גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"תחשבו מה יהיה כשלכל בנק גדול יהיו 10 מיליארד ש' CoCo"

האם אג"ח ה-CoCo יהיה הטריגר לפגיעה במשקיעים? משתתפי "פורום שווי הוגן", שדנו לאחרונה בסוגיית הני"ע החדש, מסכימים כי מדובר במכשיר מסוכן וקשה לתמחור - המצוי בין חוב להון - ש"צריך להיסחר בפרמיה משמעותית מעל ניירות אחרים של הבנק"

אלון גלזר / צלם: איל יצהר
אלון גלזר / צלם: איל יצהר

האם מאות מיליוני השקלים הרבות שגייסו לאחרונה בנק לאומי ובנק מזרחי טפחות מהגופים המוסדיים ומפעילים אחרים בשוק ההון הישראלי, במסגרת הנפקות נייר הערך החדש במחוזותינו - ה-CoCo, מסמנים את תחילתן של מגמה מבורכת והשתכללות נוספת של שוק ההון, או שמא מדובר בהכנסת סיכון חדש לתיקי החיסכון של הציבור הרחב, באופן לא ראוי?

שאלה מרכזית זו, ושאלות נוספות הנגזרות ממנה, עלו בדיון שנערך לאחרונה ב"פורום שווי הוגן", הפועל במסגרת התוכנית בחשבונאות של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, ביחס ל"פרמיית הסיכון באג"ח CoCo, תמחור והשלכות".

אלו אינם דיבורים בעלמא, כי אם סוגיה משמעותית, שהדאיגה אף את הרגולטורית שאחראית על כספי החוסכים לפנסיה, דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון באוצר, שביקשה מהמוסדיים שהשתתפו בהנפקה של מזרחי טפחות לפרט בפניה את השיקולים שהובילו אותם לבצע את ההשקעה האמורה.

איגרות החוב מסוג CoCo הן מכשירים הוניים לחיזוק האיתנות של הבנקים, בדגש על ההון המשני. מדובר באג"ח שהן לכאורה אג"ח רגילות, אולם הן כוללות איום לא זניח על המשקיעים בהן - בצורת מנגנון לספיגת הפסדים, אם וכאשר מתממש טריגר שהוגדר בהן מראש. מהצד השני, מדובר במכשיר הוני מועדף מבחינת הרגולציה שאחראית על יציבות הבנקים.

כמו כן, מדובר באג"ח ששונות זו מזו - וחלקן כוללות מנגנון של המרת החוב למניות בהתממשות תסריט בעייתי ומוגדר מראש באיתנות הבנק, או למשל מנגנונים של מחיקת קרן החוב, במלואה או בחלקה, ועוד. עד כה פעלו רק שני בנקים מקומיים לגיוס הון באמצעות מכשירים אלה: מזרחי טפחות ולאומי, ואחרים כנראה בוחנים זאת.

בפורום שווי הוגן עלו כמה תהיות וחששות לגבי המכשיר החדש, שעלול או עשוי (תלוי בזווית הראייה שלכם) להפוך לחלק לא זניח מהחיסכון של הציבור. בין היתר דובר על הקושי לתמחר נכון את המוצר, ובעיקר על מהות הטריגרים להפעלת המנגנון שהופך את ה-CoCo למה שהוא, בניגוד ל"סתם" אג"ח.

לדברי רו"ח שלומי שוב מהמרכז הבינתחומי, "אין ספק שיש פה עניין מורכב ביותר מבחינת הבנת המכשיר והתמחור שלו, ונוצרים פה לכאורה כל התנאים המקדמיים הקלאסיים לכשל מערכתי. "מבחינת בנק ישראל, המכשיר מייצר סיטואציה נוחה כי 'בעת פקודה' הוא יקל עליו שלא להכניס את היד לכיס של משלמי המיסים, כך שאין ספק שמבחינת הרגולטור יש כאן אינטרס ברור.

גם מבחינת הבנקים יש אינטרס - לגייס את הכסף במחיר נמוך ככל הניתן, ולהרגיע את כולם תוך כדי", אמר. עוד הוסיף שוב, כי "נניח שאיכשהו ניתן לתמחר את נושא הטריגר של הלימות ההון, שהוא אובייקטיבי, אבל איך מתמחרים טריגר סובייקטיבי כמו החלטת מפקח?".

עוד אומר שוב: "וישנה שאלה עד כמה ה-CoCo הוא הון בתחפושת של חוב", במיוחד בימים אלה שבהם "הבנקים נסחרים מתחת להון שלהם, וקשה עד בלתי אפשרי עבורם להנפיק מניות. אם הייתי משקיע, הייתי מעדיף לכאורה היום לקנות את מניות הבנקים מאשר את האג"ח CoCo שלהם, שהרי ברכישת המניות שלהם יש לי לפחות את האפסייד".

לדברי פרופ' אמיר ברנע, גם הוא מהבינתחומי, "באופן פרדוקסלי, דווקא הכנסת מכשירים כאלה מקטינה את דרגות החופש של הרגולטור. הוא לא יכול להפעיל ישר את הטריגר של הלימות ההון, כי הוא יודע מה ההשלכה של זה על הניירות האלה ועל הסיכון הרוחבי של הבנקים".

"לא יהיה בנוסטרו"

אמיר הסל, מנהל ההשקעות הראשי של קבוצת הראל, התייחס לסוגיית התמחור, ואמר כי "העולם היום הוא עולם שבו חוב מתומחר יותר ביוקר מאקוויטי. לבטח מי שהולך על כל מודל מסורתי של תמחור צריך להעדיף אקוויטי על חוב. אין ספק שה-CoCo נמצא בתחום שבין חוב להון", וזה כבר "קשה ליישום פרקטי", לדבריו.

הוא הוסיף, כי "ניסינו לתמחר את הסיכון ב-CoCo כאופציית PUT על מניות הבנק. התוצאה שיצאה הפתיעה אותי. ציפיתי לקבל שהשוק לא מתמחר פרמיית סיכון מספיקה, ויצאו פרמטרים מאוד קיצוניים. כלומר לפי מודל לא מדויק זה, המרווח שהשוק דרש ממזרחי טפחות אפילו גדול מדי". לאור זאת, הסל הסביר ש"קשה להשתמש במודל האופציות (שהתמחור לפיו הוא יותר מהוגן), והוא לבטח לא יודע לתמחר מה תהיה ההחלטה הסובייקטיבית של בנק ישראל".

בכל אופן, הסל אמר, כי "בהיעדר מודל, אנחנו צריכים ללכת לפרמטרים יחסיים ולתחושות. התמחור צריך להיות בין עלות החוב של הבנקים לבין התשואה על ההון של הבנקים". הוא הוסיף, כי "אין ספק שמדובר במכשיר מסוכן שצריך להיסחר בפרמיה משמעותית מעל ניירות אחרים של הבנק".

הסל גם הציף בעיה בהתייחסות ל-CoCo מבחינת הנוסטרו של חברות הביטוח הישראליות, בצל ההליך הנמשך והמתקדם להחלה בישראל של הוראות הבטחת יכולת הפירעון האירופיות (הסולבנסי 2). "אני חושב שבחוסר הוודאות הרגולטורית, סביר להניח שחברות ביטוח לא ישקיעו כספי נוסטרו ב-CoCo בזמן הנראה לעין", אמר.

הילה קונפורטי, מנהלת הסיכונים הראשית של כלל ביטוח, האירה סוגיה חשובה אחרת: "אנחנו משקיעים פוטנציאליים במכשירים כאלה, ומנפיקים פוטנציאליים של מכשירים כאלה. מבחינת ניהול ההון, אני כמובן אשמח להנפיק את המכשירים האלה ושמישהו יקנה אותם - בכפוף להבנה שלי של המשמעות - שהיא בעיניי המרכזית - של השפעה מוניטינית של נגיעה בטריגר. אבל השאלה אם זה הסיפור שיהיה, האם הנגיעה בטריגר תגדיל לי את ההון, ומשם אני אמשיך את עסקיי כרגיל, או שזה ייצור מפולת של ירידות דירוגים, קרוס-דיפולט, פגיעה במוניטין של הביזנס, ואת זה צריך להבין לפני שנכנסים לשם".

עוד ציינה קונפורטי, ש"בכובע של משקיע, כמובן חשוב לי שהסיכונים יוערכו נכון, שהתמחור יהיה נכון ושתהיה קורלציה עם דברים אחרים בתיק. הדבר שמטריד בהשקעה במכשירים מהסוג הזה זה שהם בדיוק בקורלציה עם כל השאר, ואז, אם זה לא מוסיף לי פיזור לתיק, זה בעייתי".

שרון גור, סגנית ראש החטיבה הפיננסית בבנק לאומי, הרגיעה, והסבירה כי מבחינתה, "הפיקוח בישראל מנהל את הסיכון של הבנקים לא בהלימות ההון של היום, אלא בהלימות ההון של יום אחרי המשבר החמור ביותר שיקרה, עם סט תרחישי קיצון חמורים. לכן, אני חושבת, יכול להיות שהבנק המרכזי יעשה שינויים רגולטוריים, אבל הוא לא יעשה שינויים שיביאו את המערכת למקום שבו הוא יצטרך להפעיל את הטריגר הסובייקטיבי", כך שבפועל, היא מאמינה, הטריגר הרגולטורי אינו סיכון בתרחיש היתכנות גבוהה. נזכיר, כי לאומי הנפיק לאחרונה אג"ח רגילות ו-CoCo, בהיקף ניכר.

בהקשר זה ציין האנליסט הבכיר אלון גלזר, סמנכ"ל בלידר שוקי הון, כי "כל הזמן אומרים שהרגולטור לא יעשה דבר, כדי שלא להפעיל את המכשירים האלה, וזאת במטרה למנוע פגיעה ביציבות ו'ריצה אל הבנק'. אבל תחשבו מה יהיה כשיהיו 10 מיליארד שקל CoCo לכל בנק גדול. או אז בנק ישראל עשוי להגיד, ובצדק, שאלה מוצרים שהם לא באמת אג"ח, 'וכדי להציל את הבנק אני אפעיל את ה-CoCo עוד לפני, ולא אחכה לנפילה'. בעצם, לרגולטור יש פיתוי להפעיל את ה-CoCo עוד לפני שנגיע למשבר ולהפסדים גבוהים", הוא מתריע.

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

בניינים בראשון לציון / צילום: Shutterstock

המכרז המדובר בראשל"צ נסגר: שווקו שטחים ב-1.4 מיליארד שקל

לאחר התמודדות של שחקניות מרכזיות בענף, נסגר המכרז לשטח הבסיס המתפנה בראשון לציון ● מדובר במהלך פתיחה לפרויקט שיכלול כ־10,000 יחידות דיור חדשות בדרום העיר

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים