יאיר ביטון / צילום: תמר מצפי
ריקון קופת מגה והאש שחוטפים הבעלים שרגא בירן וארגון הקניות של הקיבוצים, היו"ר אביגדור קפלן ואשת יחסי הציבור רותי שיטרית, כל אלה לא עושים רושם על חברות ציבוריות כמו ב. יאיר, שממשיכות להשתולל על חשבון הציבור כאילו לא קרה דבר.
מחר בבוקר (ה') יתכנסו בעלי המניות של החברה כדי לאשר תשלום דמי ניהול שנתיים על סך 4.2 מליון שקלים לאחים יאיר, יוסף, יורם ואילן ביטון, שהם 350 אלף שקלים מדי חודש צמוד למדד, זאת בנוסף להחזרי הוצאות ותנאים נוספים, ולא כולל, כמובן, תשואת דיבידנד שיכולה להגיע לסכום מקסימלי של שישה מיליון שקלים.
אם היה מדובר בחברה מצליחה מאוד, עוד אפשר היה איכשהו להצדיק את הסכומים המופרכים האלה בשם שורת הרווח. אבל כשחברה מרוויחה בשלושה רבעונים 7.5 מיליון שקלים ורוצה למשוך מחצית מהרווח כשכר למנהלים הלא ממש מוצלחים שלה, מדובר בחזירות בוטה, שמישהו צריך לעצור ומייד.
הרווח הנמוך הוא הבעיה הקטנה של ב. יאיר, שאחד מבעלי השליטה שלה מבלה בשנתיים האחרונות יותר בחדרי החקירות מאשר במשרדי החברה, בקשר לשתי פרשיות פליליות. בספטמבר שנה שעברה, הוגש נגד יאיר ביטון כתב אישום בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, עבירות מס, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד ועוד סעיפים הקושרים אותו, לכאורה, לעבריין יצחק אברג'יל. בשולי הפרשה נחקרה גם מעורבותו של ביטון בשיבוש החקירה הסמויה הזאת על ידי רונאל פישר ורות דוד שהעבירו לו, לכאורה, פרטים עליה.
אז במקום קנס, ביטון דורש לעצמו פרס. במקום להשעות את עצמו עד אשר תוכח חפותו, יש לו את החוצפה לבקש מהדירקטוריון לאשר לו שכר מופקע. על מה בדיוק? על הדאגה הכנה שלו למשקיעים? על רווחי העתק? על השם הטוב שלו?
התיאבון הגדול של בעלי ב. יאיר הגיע לכותרות לראשונה בשנת 2010, כשמרדכי אלבוים רכש 10% ממניות החברה, וגילה שמשפחת ביטון משכה 90 מליון שקלים בין השנים 2006 ל-2009. 90 מיליון, לא פחות, ו-45 מיליון שקלים דמי ניהול בשבע שנים, זאת אומרת יותר משבעה מיליון שקלים לשנה. אלבוים חטף קריזה, הפך שולחן והצליח להפחית במחצית את חוזה ההעסקה שאמור להתחדש שוב מחר.
בעל מניות המיעוט, סעד רסולי, מנסה לרתום את תיקון 20, הלא ממש אפקטיבי מסתבר, לטובתו, ולמנוע עוד חליבה של חברה ציבורית בכוחותיו הדלים. רסולי צודק. עתידה של החברה, איך לומר בעדינות, לא מזהיר, גם בגלל מצבן הכללי של חברות הנדל"ן בישראל ובטח בטח כשהבעלים טרוד בהליך משפטי כבד משקל שעלול לעלות לו בחירותו.
ואיפה הרשות לניירות ערך? שוב נרדמת בשמירה, ובמקום לשמור על המשקיעים שלה, עסוקה בלהביא חברות כושלות מחו"ל להנפיק בארץ, כדי לגרום להם הפסדים נוספים.