גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משתפים פעולה עם ניאו-נאצים

ישראל מקיימת יחסים חמים עם ניאו-נאצים אירופים, וזו הדה-לגיטימציה הגדולה יותר

מארין לה פן / צילום: רויטרס
מארין לה פן / צילום: רויטרס

אתמול, 27 בינואר, ציינו בעולם - ומציינים מזה עשור - את "יום הזיכרון הבינלאומי לשואה". עבור ישראל זהו לכאורה כפל ימי זיכרון, שהרי יש לנו את יום הזיכרון לשואה בחודש ניסן. אלא שיום הזיכרון הבינלאומי מתייחס לא רק לשואת היהודים. על-פי הגדרתו "הבינלאומי" הוא יום זיכרון לקורבנות הנאצים באשר הם - יהודים, צוענים, נכים, בעלי מוגבלויות, הומוסקסואלים ואחרים.

מאז החלה גרמניה, לפני עשר שנים, לציין את יום ה-27 בינואר, הוא יום שחרור מחנה ההשמדה אושוויץ על-ידי הצבא האדום, כיום הזיכרון לקורבנות הנאצים כולם (גם באושוויץ היו קורבנות לא יהודים), ההחלטה של האו"ם לציין יום זה, הולכת לאותו כיוון. יש אפוא הבדל בין רוח יום השואה הישראלי ליום השואה הבינלאומי.

להסתכלות שמעבר לעניין היהודי בלבד, לא מתוך ניסיון לגמד את השואה, אלא למקם אותה בהקשר הרחב יותר, יש יתרון. הסתכלות כזאת אומרת לא רק שהיו גם קורבנות לא יהודים לגזענות הנאצית, אלא שאי אפשר לומר שהייתה זו תופעה שאינה יכולה לחזור על עצמה. כמובן, בשינויים המתבקשים - הקורבן של אז יכול לעמוד בפני שואה חדשה, ואחרים יכולים אף הם להיקלע כקורבנות לרצח-עם, להשמדה, לשואה.

כך שיפה שהגיעו סוף-סוף למסקנה שצריך לעשות מאמץ בינלאומי בכיוון זה - ועם זאת, צריך לתמוה שרק מקץ 60 שנה לשחרור אושוויץ החליטו על יום הזיכרון הבינלאומי הזה. בארץ מנתבים גם את יום הזיכרון הזה בראש ובראשונה לכיוון הדיון על אנטישמיות. מדי שנה מציינים, כי האנטישמיות נמצאת בסימן עלייה, ומסיקים מכך את המסקנה - שאין ליהודים אלא להגר למדינת ישראל. אלא שיש כאן קושי כפול: ראשית, לו הייתה באמת עלייה מתמדת באנטישמיות, היהודים בתפוצות היו מגיבים אחרת - לישראל עולים רק כ-20 אלף עולים בשנה, וכנראה לא רק מאימת האנטישמיות.

הקושי השני הוא - ישראל מזהה באופן אוטומטי עמדות אנטי-ישראליות כעמדות אנטישמיות; ואם כך, ישאל השואל, מדוע תיחשב ישראל למקלט הבטוח ביותר מפני אנטישמיות? בסופו של חשבון, יהודים רבים יותר הם קורבן לפעולות עוינות בישראל ובשטחים מאשר בחו"ל.

וזה אינו החשבון המוטעה היחיד בהקשר ליחס שבין ישראל למאבק באנטישמיות. נראה שלא למדנו להבחין בסכנה האמיתית. מסתבר, שחבר-כנסת מן הספסל האחורי של סיעת הליכוד הזמין ארצה חבר מועצת העיר וינה מ"מפלגת החופש", יהודי. האם חבר-הכנסת הפיקח לא ידע ש"מפלגת החופש" האוסטרית היא מפלגת ימין קיצוני, מפלגתו של יורג היידר בעבר, ומפלגתו של הנס-כריסטיאן שטראכה בהווה?

נציין, כי שטראכה אמנם חכם מהיידר, ובכל זאת, כבר לפני מספר שנים הופיעה בדף הפייסבוק שלו, קריקטורה אנטישמית, מה שמעיד שבסביבתו האנטישמיות לא מתה. ואגב, גם אותו יהודי אוסטרי, דוד לאזאר שמו, כבר עלה לכותרות לפני כחמש שנים, כאשר שיחר לפתחו של לא אחר מאשר בנו של מועמר קדאפי, הדיקטטור מלוב.

חיבור באיזו דרך למפלגה הימנית הזאת נחשב פסול בזירה האוסטרית, כשם שבגרמניה פסול עבור מפלגה מן השורה להיות קשורה בדרך כלשהי ל"מפלגה הלאומית-דמוקרטית" שאינה אלא מפלגה ניאו-נאצית; וכשם שפסול בצרפת לשתף-פעולה עם מפלגת לה-פן, האב והבת. מדובר במפלגות מתוחכמות די כדי לא להצהיר הצהרות שיוציאו אותן מחוץ לחוק, שמצליחות בבחירות עד כדי ישיבה בפרלמנט.

אבל אז, בהיותן בפרלמנט, הן נתקלות בהפניית גב מצד המפלגות הלגיטימיות. והנה, את החרם על שיתוף-פעולה עם "מפלגת החירות" שובר דווקא פוליטיקאי ישראלי. וצריך לומר: כבר היה ניסיון כזה בעבר, והייתה אפילו יוזמה שבאה מתוך משרד החוץ הישראלי.

לשטראכה יש אליבי: הוא מתרה מפני עליית האנטישמיות - מצד המהגרים המוסלמים. כך פגע מנהיג המפלגה בשתי ציפורים במכה אחת: היכה במהגרים, הזרים; ועשה זאת באמצעות הטיעון האנטי-אנטישמי. גם הימין הקיצוני, הניאו-נאצי, הגרמני, שמארגן הפגנות גזעניות בשם "פגידה", טוען בדרך דומה, וטורח לגייס את דגל ישראל או ישראלי תועה, להפגנות שלו.

בדומה לפוליטיקאים ימנים-קיצוניים אחרים, גם מארין לה-פן הצרפתייה, כמו גם חרט וילדרס ההולנדי, מציגים עצמם כתומכי ישראל, כדי לקנות להם אליבי נגד טענת אנטישמיות, ובעיקר כדי להשיג עוד לגיטימציה פוליטית. ולצער הלב, יש ישראלים שמשתפים איתם פעולה.

כל אירופי שפוי יודע מי הם שטראכה, לה-פן, וילדרס ודומיהם. הוא יודע גם, שבישראל שלטת ממשלת ימין מובהקת. מן הרגע שנוצר הקשר בין הימין הישראלי לימין הקיצוני האירופי, נוסף לכך שאותו ימין קיצוני, ניאו-נאצי, זוכה באליבי מעולה, ישראל מוכתמת כמשתפת-פעולה עם ניאו-נאצים.

מתוך הלהיטות לזהות תמיכה בישראל כתעודת כשרות, אנו מספקים תעודת כשרות לניאו-נאצים, לימין קיצוני, לגזענים, שבסופו של דבר ניזונים מן האנטישמיות ומזינים אותה גם אם יעמידו פני צדיקים. זו דרך יסודית ומסוכנת יותר להוציא את שם ישראל לרעה ו/או להביא לדה-לגיטימציה של ישראל, יותר מאשר פרסום ממצאים של "שוברים שתיקה".

עוד כתבות

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

אימי עירון ויעל גל / איור: גיל ג'יבלי

"לשים את העובד במרכז": מיתוג מעסיק הוא לא קוסמטיקה אלא כלי קריטי

גלובס ופלייטיקה משיקים את מדד מיתוג המעסיק 2025 ● שתיים מבין חברות הוועדה המייעצת, אימי עירון ויעל גל, שוחחו עם גלובס על המשמעות של מיתוג מעסיק לחברה, ואיך התחום צמח ב־13 השנים האחרונות

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

בשנת 2022 פג הקסם של חברות ההייטק. איך זה קרה? / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

האבטלה בהייטק מזנקת, ומספר המשרות הפנויות צונח

מחקר חדש של מרכז טאוב שמתפרסם היום מצביע על עלייה באבטלה בענף ההייטק, ירידה במספר המשרות הפנויות והעמקת פערים מגדריים וגאוגרפיים, זאת לצד איום הולך וגובר של אוטומציה ובינה מלאכותית על שוק העבודה

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

פצצת MPR - 500 חודרת קירות בטון של אלביט / צילום: אלביט מערכות

"היינו צריכים מניות בשווי מיליארד שקל": למה הבורסה חיכתה שנתיים להשקת מדד ביטחוני?

מדד חדש שיושק בנובמבר יכלול כמה מהכוכבות הגדולות של הסקטור הביטחוני בבורסה בת"א - אלביט, נקסט ויז'ן וארית, שהניבו תשואה של מאות אחוזים ● בבורסה טוענים כי לא איחרו את הרכבת: "זה לא מדד ליום או יומיים. התפקיד שלו הוא לייצר מכשיר פיננסי בר־מעקב"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, רה"מ בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור ואת השווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים - לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר, צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת תל אביב ננעלה בעליות בהובלת מניות הטכנולוגיה

מדד ת"א 35 עלה ב-1.2% ● ירידות חדות בת"א נרשמו אתמול על רקע "נאום ספרטה" והתמרון בעזה, בהובלת מדדי הביטוח והפיננסים ● הפד הוריד אמש את הריבית בארה"ב לרמה של 4.25%, צופה שתי הורדות נוספות עד סוף השנה ● השקל נחלש מול הדולר ומחירי הנפט ירדו לאחר ימים רצופים של עליות ● וגם: האם הורדת הריבית עלולה דווקא להגדיל את הסיכון בשוק המניות?

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

מה עומד מאחורי עסקת אינטל-אנבידיה, והמרוויחה הישראלית המפתיעה

קשה שלא לראות בהצהרת אנבידיה, לפיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל, מעין מס נוסף מבית היוצר של הנשיא טראמפ ● יותר מאשר תוכנו של שיתוף הפעולה, חשובה הזרמת ההון הגדולה לאינטל, שתאפשר לה להימנע מהמשך פיטורים ומכירה בחסר של נכסים ● גם חברות הפורטפוליו של אינטל ירוויחו מהמהלך, ובראשן מובילאיי הישראלית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

בנייה / צילום: Shutterstock

200 אלף דירות בבנייה: קצב התחלות הבנייה וההיתרים בשיא, אבל סיום הפרויקטים מתעכב

נתוני הלמ"ס מלמדים על קצב התחלות בנייה גבוה במיוחד: ב-12 החודשים האחרונים עד ליוני האחרון החלו להקים 77 אלף דירות ● בירושלים ובת"א נוספו בשנים האחרונות דירות בהיקף של ערים גדולות ● עם זאת, ענף הבנייה בישראל תקוע בין נתונים מרשימים של התחלות - לבין מספר גדל והולך של דירות שמצויות בפיגורים במהלך בנייתן

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

בעיתוי מפתיע: קרן ההייטק הוותיקה מודיעה על סוף דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה, וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

נמוך מהציפיות: פורמולה חתכה את מחיר מניית מיכפל בהנפקה כדי לעמוד ביעד הגיוס

אחרי סדרת אקזיטים מרשימים, חברת התוכנה פורמולה בניהולו של גיא ברנשטיין נאלצה לדלל את עצמה כדי לעמוד בגודל הגיוס בהנפקת מיכפל שהושלמה הלילה ● מיכפל גייסה 300 מיליון שקל, בדיוק כפי שתכננה לגייס, אך שווייה ירד ל-770 מיליון שקל (לפני הכסף), חלף תכנון מקורי לשווי של 900 מיליון שקל

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הפד הודיע על הורדת הריבית בארה"ב, צופה עוד שתי הורדות עד סוף השנה

האינפלציה מעל ליעד, אבל שוק עבודה חלש הכריע את הכף, ולאחר תשעה חודשים - הריבית ירדה ב-0.25% ל-4.25% ● יו"ר הפד ג'רום פאוול תיאר את המהלך ככזה שנועד לניהול סיכונים, השוק קיבל את זה באכזבה ● הפד צופה עוד שתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● סטיבן מירן, המינוי של טראמפ לפד הצביע נגד ודרש הפחתה של 0.5% ● וגם האזהרה של ג’יי.פי מורגן

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם