בזק לוגו / צילום: יחצ
עשרות חברי פרלמנט בריטיים יוצאים בקמפיין שמטרתו הפרדה בין שירותים ותשתיות בתחום התקשורת. בהודעה שפרסמו חברי הפרלמנט שהקימו קבוצה ייעודית לקידום הרעיון ואשר נקראת British Infrastructure Group - BIG, הם קוראים לרשות התקשורת הבריטית אופקום, לפצל לחלוטין בין בריטיש טלקום (BT) לבין חברת התשתיות שלה Openreach, כך שחברת התשתיות תהיה בבעלות עצמאית נפרדת לחלוטין ולא תהיה חברה בת שלה.
נזכיר, כי BT פורקה לשתי חברות שירותים ותשתיות ב-2006 וכרגע מתנהל דיון ציבורי בבריטניה שמטרתו לבדוק האם הפיצול הגשים את ייעודו או שצריך להחריף אותו ולהפריד את השליטה בחברות באופן מוחלט על ידי מכירת Openreach לגורמים אחרים.
לדברי חברי הפרלמנט, ההפרדה בין שירותים לתשתיות בבריטניה לא הניבה את הפירות להם ציפו במובן זה ש-5.7 מיליון בתים ברחבי המדינה אינם יכולים לקבל מהירויות של לפחות 10 מגה ביט. 3.5 מיליון בתים הם באזורי פריפריה. Openreach קבלה 1.7 מיליארד פאונד סובסידיה כדי לחבר אזורי פריפריה אך נכשלה במשימה.
הקבוצה מציינת כי הנזקים לכלכלה הבריטית כתוצאה מאינטרנט לא יעיל נאמדים ב-11 מיליארד פאונד בשנה. 42% מהעסקים הקטנים בבריטניה מדווחים על בעיות גלישה ו-29% מהעסקים הקטנים מדווחים על בעיות אמינות בגלישה.
ברקע הדרישה עומדת ההתחזקות הצפויה של BT, כתוצאה ממיזוגה עם חברת EE, מה שיביא את נתחי השוק שלה ל-40% ואת חלקה בשוק הסיטונאי ל-70%.
הדיון הציבורי בבריטניה והמעורבות של חברי פרלמנט בעתיד תשתיות התקשורת הוא חלק מהדאגה הרבה סביב ההתקדמות והפיתוח הטכנולוגי העתידי של בריטניה שמציבה לעצמה יעדים להיות בין המדינות המובילות בעולם בתחום תשתיות התקשורת.
הדיון רלוונטי לישראל מאד וחבל שהוא אינו זוכה לאותה עוצמת דיון ועומק. בעוד בבריטניה גם רשות התקשורת הבריטית וגם חברי פרלמנט מבינים שההפרדה והפיצול בין התשתיות לשירותים חיוניים לטובת קידום הכלכלה והתחרות בין השחקנים, בישראל זה עובד הפוך - רוצים לחזק את המונופול של בזק על ידי ביטול ההפרדה המבנית באופן גורף וכמעט ללא מגבלות.
ביטול ההפרדה כפי שמתכנן מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר וראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, הוא אחד המהלכים שמתכננים השניים תוך כדי שיתוף פעולה עם בזק, במסגרת של דיל שמתרקם ולפיו בזק תשקיע בתשתיות סיבים אופטיים בתמורה לביטול ההפרדה המבנית.
אלא שכפי שכבר פורסם ונחשף ב"גלובס", מדובר בדיל שקוף שכן בזק ממילא מבצעת השקעות בפריסה ועיבוי של סיבים אופטיים לבתים ויש לה כעת כבר למעלה מ-1.5 מיליון בתי אב מחוברים, כך שהתמורה שהיא נותנת כביכול כנגד ביטול ההפרדה היא למעשה אחיזת עיניים. בזק בכל מקרה משקיעה כמיליארד שקל בשנה בחיזוק ועיבוי התשתיות שלה מפני שהיא חייבת ומפני שהיא חוששת לאבד את המוניטין שלה כספקית שירותי תקשורת מובילה, וכמובן בגלל התחרות שיש לה מול הוט.
המעניין בדוח של BIG, הן הבעיות שהם מוצאים בשיתוף הפעולה בין החברות, מה שמזכיר מאד את הבעיות שעליהם מצביעים מתחרותיה של בזק, אלא שבבריטניה הבעיות שיוצר המונופול מתורגמות למאמץ רגולטורי לפרק את המונופול ובישראל המאמץ הוא בכיוון ההפוך - לחזק אותו.
יחד עם זאת, כמובן שיש לקחת בחשבון את ההבדלים בין ישראל לבריטניה. בישראל קל יחסית לפרוס תשתיות סיבים מפני שהמדינה קטנה ואילו בבריטניה הבעיה מתרכזת בפריפריה שסובלת מחוסר השקעות של Openreach. בישראל אין בעיית תקשורת בפריפריה כי בזק פרסה תשתיות וממשיכה לעבות אותם מדי שנה, כולל ביישובים ערביים.
בדומה לבזק בישראל, הרווחיות של Openreach גבוהה מאד והיא מואשמת תדיר על ידי מתחרותיה על שיתוף פעולה בינה ל-BT, מה שכמובן מזכיר את הטענות כלפי בזק והחברות בנות שלה למרות ההפרדה המבנית הקיימת בקבוצה.
נקודה מעניינת נוספת היא הביקורת שיש לחברי הפרלמנט כלפי הקבוצה בשל הניסיון להשקיע בטכנולוגיות שממשיכות את השימוש והניצול של כבלי הנחושת במקום להגיע עם סיבים אופטיים עד הבתים. בדומה למה שבזק מתכננת, בבריטניה מתכננת החברה להשתמש בטכנולוגיה הנקראת G.FAST. מדובר בטכנולוגיה שמאפשרת מהירויות וקצבים מאד גבוהים על גבי כבלי הנחושת הקיימים, מה שמסייע לחברות התקשורת להמשיך ולנצל את הנחושת עוד ועוד. בבריטניה מעלים זאת לדיון מפני שהם אינם מרוצים מהניסיון להמשיך ולהשתמש בנחושת ורוצים מעבר לסיבים אופטיים עד הבית, בדיוק כפי שמתכננת בזק כאן בארץ.