עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
חשיפת מחלקת "קשרי הממשל" של לשכת עורכי הדין בכנסת מעוררת דיון בקרב משפטנים וחברי כנסת. נושא פעילותה של היחידה צפוי להתגלגל בקרוב לפתחו של בית המשפט במסגרת עתירה מינהלית וייתכן שאפילו יביא לתיקון החקיקה בנושא לוביסטים.
האם מדובר במעין חברת לובינג שהקים ראש הלשכה, עו"ד אפי נוה? האם ראוי שעורכי הדין יממנו את הפעילות הזו, ואת מי באמת משרתת ותשרת יחידת "קשרי הממשל" החדשה של הלשכה? הדעות מגוונות.
שלשום (ג') נחשף ב"גלובס" כיצד בחודשים האחרונים הקימה לשכת עורכי הדין יחידת "קשרי ממשל", אליה גויסו 6 "ממוני חקיקה", מעין לוביסטים הפועלים בכנסת. ואולם, חברי היחידה אינם מוגדרים כלוביסטים ואינם כפופים לחוק השתדלנים החל על לוביסטים הפועלים בכנסת.
כל חברי היחידה בעלי רקע פוליטי או ציבורי כלשהו - בין היתר ניתן למצוא ביחידה עוזרים פרלמנטרים לשעבר של חברי הכנסת יובל צלנר, איציק שמולי ואחמד טיבי, עיתונאי, דובר ובת זוגו לשעבר של שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, ששמה נקשר בפרשיותיו.
"ממוני החקיקה" מקיימים קשרים ישירים וחמים עם חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית כדי לקדם עמדות שמגבשים הפורומים השונים של הלשכה. כל אחד מחמשת חברי הצוות (פרט למנהלת הצוות, עו"ד לילך נחמיה) עומד בקשר עם שתי סיעות, שעל הדיאלוג עמן הוא מופקד באופן אישי.
עוד פורסם כי הכנסת הקצתה חדר לחברי מחלקת "קשרי החקיקה" - דבר שגופים חברתיים רבים ביקשו לקבל, אך לא זכו לו.
בין העמדות שקידמה היחידה - ההתנגדות לרפורמות שונות שהציעה רשות המסים להגברת האכיפה בתחום גביית המסים, ההתנגדות להקמת מאגר נתוני האשראי שמקדם האוצר, תמיכה ביוזמות שונות בתחום ההוצאה לפועל ועוד.
האמביציות של נוה
בלשכה טוענים כי מטרת היחידה להוות "שופר לציבור הרחב" ולקדם מטרות כלל-חברתיות. וזאת, לכאורה, כדי להגשים את חוק לשכת עורכי הדין המסמיך את הלשכה לחוות דעתה על הצעות חוק העולות על שולחנה של הכנסת.
הלשכה מבדילה, לטענתה, בין צורכי עורכי הדין, המיוצגים בכנסת על-ידי הלוביסטית יעל גויסקי ששכרה הלשכה - לבין נושאים כלליים, שבהם עוסקת מחלקת "קשרי החקיקה".
בצד המטרות "הכלל-חברתיות", רבים סבורים כי את הקמת המחלקה יש להסביר בעיקר באמביציות הגדולות של ראש הלשכה. "ניכר על נוה שהוא מקפיד ליצור קשרים בעולם הפוליטיקה. מבחינת האמביציות, נוה זה סיפור אחר לגמרי מראשי הלשכה שהכרנו לפניו", מספר חבר כנסת בולט.
גורמים בכנסת מספרים גם על נוכחותו הבולטת של נוה, שמרבה לבקר בעצמו בבית הנבחרים ונראה לא פעם במזנון הכנסת, משוחח עם חברי כנסת או פקידים בכירים.
גם בקרב אנשי התקשורת לנוה חברים רבים. איש תקשורת מוכר סיפר בעקבות הפרסום ב"גלובס" כי נתקל בתופעה, במסגרתה נוה מקפיד לספק לכתבים האמונים על סיקור ענייני הלשכה הצעות להנחיית אירועים של הלשכה (בחלק מן המקרים בתשלום כספי), כמו גם השתתפות בפאנלים יוקרתיים לצד צמרת השלטון - אפשרות שבוודאי מספקת תחושה נעימה למסקריו של נוה. "יש תחושה שזה הביא לכך שרבים חסו על נוה מפני סיקור ביקורתי עד עכשיו", אומר איש התקשורת.
למען ההגינות, יש לציין כי "הפטנט" הזה הומצא עוד בטרם זמנו של נוה, וגם קודמיו נהגו כך. ואולם, לטענת אותו גורם, "נוה שכלל את השיטה והביא אותה לדרגה חדשה".
"חוכמה קטנה"
פרופ' יובל אלבשן, דיקן לפיתוח חברתי בקריה האקדמית אונו, אינו שותף לביקורת על עצם הקמת המחלקה או על מתן אישורי הכניסה למשכן לחברי המחלקה. ואולם, הוא מעלה ספקות באשר לאפשרות שהמחלקה אכן תשרת את מטרותיה המוצהרות.
"אם לשכת עורכי הדין אכן תיישם מדיניות חברתית, זו תהיה ברכה. אני בעד שיהיה מעמד עדיף ללשכה. הסיבה שהגילדה הזאת קיבלה מעמד עדיף על הגילדה של האינסטלטורים, לדוגמה - היא שהיא שעריכת דין היא לא סתם מקצוע, עורכי הדין אמורים לייצג אינטרס חברתי. לצערי הרב, לשכת עורכי הדין, כבר למעלה מ-20 שנה, לא ממלאת את החובה הזאת. היא לא נלחמת כדי שמערכות השלטון יהיו נגישות יותר לאנשים, אלא שמה את עצמה לפני נושאים חברתיים".
פרופ' אלבשן מציין בהקשר זה את מלחמתה של לשכת עורכי הדין נגד החברות למימוש זכויות רפואיות. "בתחום הביטוח הלאומי, לדוגמה, לפני שקמו החברות הללו, היצע השירותים בתחום היה נמוך. נוצר מצב שמי שהיה לו כסף לשכור עורך דין קיבל את הזכויות שלו, ומי שלא הייתה לו יכולת כלכלית הפסיד את זכויותיו.
"למרות הביקורת, שחלקה מוצדקת, על החברות למימוש זכויות רפואיות, קיימת עובדה - הן בנו מודל שמאפשר גם לחסרי אמצעים לעמוד מול המערכת (בין היתר באמצעות אפשרויות מימון ההליכים - ג'מ'). התוצאה היא שמעוטי-יכולת מממשים את זכויותיהם. דווקא נגד הדבר הזה הלשכה יצאה במלחמת חורמה בשם ייחוד המקצוע. חבל".
- עמדות הלשכה מנוסחות על-ידי הפורומים המקצועיים של הלשכה. האם זו שיטה שתשרת מטרות חברתיות?
אלבשן: "אני עוקב אחרי חלק מהפורומים הללו במשך עשורים. היסטורית, הפורומים ייצגו את עורכי הדין החזקים ואת לקוחותיהם, אנשים שמנסים להשפיע על ניסוח החוקים לצורכיהם. כשהארגונים החברתיים נאבקו למען הנגשת הליכי ההוצאה לפועל לאזרחים, ללא צורך בעורך דין, היריב המר שלהם היה פורום ההוצאה לפועל בלשכה. אני מסייג בכך שאנחנו בתחילת קדנציה בלשכה. לי אישית, לפחות, עדיין אין עמדה לגבי ההרכב הנוכחי של הפורומים".
- בלשכה מדגישים יוזמות חברתיות שהובילו "ממוני החקיקה" בכנסת, כמו למשל יום למאבק בגזענות.
"להיות חברתי בנושאים שאין בהם התנגשות אינטרסים זאת חוכמה קטנה. המבחן של הלשכה הוא במקום שבו האינטרסים של עורכי הדין מתנגשים עם האינטרסים החברתיים, שם אני רוצה לראות אותה פועלת. אחרת יש סכנה שמדובר בעוד חדר שבו יישבו עוד לוביסטים הפועלים בשם עוד בעלי-הון".
"לוביסטים לכל דבר"
בלשכת עורכי הדין הביעו תרעומת קשה על תיאורם של חברי מחלקת "קשרי החקיקה" כמעין-לוביסטים. ואולם, ח"כ דוד ביטן (ליכוד), יו"ר ועדת הכנסת, סבור אחרת. "מבחינתי, נציגי הלשכה הם לוביסטים לכל דבר ועניין", אומר ביטן. "אני לא נגד לוביסטים, אבל אני בעד שתהיה שקיפות בעניין הפעילות שלהם".
ביטן, עורך דין בהשכלתו, הוא אחד מכ-40 חברי הכנסת שישתתפו בכנס לשכת עורכי הדין הקרוב באילת - מספר שיא של חברי בית המחוקקים המשתתפים בכנס, וניתן לקשור זאת לנוכחות המוגברת של הלשכה בכנסת. "לרוב אני לא הולך לכנסים הללו, אבל הפעם הסכמתי לבוא לפורום בנושא תמ"א 38, שזה תחום התמחות שלי כעורך דין", אומר ח"כ ביטן.
ביטן הוא שיזם את התיקון לחוק הכנסת שהחמיר לאחרונה את הכללים החלים על לוביסטים. בין היתר קובע התיקון כי לוביסט המגיע לדיון בוועדה מוועדות הכנסת יידרש לרשום בפרוטוקול את דבר נוכחותו וכן את "עובדת היותו שדלן, את שם התאגיד שהוא פועל במסגרתו ואת הלקוח שבעבורו הוא פועל באותה ישיבה וכן לקוחות קבועים נוספים שלו או של התאגיד כאמור, שנושא הישיבה נוגע אליהם באופן ישיר". כמו כן, התיקון אוסר על לוביסטים לפנות לעובדי מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
"אין הבדל מהותי בין אנשי היחידה של הלשכה לבין לוביסטים, גם אם החוק בנוסחו הנוכחי לא מחיל עליהם את מלוא החובות. בעיניי גם נציגי עמותות וגם לוביסטים 'למען רעיון' הם עדיין לוביסטים. זה אמנם לא נושא שהעליתי בתיקון האחרון בעניין, אבל אני שוקל להציע תיקון נוסף בהמשך, כדי שהחוק יחול גם על כל הגופים הללו".
- יש עוד גופים עם נוכחות כזו כמו של יחידת הלשכה - עם 6 נציגים בכנסת?
"אני לא ראיתי שום גוף שיש לו 6 נציגים בכנסת. זה באמת המון".
בקרוב: עתירה לסגירתה של מחלקת "קשרי החקיקה"
עורך הדין והפעיל החברתי אסף אבן-חן מסר ל"גלובס" בעקבות הפרסום על "יחידת קשרי הממשל" של לשכת עורכי הדין כי הוא עמל בימים אלה יחד עם עורכי דין נוספים, על עתירה מינהלית שתוגש נגד הלשכה, בבקשה שבית המשפט יורה ללשכה לסגור לאלתר את מחלקת "קשרי החקיקה".
לדבריו, היחידה הוקמה בניגוד לחוק לשכת עורכי הדין, שלטענתו אינו מעניק כל סמכות לראש הלשכה להוסיף ולהקים יחידות בלשכה שאינן מעוגנות בחקיקה.
"לשכת עורכי הדין היא תאגיד סטטוטורי ותו לא. העובדה שהלשכה מיוצגת על-ידי חברת לובינג כדין ובמקביל הקימה מחלקת לובינג, המאוישת בידי גורמים שאף לא אחד מהם נבחר על-פי דיני המכרזים החלים על הלשכה, מעלה שאלות כבדות משקל בתחום המשפט המינהלי והציבורי, כמו גם האתי", אומר אבן-חן.