אלמלא היה תומר אביטל עיתונאי משפיע, ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר הכנסת, מן הסתם לא היה טורח לבטל את אישור הכניסה לכנסת שניתן לאביטל עד לשנת 2018, בנימוקים רפים. אבל אביטל, עיתונאי עצמאי, בלוגר פוליטי ומייסד המיזם "מאה ימים של שקיפות", הפך לדגל אדום בעיני המחוקקים שיש להם מה להסתיר. וכך, כבר כמה חודשים שאביטל נאלץ לקמבן אישורי כניסה ארעיים, בעוד דמויות שהח"כים חפצים ביקרן דוגמת רמי לוי, ניר גלעד מכי"ל או דני נוימן נהנים מהיתר כניסה קבוע.
אביטל הוא דמות עיתונאית יוצאת דופן, כמעט דון קישוטית. אחרי כעשור בעיתונות הממוסדת, במהלכו חשף למשל את חיבתה של משפחת נתניהו לגלידת פיסטוק, והרבה, החליט להפוך לפרילנסר ולגייס 100 אלף שקל בהדסטארט כדי להקים מיזם שקיפות. 1,473 אזרחים תרמו כמעט 160 אלף שקל לטובת חשיפת קשרי ההון-שלטון על ידי אביטל וחבריו, ומאז המיזם מטיח את ראשו בקירות הכנסת האטומים, ומדי פעם רושם הצלחות לזכותו - לזכותנו. כך, למשל, נחשפו הפגישות של ראש הממשלה עם יצחק תשובה, נחשף היקף הנכסים של ח"כים כמו אריה דרעי ויאיר לפיד, ח"כים ושרים החלו לחשוף את יומן הפגישות השבועי שלהם, ובאחרונה עבר תיקון לחוק הלוביסטים, לפיו לוביסטים יחויבו להודיע את מי הם מייצגים.
"אנו עדיין בשלב הזחילה", סיכם לאחרונה אביטל את השנה העמוסה שעברה עליו, בטור ב"ליברל". "בעזרת לוחמה פסיכולוגית יעילה, הפוליטיקאים משתדלים להחזיר אותנו לרחם. אסור לתת להם". שקוף שאסור.