הייתה זו שנת הצל שהטיל עצמו עלינו. ב"צוק איתן" זרח ועד האינתיפאדה פרח. רק לפני שנה הצל וחבריו - בהם ארגון להב"ה, כנופיית אל יאהוד ו"החבר'ה של כהנא חי", לכולם הודה בעמוד הפייסבוק שלו - תקפו אזרחים בתל-אביב החשודים כשמאלנים. הצל היה אז הקיצון. לכמה רגעים הוא היה הדבר הכי ימני בשטח, אבל נראה שהיום הוא כבר כמעט במיינסטרים - הוא את המקום שלו השנה ללא ספק תפס, ואנחנו די התרגלנו לנוכחותו בחיינו.
יואב אליאסי הוא ללא ספק אחד מהמשפיעים הגדולים על התקשורת השנה. הוא עזר להציב את הרף במקום מעט יותר נמוך ממה שהיה. הוא אמנם לא עשה שום דבר חדש: הרי לרדוף ולהאשים שמאלנים וערבים זה הטריק הכי ישן בספר; גם את האלימות והבריונות הוא לא בדיוק המציא, אבל ביחס לז'אנר הוא עשה את זה ממש בסדר וחצב לו מקום לגיטימי על ספקטרום שנאת השמאל, ברצף של קמפיין הבחירות של הליכוד, סרטון של "אם תרצו", חוקי עמותות ועוד - אפשר לומר שהוא במקום לא רע במרכז טבלת הימין הקיצוני. בהחלט גורם שיש להתחשב בו.
אם הוא יחליט לטפס עליכם, או עליי, בעמוד הפייסבוק שלו, אתם צפויים לחוויה מטרידה משהו. עדיף לא להגיב בפייסבוק, אתם אומרים לעצמכם. ואתם צודקים. ואם במקרה אנחנו עוברים בכיכר רבין כשהוא וחבריו מפגינים, אתם מוסיפים לדבר לעצמכם, לא יקרה כלום אם נעשה סיבוב. ואתם צודקים. ואם יש הפגנת שמאל ומישהו מתכנן ללכת, הוא כבר יודע בלב שיש סיכוי שהצל ודומיו יהיו שם. וגם הוא צודק. אם "אם תרצו" מנסה לסלק שמאלנים מהאקדמיה, הצל מנסה לגרש אותם מהרחוב.
וזו אולי התוספת העיקרית, ההשפעה והניצחון הכי גדולים של הצל ודומיו. הם מוציאים לשמאל את החשק להיות ולדבר, ברשת או ברחוב. "אם תרצו" יודעים להסית, זה בטוח, אבל האיום שלהם אחר - הם אמנם מנסים להשתיק כל הזמן, אבל מה שהם באמת רוצים, אני מהמר, זה דיון. "אם תרצו" הם הבורגנים של הימין. האריות של הצל הם מעמד הפועלים. הם לא רוצים דיון, אין שום היבט רעיוני לתנועת האריות - רק רגש טהור. הם רוצים להוציא את העצבים, ובואו נודה: יש כל-כך הרבה דברים להוציא עליהם עצבים, ושמאלנים הם בהחלט במקום טוב בראש הרשימה. על זה יוכל להסכים כל שמאלני.
