הכי קל להגיד שמסחר באלגו-טריידינג הוא הימור מסוכן, שצריך להתרחק ממנו, שהשוק הזה מלא בנוכלים ושרלטנים. זה קל כי יש המציאות לכאורה תומכת בכך: יוטרייד של אביב טלמור שפעלה בתחום האלגו-טריידינג קרסה, והמשקיעים איבדו את כספם. אבל אסור לשפוך את התינוק יחד עם המים.
אלגו זו דרך מסחר, שמבוססת על שיטות מסחר שונות ומרובות - חלקן עובדות, חלקן לא עובדות. אצל יוטרייד כנראה שזה לא עבד, אבל הסיפור שם הוא לא הפסדי ההשקעות, אלא פירמידת הפונזי שהקומה לכאורה. הכסף שנעלם, 40 מיליון שקל, הוא כסף שנגנב וכנראה (על פי המדווח) לא כסף שהפסידו אותו בהשקעות.
הרי כשיש מעילה או הונאה בבנק השקעות, אנחנו לא פוסלים לחלוטין את כל בתי ההשקעות ואת שיטת ניהול ההשקעות. כך צריך לפעול גם ביחס לאלגו-טריידינג. זו שיטת מסחר לגיטימית, אבל היא חייבת לעבור רגולציה ופיקוח.
איך נוצר אלגו-טריידינג ?
המסחר בשוק ההון עובר מהפכות כל הזמן, אבל נראה שאחת המשמעותיות ביותר היא העברת חלק משמעותי מהיקף המסחר למכונות/רובוטים. זה כבר מזמן לא הצעקות בזירת הבורסה על קניות ומכירות של מניות וניירות ערך נוספים; המחשבים והזירות האלקטרוניות נכנסו לבורסות העולם כבר לפני עשרות שנים - וגם אצלנו, לפני כ-20 שנה. לאט לאט - תחילה בבורסה האמריקאית ובהמשך באירופה ובבורסות העולם בכלל - נכנסו ותפסו חלק הולך וגדל מערכות האלגו, מערכות ממוחשבות שקונות ומוכרות ניירות ערך בהינתן תנאים מסוימים.
המערכות הללו כבר אחראיות על רוב המסחר בעולם. בשלב הראשון זה היה מנת חלקם של מומחים, אבל היום קיימות חברות שמנהלות תיקי השקעות בעזרת מחשבים/רובוטים, ונראה שמגמה זו תלך ותתחזק. אחרי הכל, למנהל השקעות יהיה קשה להתמודד מול מחשב; הניתוחים הסימולטניים שעושה המחשב, מהירות התגובה של המחשב - עולים בקלות על המוח האנושי.
מה זה אלגו-טריידינג ?
המסחר בשיטה זו מבוסס על אלגוריתמים מתמטיים וסטטיסטיים, ועל פי ההערכות יותר מ-70% מתזוזת הכסף בשווקים הפיננסיים נעשית באמצעות מכונות האלגו, שהן מכונות המוזנות בנוסחאות מורכבות שמצליחות לשכלל פרמטרים רבים בשוק לרבות סחירות, מחזורים, תנועות בעלי עניין, ומצבים שונים של מניות.
הנוסחאות האלו (שהן שונות בין מפתחי תוכנות האלגו) מתורגמות למסחר שוטף, מסחר מעין קר ונטול רגשות; ורגשות הם הרי לא פקטור בהשקעות בבורסה, להיפך - הם גורמים למשקיעים להשקיע על פי גחמות, על פי מצב רוח, הם גורמים למשקיע להתאהב במניות מסוימות. משקיעים לא צריכים להפעיל רגשות והאלגו-טריידינג הוא פתרון להיבט הרגשי שסוחף אותנו. למעשה, באלגו-טריידינג הסיכון לא נובע מפעילות על פי דחפים ורגשות, אלא הוא סיכון שקשור לתוכנה-מוח, כלומר: האם הנוסחאות שמשמשות את המסחר הן נכונות כדי להפיק תשואה עודפת בשוק ההון.
הפתרון כאן הוא ביכולת לתרגם את הנוסחה ולהפעיל אותה על עשרות שווקים ומצבים שונים בעבר ולראות אם אכן היא ידעה לייצר כסף. נכון, לא כל מה שהיה הוא שיהיה; ההיסטוריה לא בהכרח תשכפל את עצמה גם בעתיד. יכול להיות שנוסחה שעבדה לא תעבוד או תעבוד פחות טוב בעתיד, אבל האלגו מאפשר במקרים רבים למידה תוך כדי תנועה. הוא לומד אם השיטה (המוח) מתאימה, ואם לא הוא יודע (הכל נוסחאות!) לעצור ולעבור לשיטה אחרת.
הסכנות באלגו-טריידינג
האלגו נשמע אולי מבטיח, אלא שלא הכל ורוד. שימוש במכונות עלול להיות לצורכי מניפולציות ותנועות מכוונות למטרות רווח, תוך ניצול של המשקיעים האנושיים. המכונה יכולה להערים על השוק, ופעמים רבות שהיו תנודות קיצוניות במהלך יום מסחר אחד בבורסה האמריקאית, התברר שבסופו של דבר זה נבע מפעילות של שחקני אלגו-טריידינג.
מעבר לכך, המשקיעים בשוק המקומי מתלוננים כי המכונות השתלטו על המסחר במניות הגדולות והן מספקות פקודות מכירה וקנייה אוטומטיות כך שאין משמעות לספר הפקודות.
זה ממחיש את החשיבות של פיקוח הדוק ורגולציה, אבל זה בטח לא מצדיק חיסול המסחר האוטומטי. רשות ני"ע הזהירה מפני גופי האלגו-טריידינג בארץ כבר ב-2014, והדגישה את הסיכונים הכרוכים בהשקעות שאינן מפוקחות. ב-2015 חזרה הרשות להזהיר: "פרסום זה נעשה על רקע הגידול שחל במספר המיזמים הפונים לציבור בפרסומים שעניינם הצעות לביצוע השקעות נושאות תשואה".
מסחר באלגו-טריידינג
בשוק קיימים סוגים רבים של אלגוריתמים, שמתוכנתים באופן שונה. כלומר, כל חברה והשיטה שלה, האלגוריתם שלה ומכונת המסחר שלה. השחקנים בשוק (בעיקר האמריקאי) הן חברות גדולות שמשקיעות את כספי הנוסטרו שלהן, כמו קרנות גידור. השחקנים הקטנים יכולים להשקיע בתיקי השקעות מבוססי אלגו. כלומר, בדיוק כמו שיש מנהל תיקים שבוחר לכם את ההשקעות בתיק, יש תיקים שמנוהלים דרך האלגו (דרך נוסחה מתמטית/ סטטיסטית). מה שחשוב זו לא השאלה אם אתם מנהלים תיק השקעות אצל מנהל השקעות או באופן אוטומטי, אלא מה הנוסחה של האלגו, במה הוא משקיע ומתי.
האלגו-טריידינג נכנס גם לעולם קרנות הנאמנות. יש קרנות שמנוהלות בהתאם לתנאים מסוימים, אם כי הן עדיין בשוליים. גם הגופים המוסדיים נחשפים בהדרגה לשיטות האוטומטיות ומאמצים אותן.
בארץ קיימות חברות שמפתחות בעזרת מתמטיקאים, כלכלנים, סוחרים ואנשי פיננסים, מערכות משוכללות ומספקות תוכנה לבתי השקעות ולמסחר עצמאי. המטרה של החברות הללו היא למצוא עיוות שוק ולהרוויח ממנו לאורך זמן, זה יכול להיות עיוות שנובע מרגולציה (עדכון מדדים והצורך של תעודות הסל להתעדכן - למכור ולקנות בתאריך מוגדר מראש), התנהגות שוק חוזרת, ניצול פערי ארביטראז' ועוד.
מערכות האלגו מזהות עיוותים/כשלי שוק במהירות והן גם פועלות במהירות ובאופן סימולטני. המשקיע האנושי לא יכול להתמודד מול הגופים האלה. קבלת ההחלטות האנושית לא מהירה כמו באלגו; עיבוד הנתונים לצורך קבלת ההחלטות איטי כמובן מהאלגו; הביצוע של האלגו מהיר יותר. האלגו משתלט על כמה זירות מסחר, בעוד שבן אדם לא יכול לעשות כמה פעולות ביצוע במקביל.
בחודשים האחרונים (תחילת 2016) מנהלת רשות ניירות ערך מאבק נגד חברות שניהלו תיקים בתחום האלגו, כשלאחרונה החליטה הרשות על הפסקת פעילותה של USG קפיטל שעסקה בתחום. זו ערערה לבית המשפט, והשופטת רות רונן קבעה כי החברה - USG קפיטל, יכולה להמשיך לספק שירותי מסחר אלגוריתמי , אך לא לנהל תיקים בתחום האלגו, ולא להיות מעורבים בתמיכה ושירות של מערכת המסחר למעט התקנה בסיסית. כמו כן, לא תוכל החברה להדריך את המשקיעים/ סוחרים במערכת המסחר.
כמו כן נקבע כי החברה לא תפרסם מראש שמות של אתרים בהם ניתן לרכוש תוכנות למסחר אלגוריתמי הקיימות בשוק, אך היא תהיה רשאית לספר ללקוח המבקש ממנה באופן פרטני, מיוזמתו, את המידע הזה. כמו כן, התירה השופטת לחברה לפרסם את שירותיה באמצעי מדיה כלליים ולא רק באתר החברה, זאת בניגוד לעמדת רשות ניירות ערך.
מדריכים נוספים:
חוזה הפרשים - זה מסוכן !
פורקס - כל מה שצריך לדעת
אלגו-טריידינג - כל הסיכונים והסיכויים
■ המאמר נכתב על ידי הון מדריכים פיננסים. המידע והנתונים במאמר אינם מהווים המלצה לרכוש או למכור ניירות ערך; וכן אינם תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.