גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התנהגות צרכנית על פני 5 דורות: למה כולם רוצים טלוויזיה?

מחקר חדש של נילסן העולמית מאפיין את ההתנהגות הצרכנית של דור ה-Z ׁ(גילאי 15-20), דור המילניום (21-34), דור ה-X (גילאי 35-49), הבייבי בומרס (50-64) והדור השקט (65 ומעלה) ■ הממצאים מרתקים

רייטינג אנשים צופים בטלוויזיה  / צלם:  טינקסטוק
רייטינג אנשים צופים בטלוויזיה / צלם: טינקסטוק

מחקר חדש של נילסן העולמית מאפיין את ההתנהגות הצרכנית של דור ה-Z ׁ(גילאי 15-20), דור המילניום (21-34), דור ה-X (גילאי 35-49), הבייבי בומרס (50-64) והדור השקט (65 ומעלה). 

חובות והלוואות עברו דרך חיים, במיוחד לדור ה-X והבייבי בומרס

האם הצרכנים של היום חסכנים וזהירים או משקיעים ונוטלים סיכונים? לפי המחקר, 32% מבני דור ה-Z ו-34% מבני דור המילניום השיבו כי הם מסתכלים קדימה בכל הנוגע לחיסכון, אולם מחציתם ציינו שהם זקוקים לעזרה ולייעוץ באשר לאפיקי ההשקעה או החיסכון.

גם צרכנים מבוגרים יותר הביעו צורך בייעוץ מקצועי: כ-40% מצרכני הדור השקט והבומרס השיבו כי הם חוסכים כסף אבל כי אינם בטוחים באשר לעתידם הפיננסי. שליש מבני הדורות הללו השיבו כי אינם חוסכים כלל.

רוב הצרכנים אינם בטוחים בעתידם הפיננסי - רק 23% מקרב צרכני דור ה-X והבומרס חשים שהם מרוויחים מספיק כדי להבטיח את עתידם הכלכלי, לעומת כשליש מבני דור ה-Z ובני דור המילניום ו-28% מבני הדור השקט.

חיסכון לא תמיד מביא עמו שקט: גם הצרכנים המחושבים יותר, אלה שחוסכים, לא בהכרח בטוחים באשר לעתידם הכלכלי כך לפי כ-50% מבני דור ה-Z, דור המילניום ודור ה-X. חובות הפכו דרך חיים - במיוחד לבני דור ה-X ובני דור הבומרס (58% ו-55% בהתאמה). וכיצד משפיע החוב על התנהלותם הכלכלית של הצרכנים? לפי המחקר הוא גורם לבני כל הדורות להיות זהירים יותר, אולם כ-17% מכלל הנשאלים סיפרו שכדי לרכוש משהו שהם צריכים או זקוקים לו עליהם לקחת על עצמם התחייבות לחוב עתידי.

חוסכים לעתיד

אוכלים יותר בחוץ ורוכשים פחות מזון לבית

אף שזמן וכסף הם מצרכים נדירים יותר מבחינת הצרכנים הצעירים, 58% מהנשאלים בני דור המילניום השיבו כי הם אוכלים מחוץ לבית לפחות פעם בשבוע - כפול מבני דור הבומרס. אם לא די בכך, 30% מבני דור המילניום שאמרו שהם אוכלים בחוץ הוסיפו כי הם עושים זאת בתדירות של שלוש פעמים בשבוע לפחות.

ומה עם השאר? 46% מבני דור ה-Z אוכלים בחוץ לפחות פעם אחת בשבוע, 44% מבני דור ה-X ו-26% מבני הדור השקט. עם מי שאוכלים בחוץ לפחות פעם אחת נמנים גם 46% מקרב דור ה-Z, 44% מבני דור ה-X ו-26% מצרכני הדור השקט.

"הממצאים הללו אינם מפתיעים, אולם הם משקפים תופעה אחרת שזיהינו בשנים האחרונות, של הצטמצמות הצריכה הפרטית בשוק המזון. בעבר הצריכה הביתית הייתה בסימן גידול, לאחר מכן בהאטה ועכשיו מדברים על ירידה", אומרת שגית עטר, מנכ"לית נילסן ישראל. "זו תופעה שאנחנו רואים בלא מעט מדינות במערב אירופה והיא נובעת מכמה סיבות: ראשית, ככל שהאוכלוסייה מתבגרת היא צורכת פחות, לאור המצב הכלכלי והמודעות לכמות המזון שאנחנו צורכים. שנית, היום האכילה בחוץ עשויה להיות יותר זולה מרכישת מזון הביתה. זה לא היה לפני 20 שנה. הנגישות הזאת היא חלק מגמה כלל עולמית. יותר ויותר רשתות מזון מהיר, למשל, מציעות ארוחות בוקר זולות ונגישות שמחליפות את זו שהיינו אוכלים בבית".

דווקא הצעירים

הצעירים רוצים כסף, המבוגרים משקיעים יותר בכושר ובריאות

לא מפתיע לגלות שככל שאנחנו מתבגרים המשאבים שלנו מופנים מרווחה (Wealth) לבריאות (Health). בגיל צעיר השאיפות שלנו מתמקדות בקריירה ובלהרוויח כסף, ובגיל מבוגר יותר המשאבים מופנים לשמירה על כושר ובריאות ולבילוי עם בני המשפחה.

אבל עד כמה הפערים הללו קיצוניים בין הגילים? משתתפי המחקר התבקשו להשיב מה חשוב להם יותר בין כמה מטרות, הבולטות מבינהן היו ארבע: להרוויח כסף, לבנות קריירה, לשמור על כושר ובריאות או לבלות עם המשפחה. 37% מקרב דור ה-Z בחרו בכסף כמניע עיקרי ו-31% בחרו בקריירה. 29% שמו בראש סדרי העדיפויות ממד בריאות וכושר ו-20% את הבילוי עם המשפחה.

ככל שמתבגרים, שיעור המשתתפים שבריאותם בראש מעייניהם עולה: 39% מבני דור המילניום, 51% מבני דור ה-X, 60% מהבומרס ו-71% מבני הדור השקט. גם הצורך לבלות עם בני המשפחה עולה עם הגיל: מ-20% (מקרב בני דור ה-Z) עד 50% מבני הדור השקט.

כיצד משפיעות ההעדפות של בני הגיל השלישי על עולם הצריכה? "חלק מטרנד הבריאות בענף המזון נובע מההתחזקות של הדור השקט והחשיבות של המרכיב הזה עבורם", אומרת שגית עטר, מנכ"לית נילסן ישראל. "מעניין לבחון מה הביצה ומה התרנגולת - האם היו אלה החברות שהכתיבו את האג'נדה הזו לצרכנים או שהדרישה באה מכיוון הצרכנים. הדור השקט, בני ה-65 ויותר, הוא דור שגדל מאוד בהשוואה לחמש שנים עד עשור קודם לכן. זהו אחד הקהלים שהפכו להיות הכי אטרקטיביים למשווקים. הצרכנים הללו לא רק צורכים בשביל עצמם, הם קונים גם עבור שני הדורות הקודמים להם - ילדים ונכדים".

סדר עדיפויות

טרנד האוכל הבריא הגיע גם לישראל, אבל אין מודעת סביבתית

טרנד המזון הבריא שכבש את העולם כבר אינו טרנד אלא תופעה שהיא here to stay. צרכנים מכל הגילים שואפים לנהל אורח חיים בריא יותר, ובהתאם לכך יותר ממחצית הנשאלים בכל הגילים הצהירו שהם מוכנים לשלם יותר עבור מזון בעל תכונות בריאותיות. עם זאת, מידת הנכונות לשלם יותר משתנה ובני דור המילניום מובילים את הדרך: 81% מהם הצהירו שהם מוכנים לשלם יותר עבור מזון בריא. 78% מקרב בני דור ה-Z מוכנים לשלם יותר, ומקרב בני דור ה-X - 75%.

ככל שעולה הגיל, יורדת הנכונות לשלם יותר. כך, רק 54% מקרב בני הדור השקט הצהירו שהם מוכנים לשלם יותר עבור מזון בריא. "הנכונות לשלם יותר על מזון בריא קיימת בכל הגילים", אומרת שגית עטר, מנכ"לית נילסן ישראל, "אלא שכל דור מגדיר אחרת את ההיבט הבריאותי. אצל הצעירים החשיבות הסביבתית היא יותר דרמטית, למשל מוצרים עם תו של סחר הוגן ומזון אורגני. בגילים המבוגרים יותר מחפשים מזונות נטולי מלח, נתרן וסוכר".

- האם לצד ההצהרה על נכונות לשלם יותר רואים עלייה בצריכת מזון בריא?

עטר: "אנחנו רואים גידול בצריכת מזון שהוא טבעי יותר, הביקוש למזון ללא גלוטן גדל בקצב של עשרות ומאות אחוזים, אבל חשוב להבין שעדיין מדובר בנתח שוק שולי. יש גידול בקניית מזון בריא אבל לא בכל הקטגוריה: בתחום האורגני אנחנו לא רואים גידול דרמטי. בישראל, למשל, לא צמחה צריכה שמעידה על התחשבות בסביבה ואנחנו לא מזהים גידול במכירות של מוצרי טיפוח שלא נוסו על בעלי חיים. במזון, לעומת זאת, השפעת טרנד הבריאות ניכרת במשקאות הממותקים: חלה ירידה של עשרות אחוזים בצריכתם בשעה שבמשקאות דלי סוכר כמו זירו וסודה חל גידול".

- כיצד השפיעה אזהרת ארגון הבריאות העולמי על צריכת נקניקים ונקניקיות?

"עוד לפני דוח הבריאות הייתה ירידה בגלל טרנד הבריאות, אבל היא הובילה לירידות דרמטיות, בעיקר בישראל".

אוכל בריאות

הפתעה: צעירים קוראים ספרים

לפי הדוח, טלוויזיה היא עדיין מקור המידע העיקרי לצרכנים, גם לצעירים שבהם, ובכך המחקר אולי מנפץ את המיתוס שהצרכנים הללו שואבים יותר מידע מערוצי המדיה הדיגיטלית. בפער גדול למדי ממוקמים מנועי החיפוש של האתרים (38%) כמקורות מידע מועדפים על כלל הצרכנים.

הטלוויזיה גם דורגה גבוה בין פעילויות הפנאי המועדפות על כל הדורות. בשאלה הזאת, התמקד המחקר בבני דור ה-Z, שבאופן מפתיע דירג קריאה (27%) כפעולה השנייה בעדיפותה. הפעולה המועדפת - האזנה למוזיקה (37%).

19% ציינו שבזמנם הפנוי הם מבלים עם חברים או בני משפחה, ושיעור דומה מעדיף להתאמן. 17% ציינו שהם מבלים במשחקי אונליין וברשתות החברתיות. 11% ציינו שהם מעדיפים לבלות בקנייה אונליין.

ככל שהגיל עולה ההעדפות משתנות: בקרב בני דור המילניום הפעילויות המועדפות הן צפייה בטלוויזיה (31%) ובילוי עם משפחה וחברים (28%). פעילות שקיבלה חיזוק בקרב בני הדור הזה היא טיולים (18%). בני דור ה-X הציגו העדפות דומות, אבל עם אחוזים גבוהים יותר לצפייה בטלוויזיה (38%). בקרב בני דור הבומרס פעילות הקריאה מתחזקת (29%) ו-42% מהם ציינו צפייה בטלוויזיה כבילוי מועדף. בקרב בני הדור השקט הקריאה דורגה ראשונה (42%) וטלוויזיה שנייה (40%).

"אפשר לדבר על הפרכת מיתוסים", אומרת שגית עטר, מנכ"לית נילסן ישראל. "יש כמה דברים שמפתיע למצוא בהם מכנה משותף בין הדורות. כך, בולטת החשיבות לפי כלל הצרכנים לצפייה בטלוויזיה, אף שיש מי שמיהר להספיד אותה כעולם הולך ונעלם, וגם העובדה שקריאה דורגה גבוה אצל הצעירים היא מפתיעה".

מקרא

איפה אנחנו צורכים חדשות

עוד כתבות

בנימין נתניהו פוגש את נרנדרה מודי שנחת בארץ, היום / צילום: ap, Leo Correa

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי