האם איש העסקים עופר נמרודי, מו"ל עיתון "מעריב" לשעבר, ייחלץ מהרשעה פלילית בהעסקת עובדת זרה ללא היתר בביתו בסביון, בשל התנהלותם הרשלנית והבלתי-חוקית של פקחי רשות האוכלוסין וההגירה שחדרו באופן לא-חוקי לאחוזתו בסביון?
שופטת בית הדין האזורי לעבודה בת"א, דגית ויסמן, פסלה לאחרונה ראיות שהשיגה רשות ההגירה נגד הזוג נמרודי במסגרת ההליך המשפטי שמתנהל נגדם, בשל העובדה שהראיות הושגו כתוצאה מחיפוש שתחילתו בכניסה לא חוקית לביתם הפרטי של בני-הזוג נמרודי בסביון.
עם זאת, דחתה השופטת את הבקשה שהגישו עופר ורוית נמרודי, באמצעות עוה"ד נבות תל צור וזרי חזן, לביטול כתב האישום נגדם בטענת הגנה מן הצדק, בנימוק שהחיפוש בביתם נעשה בניגוד לדין. עוד דחתה השופטת את טענתו של עופר נמרודי כי העמדתו לדין לצד רעייתו מהווה אכיפה בררנית ואפליה, שכן במקרים רבים הוגשו כתבי אישום רק נגד אחד מבני-הזוג שבמשק ביתם נמצא עובד זר.
מחבואים במרתף
הזוג נמרודי מתגורר בבית פרטי רחב ידיים ביישוב היוקרתי סביון. בנכס נמצאים, בין היתר, בית מגורי המשפחה המרוחק מאוד משער הכניסה למתחם, ומבנה נוסף המשמש כיחידת דיור לשימוש העובדים במשק הבית - כאשר בין שני המבנים עובר כביש פנימי. בנובמבר 2012 ערכו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ביקורת במתחם. זאת, לאחר שנכנסו לבית בנגיבה, כשניצלו את העובדה שאחת העובדות במקום נכנסה לבית עם רכב ופתחה את השער.
ביולי 2013 הגישה רשות האוכלוסין וההגירה לבית הדין האזורי לעבודה בת"א כתב אישום נגד נמרודי ונגד רעייתו, רוית, בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר וללא ביטוח רפואי בביתם. לפי כתב האישום, בביקורת שנערכה בנובמבר 2012 בבית הזוג נמרודי ברחוב "הר דפנה" בסביון, נצפתה בנכס עובדת זרה כשהיא עובדת בשטיפת כלים.
לדברי רשות האוכלוסין, העובדת נתפסה כשהיא מתחבאת במרתף הבית. לפי האישום, בהמשך התברר כי הזוג נמרודי העסיק את העובדת הזרה בעבודות ניקיון וגיהוץ למשך מספר חודשים, והיא אף לנה בביתם. זאת, למרות שהיא הגיעה לישראל עם אשרה לעבוד אך ורק בסיעוד. עוד נטען נגד בני-הזוג נמרודי כי הם לא הסדירו עבור העובדת ביטוח רפואי, בניגוד לדין.
בתום שמיעת פרשת התביעה, הגישו עופר ורוית נמרודי לבית הדין בקשה לביטול כתב האישום נגדם שהתבססה על הטיעון, כי החיפוש של הפקחים בביתם נעשה בניגוד לדין, בין היתר, כיוון שהם נכנסנו למקום ללא אישור של מי מהנוכחים בו בעת החיפוש ותוך שחדרו אליו בגניבה. מכאן, טען הזוג נמרודי, על בסיס ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, כי הראיות שמצאו הפקחים באותו חיפוש, לרבות פרטי העובדת הזרה ותמונותיה, פרטי הנאשמים, חקירותיהם והודעותיהם - כל אלה אינם קבילים.
כניסה ללא היתר
השופטת ניתחה את עדויות הפקחים ואת טענות הזו נמרודי וקבעה כי החיפוש בבית משפחת נמרודי היה לא חוקי. אמנם, לדבריה, הפקחים היו מצוידים בצו המאפשר להם כניסה לנכס. ואולם, לדברי השופטת, "הגם שמהראיות עולה כי במקום נכחו חלק מעובדי משק הבית (מטפלת, טבח, ואיש תחזוקה) ואף שנמרודי עצמו נכח באותה שעה בביתו, עלה כי המפקחים נכנסו לחצרי הנאשמים בגניבה: דרך, השער ותוך ניצול העובדה כי עובדת אחרת של הזוג נמרודי נכנסה עם רכבה למתחם".
הפקחים אמנם מסרו צו חיפוש לטבח ששהה באותה עת בבית, ובהמשך לנמרודי שירד מהקומה השנייה לשמע ההתרחשות למטה - אך השופטת מצאה בכך דווקא חיזוק למסקנתה שמדובר היה בחיפוש לא-חוקי. "מתחזקת המסקנה, לפיה הכניסה לנכס בוצעה מבלי שאיש מהשוהים בו התבקש לפתוח את שער הכניסה למקום". השופטת הדגישה כי "בניגוד לדירת מגורים, כאשר מדובר בבית פרטי (כגון זה של הזוג נמרודי), יהא גודלו של השטח אשר יהא, הכניסה היא דרך השער. עצם כניסתם של הפקחים לשטח הנכס ללא הצגת צו וללא הסכמת מי מהשוהים הנכס באותו זמן, מהווה כניסה שלא כדין למקום".
השופטת ציטטה מהפסיקה הקובעת כי כאשר הראיות הושגו תוך פגיעה בפרטיות - ובעניין זה, כניסה לחצרו ולביתו של אדם שלא כדין - אזי אי-החוקיות הכרוכה בהשגת הראיות, העומדת בניגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא משמעותית ביותר. "במצב דברים זה, קבלת הראיות שהושגו בעקבות אותו חיפוש מעוררת קושי ממשי בניהול הליך משפטי הוגן, ועל כן דין הראיות שהושגו בעקבות אותו חיפוש, להיפסל", נפסק.
עם זאת, פסקה השופטת כי למרות החומרה הרבה שהיא מצאה בהתנהגות הפקחים, נציגי המדינה, במסגרת החיפוש בבית נמרודי, אין בהן כדי להביא לביטול כתב האישום כולו. "העבירה של העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה חברתית-כלכלית המשקפת תופעה שיש למגר. הפגמים שבחיפוש מעידים על טעויות של רשות האכיפה, שהמענה הראוי להן הוא, כאמור, פסילת הראיות שנמצאו בחיפוש, אך אין להרחיק לכת בקביעה כי עצם ניהול ההליך או עצם הגשת כתב האישום עומדים בסתירה לעקרונות של הגינות או צדק. דין נמרודי כדין וינשטיין, ברק ושטיינמץ?
עופר ורוית נמרודי הם לא הידוענים העשירים היחידים שהועמדו לדין בשנים האחרונות בגין העסקת עובד/ת זר/ה ללא היתר במשק ביתם. עם זאת, עופר נמרודי הוא בכל זאת חריג, כיוון שעל פי רוב מי שהועמד לדין והורשע בעבירה היו בעיקר הנשים, בעוד שבני-זוגם יצאו ללא פגע. כך, למשל, קרה במקרה של נילי פריאל, זוגתו של אהוד ברק, שהורשעה ונקנסה ב-22 אלף שקל ביולי אשתקד בגין העסקת עובדת זרה מהפיליפינים בעבודות משק בית; ובמקרה של אביבה וינשטיין, רעייתו של היועמ"ש, יהודה וינשטיין, שבמאי 2013 הורשעה בהעסקת עובד זר ללא היתר בבית הזוג וינשטיין ושילמה קנס בסך 20 אלף שקל בגין הרשעתה.
בספטמבר 2015 הצטרפה אשתו של איש העסקים בני שטיינמץ, לוסי אנייאס שטיינמץ, לחבורה של הנשים המשלמות לבדן את המחיר על העסקת עובד זר בבית המשותף להן ולבעליהם המפורסמים. שטיינמץ הורשעה, לפי הודאתה, על-ידי ביה"ד האזורי לעבודה, בהעסקת עובד זר מהפיליפינים ללא היתר וללא ביטוח רפואי במשק הבית של הזוג שטיינמץ במושב רשפון.
היום (ג') פורסם כי גם איש העסקים, אילן בן-דב, שהורשע לצד גרושתו, קרן מיכאלי, בעבירה של העסקת עובדת זרה, עשוי לצאת נקי מהפרשה. זאת, לאחר שנשלח על-ידי ביה"ד לעבודה לתסקיר מבחן לצורך בחינת ביטול הרשעתו. יוצא דופן הוא איש העסקים אלי טביב שבשבוע שעבר הורשע בהעסקת עובדת זרה ללא היתר וללא ביטוח רפואי בביתו בכפר שמריהו ביחד עם רעייתו, דנה אשכנזי-טביב.
במסגרת בקשתו לבית הדין לעבודה, ביקש נמרודי באמצעות עוה"ד נבות תל צור וזרי חזן, להתבסס על חלק מהמקרים הללו וטען כי העובדה שהוא ורעייתו הועמדו לדין בצוותא מהווה "אכיפה בררנית" - אפליה לרעה שלו ביחס לחשודים אחרים - ולפיכך יש לזכותו. ואולם, ביה"ד האזוררי לעבודה בת"א דחתה את טענתו. "אין יסוד לטענת אכיפה בררנית או אפליה", פסקה השופטת דגית ויסמן. "לצד מקרים בודדים בהן הוגשו כתבי אישום רק נגד אחד מבני-הזוג, קיימים מקרים רבים בהם כתבי האישום מוגשים נגד שני בני-הזוג".