יעקב קופ וליאון רקנאטי / צילום: תמר מצפי
מה מצבם של בוגרי מערכת החינוך בישראל ביחס לבני גילם בעולם? התשובה מורכבת. ההצלחה של חברות סטארט-אפ מקומיות מוכיחה לכאורה שמצבו של החינוך הטכנולוגי משופר, אולם צריך לזכור שמי שמובילים היום חברות סיימו את חוק לימודיהם לפני למעלה מעשור.
הנתונים שמתפרסמים בשנים האחרונות מצביעים על ירידה משמעותית ועקבית במספר התלמידים ש"מגבירים" מתמטיקה ופיזיקה, כאשר במקביל פורשים ממערכת החינוך מורים שעלו לישראל מברית המועצות לשעבר במהלך שנות התשעים וכעת יוצאים לפנסיה.
אחד הגורמים שמבקשים לעודד יזמות טכנולוגית בקרב מורים הוא פרס רקנאטי-קופ-צ'ייס רש"י, אשר הושק בשנת 2004 על ידי איש העסקים ליאון רקנאטי ופרופ' יעקב קופ, לשעבר ראש מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית. בכל שנה מוענק פרס כספי של 10,000 שקל למורים (וגם לעובדים סוציאליים) ש"יצאו מהקופסה", והעבירו את חומר הלימודים בצורה מקורית.
"פרופ' קופ ואני רואים בחינוך ציר מרכזי לקיום חברה מודרנית", מסביר ליאון רקנאטי, "הרגשנו שהמשקל שניתן לחינוך בישראל לוקה בחסר - בסך הכול יש במערכת מורים מצוינים. גם אם לא נצליח לתקן את המערכת כולה, אולי נוכל להעצים את אלה שבולטים לחיוב, באמצעות הענקת פרס הערכה, ובכך נסייע למערכת החינוך לשמר את המורים הטובים. כולנו יודעים שמורה טוב צריך להיות מעניין ויצירתי, אבל האלמנט שנזנח הוא דווקא היזמות. אנחנו נמצאים בעולם של שינוי. עולם טכנולוגי. אנחנו מאמינים שאם נמשיך ונלמד באותן שיטות שעבדו בעבר, נחטא למטרה ונחמיץ את היכולות החדשות שמעניקה לנו הטכנולוגיה. אמרנו - היזמות היא תרבות שאם לא תבוא לידי ביטוי בגיל ההתעצבות של הילדים, נפספס אותה. ביקשנו לפנות למורים בעלי החיידק היזמי, כאלה שמוכנים לצאת מנקודת הנוחות ועל ידי ניסוי ותהייה להגיע לתוצאות טובות יותר".
הלורד של נתניהו
קופ: "כאיש חינוך וכלכלן אני מסתכל על המערכת בראייה כלכלית. אם היה לי את הלורד של נתניהו, הייתי מצייר מלבן תקציב ובוחן למה הוא משמש, ואיפה הקו האדום היוצר שינוי אסטרטגי. אם ניקח את כל התלמידים שיושבים בכיתה משמונה בבוקר עד שתיים בצהריים - העלות של זה היא 30 מיליארד שקל. את הקו האדום הייתי מצייר במקום שבו הסכום מוקדש לקידום תלמידים - ואת זה אפשר להשיג על ידי מכניזמים שונים, כשהבולט בהם הוא היזמות באמצעות סטארט-אפ פנים ארגוני - אנחנו רוצים להגיע למימוש מרבי של היכולת הזו. אנחנו לא מחפשים מורה עם כריזמה, אלא מורה בעל גישה חדשנית שמשנה את דרך ההוראה".
הפרס יוענק ביוני 2016 ורקנאטי וקופ אומרים כי עדיין לא מימשו את הפוטנציאל. להערכתם, מורים רבים כלל לא מודעים לקיום התחרות. "יש לנו שיתוף פעולה אדוק עם משרד החינוך", אומר קופ, "אבל אנחנו צריכים להגדיל את החשיפה לציבור".
- אתם מתקשים למצוא מורים עם אופי יזמי?
רקנאטי: "בדרך כלל אנחנו לא נתקלים בבעיה. רק השנה למשל, יש כ-300 מועמדים. חשוב לציין שהם צריכים להגיש את המועמדות שלהם בעצמם. עליהם לענות על כמה שאלות בסיסיות, כגון - מה הייתה המטרה, כיצד הם פעלו להשגתה, וכמובן - מבחן התוצאה בפועל. לאורך השנים אנחנו רואים שיזמות היא עניין של אישיות. באופן מפתיע, מבלי שאפילו כיווננו לכך, אנחנו רואים בכל שנה נציגות של מגזרים שונים - דתיים, חילוניים, ערביים וגם בחינוך המיוחד".
- אתם חושבים שמערכת החינוך הנוכחית לא מתגמלת? המורים מרוויחים מספיק?
רקנאטי: "חלק מביטוי ההערכה של חברה למקצוע מסוים, הוא באמצעות שכר. זה מסר. ברגע שהשכר נמוך זה מן הסתם מרתיע. אבל מאידך ברור שיש גם תקציב. אני חושב שאם באמת רוצים לגייס אנשים בעלי יכולות ובעלי תחושת שליחות, צריך שכר, אבל זה ניצול של הרצון הטוב שלהם. עובדתית בארץ, וזה נכון גם בהשוואה ל-OECD, מורים לא מקבלים את התגמול המתאים להם".
קופ: "בשולי הדברים צריך להזכיר למה הפרס ניתן על ידינו ולא על ידי משרד החינוך. פרס כזה הוא המקום הטבעי לקיומן של עמותות וגורמים חיצוניים. אנחנו חושבים היום להגדיל את מספר המורים שמקבלים את הפרס הזה, כאשר כיום מדבר על כ-10 בשנה".
רקנאטי: "תנאי הקבלה בבתי הספר להוראה צריכים להיות תובעניים יותר. צריך מסננת צפופה יותר, בעלת חורים קטנים. אגיד לשמחתי, שלאחרונה נכנס נושא היזמות לסמינרים. אנחנו עצמנו יזמנו קורסים שהפגישו סטודנטים להוראה עם סטארט-אפים טכנולוגים - כדי להבהיר את נושא היזמות".
"התאמה לכל תלמיד"
- מה דעתכם על התחום הצומח של אד-טק שמשלב בין חינוך לבין טכנולוגיה?
רקנאטי: "באופן טבעי היזמות שאנחנו רואים בקרב המתמודדים באה לידי ביטוי באמצעים טכנולוגיים ושימוש באינטרנט ובאפליקציות. אחד היתרונות של הטכנולוגיה הוא בטיפול דיפרנציאלי שמאפשר לתקשר בנפרד עם כל תלמיד. אני מכיר כמה וכמה יוזמות כאלה. היינו רוצים לראות יותר טכנולוגיה שמחליפה את הלוח והגיר, ושתהיה התאמה ממוקדת לכל תלמיד".
קופ: "לפני שנתיים זכה בפרס מורה למתמטיקה שיזם 'שיעורטונים' - הוא הציג את השיעורים בסרטוני יוטיוב. הוא עצמו בכלל הגיע להוראה מתחום ההיי-טק".
רקנאטי: "מורה שלא יקשר את חומר הלימודים לטכנולוגיה יאבד את הרלוונטיות שלו".
קופ: "הנתונים מראים שבתוך חמש שנים מיום סיום הלימודים בסמינר ומכללה להוראה, 50 אחוז מהמורים פורשים, וזה חבל".
לומדים מדע דרך הווטסאפ
רוב המיזמים שהגישו בשנים האחרונות מועמדות לפרס, נעזרים בטכנולוגיה שמשמשת תלמידים ומורים בחיי היום יום, לרבות אפליקציית ווטסאפ. באחד המיזמים שהוגשו השנה, מבקשת המורה תמר עמר לעשות שימוש בקבוצות ווטסאפ, בכדי לגרות את הסקרנות של תלמידיה בנושאי טבע, סביבה, גיאוגרפיה, חלל ומדע. כנדרש באפליקציית מסרים מיידים, וברוח התקופה - המסרים המועברים בקבוצות קצרים וממוקדים, וכוללים תמונה מלווה לטקסט. השיטה הוכיחה את עצמה - התלמידים שואלים שאלות ומנהלים דיון בקבוצה. במיזם, שקיבל את השם עולםON, רשומים כיום יותר מ-300 מורים המעבירים באמצעותו חומר לימודים לאלפי תלמידים.
פרויקט אחר שייך למורה אורן למדן, אשר עובד בדרך כלל עם תלמידי המגמה המדעית הנדסית בבית הספר, אשר מתבקשים להכין פרויקטים הדורשים העמקה, לימוד עצמי ויצירתיות. למדן ביקש להרחיב את טווח הפעילות גם לתלמידי מגמות נוספות. את הפרויקט הטכנולוגי פיתחו תלמידי המגמה המדעית הנדסית, אולם בהמשך הם שיתפו את תלמידי המגמות האחרות שתרמו את הפרספקטיבה המקצועית שלהם - אם זה עיצוב מרכיבי הפרויקט, הפקת חומר שיווקי למוצר או תכנון המארז. שיתוף הפעולה הוביל לשיפור באיכות הפרויקטים, בין השאר בעזרת גיוס משאבים מגורמים חיצוניים, לרבות החברות אינטל וביוסנס.