ישראל עדיין מודאג מהאינפלציה הנמוכה ועשוי לעשות שימוש במהלך השנה בכלי ההרחבה הכמותית. ציפיות האינפלציה במשק לחמש שנים צנחו לרמה של 0.8% לשנה מתחת ליעד התחתון של ב"י העומד על 1%. בהקשר זה המשפט החשוב ביותר שנאמר בהודעת הריבית של הבנק הוא 'הסיכונים להשגת יעד האינפלציה גברו'. בבנק ישראל הכירו כבר קודם להחלטת הריבית הנוכחית בעובדה כי הסיכונים לצמיחה של כלכלת ישראל גבוהים. היה וציפיות האינפלציה יוסיפו להתכווץ בשבועות הקרובים והפעילות הכלכלית הגלובלית והמקומית תוסיף להאט יחזור כלי ההרחבה הכמותית לשולחן העבודה של הבנק".
צח ברקי, סמנכ"ל כלכלה, מידע ומחקר בקבוצת דן אנד ברדסטריט: "בנק ישראל ובנקים מרכזיים אחרים בעולם, מתמודדים עם קצב צמיחה נמוך ואין להם כלים משמעותיים להשפיע עליו. ההאטה בצמיחה בתוצר המקומי נובעת בעיקר מהשפעות אקסוגניות למשק המקומי ולכן הורדת ריבית לא תסייע. היום אנחנו חוששים מההאטה ממושכת בעולם והמשק צריך להיערך לכך, אך הצעדים המשמעותיים יותר שניתן לעשות, כדי לדרבן את הצמיחה, לא נמצאים בבנק ישראל אלא אצל הממשלה".
יונתן כץ מלידר שוקי הון מסר בתגובה כי "בנק ישראל מציין בהודעה שחל "שיפור מתון בפעילות ברבעון ד', ומדגיש את האופי 'החד פעמי' של הדפלציה בשנת 2015. האצה בקצב עליית מחירי הדיור מדאיגה את בנק ישראל ובהחלט תקשה על מדיניות מוניטארית מרחיבה יותר, אם תידרש. יחד עם זאת, בנק ישראל גם לא ימהר להעלות את הריבית ונמשך השימוש במשפט 'מדיניות מרחיבה לאורך זמן'. לפי הערכתנו, בשל סביבת האינפלציה הממותנת, לא צפויה העלאת ריבית לפני 2017".
הבשורה היא לא השארת הריבית ברמה של 0.1% אלא לאיזו תקופה", טוען ציון בקר, סמנכ"ל החטיבה הפיננסית בבנק מרכנתיל. "לדעתנו, בנק ישראל לא יעלה את הריבית במהלך 2016 לנוכח צמיחה מתונה יותר ברבעון הרביעי 2015, עקב אי השגת יעד האינפלציה במשק העומד על טווח של 1%-3% ולנוכח הסיכונים בכלכלה העולמית שהתגברו בשבועות האחרונים. נזכיר כי הן 2014 והן 2015 הסתיימו בישראל באינפלציה שלילית".