גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוקבים אחריכם ברשת

מהי כריית מידע, והאם היא פוגעת בנו? או במילים אחרות: איך גוגל יודעת מה אני רוצה לקנות?

גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השינוי המבני הגדול שבוצע השנה בתאגיד גוגל עורר עניין רב בעולם, כאשר נעשתה הפרדה בין חברת גוגל, אשר תמשיך לספק בעיקר את שירותי האינטרנט והסלולר, לבין החברה-האם אלפבית, שהוקמה זה עתה ותחזיק תחתיה גם את פעילות יתר החברות-הבנות. השינוי המבני מייצב מחדש את מעמדה של גוגל כארגון ספק המידע, וכפועל יוצא, ארגון כריית המידע המוביל בעולם.

התפיסה שלפיה כדאי לחבר את כל המידע שנצבר בידי גוף מסוים במערכת מרכזית אחת, ואף לנסות לעבות, לטייב ולהגדיל את היקפו, אולי התחילה להשתכלל אצל גוגל, אבל לא פסחה על ארגונים רבים אחרים. יותר ויותר חברות וארגונים מנסים לכנס את כלל המידע המצוי והנגיש להם תחת קורת-גג אחת, כדי לאפשר מחקר, מעקב פעילות ועיבוד מידע מקיף יותר, שכפועל יוצא יספק פילוחים מדויקים יותר בנוגע לקהלי היעד הנגישים דרך המידע.

פעילות כזו מאפשרת לארגון יצירת פרופיל מדויק יותר על האדם, בין שהוא מזוהה או אנונימי. באופן טבעי, פילוחים אלה שימושיים ביותר בהיבטים שירותיים ושיווקיים, וכך יכול הארגון להתאים את אופן השירות ואת דרך השיווק לצורכי הלקוח שלו, בין שבאמצעות טלמרקטינג או באמצעות השתלת פרסומות בדרכו של האדם ברשת.

מהי בדיוק פעולת כריית המידע (Data mining), ואיך עושים אותה נכון? איך יוצרים ומנהלים את המאגר הגדול הזה במסגרת הוראות החוק, מה ניתן לאסוף במסגרתו, ואיך ניתן לפעול על-פיו? האם זה טוב ולמי?

כריית מידע היא הפעלת אלגוריתם או תוכנת מחשב לצורך גילוי מידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים, והסקת מסקנות מעיבוד המידע והצלבתו. כלומר, חיפוש וריכוז כל המידע הקיים על כל אדם ואפיונו.

התהליך הזה נועד לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים אוטומטיים, כדי לנסות לגלות דפוסים קיימים וחדשים, שימושיים ובעלי משמעות, לגורם שמבצע את אותה כריית מידע על-פי צרכיו.

עם ההתפתחות המתמדת בעולם הטכנולוגי, כשכמות המידע הדיגיטלי הולכת וגדלה כל הזמן, עולה החשיבות של תחום כריית המידע, שבאמצעותו ניתן להפוך מידע לידע - וידע, כידוע, זה כוח.

צירוף פעולת כריית המידע עם אחזקת מאגר נתונים גדול ככל האפשר יכול לבסס פעולה יעילה יותר בבסיס הנתונים ותוצאות שיובילו לידע רב יותר. ככל שהמידע בבסיס הנתונים יהיה גדול יותר - כך גם התוצאות יהיו רלבנטיות יותר.

הדרך לבנייה של מאגר גדול לא פשוטה כלל. על-פי החוק, כדי להיות מסוגלים לעשות זאת, דרושה הסכמת האנשים שעליהם נאספים פרטי המידע. כדי לבצע פעילות כזו ללא הסכמתם יהיה על הגורם המבצע לשכנע כי לא פגע בפרטיותם של האנשים המצויים במאגר.

בניית מאגר נכונה, בדומה לבניית כור חציבה, יכולה לבסוף להוליד "אוצר" של ממש, בעל ערך עסקי ומסחרי רב, אשר יש בו כדי לייעל במידה ניכרת את פעילותו של הגורם המבצע זאת. פעילות כזו במידע לא בהכרח פוגעת באנשים אשר לגביהם נאסף המידע. אלה יכולים, בזכות פעילות כזו, לקבל הצעות והטבות המותאמות להעדפותיהם.

חברות אשר אוגרות מידע רב לא תמיד מודעות לאפשרויות הגלומות בו. גם אלה שכבר חשבו על כיוון זה, לא תמיד יודעות איך לעשות זאת נכון ועל-פי החוק. לפעמים האזרח הקטן יחוש בכך כאשר יקבל הצעה המותאמת אליו וישאל את עצמו איך זה קרה שההצעה שקיבל תפורה היטב לממדיו ולצרכיו. מובן שדבר זה אינו מפתיע, וכיום כבר ישנן חברות רבות העוסקות בתחום התאמת השיווק לקהלי יעד מאוד ממוקדים. לעיתים קרובות פעולת הכרייה תסתיים בלי שבכלל נדע שהיינו חלק ממנה.

השאלה המתבקשת היא - האם פעולה כזו, שאיננו יודעים עליה, פוגעת בנו? והתשובה היא אי-שם באמצע. מצד אחד, אנו נחשפים ממילא לפרסומות לעייפה, אז מוטב כבר שפרסומות אלה יהיו רלבנטיות לנו; מצד שני, יש לשאול איפה עובר הגבול ואיזה סוג מידע נאסף? שהרי מדובר בחרב-פיפיות - מידע שפועל לטובתי היום, יכול לשמש מחר ככלי נגדי.

נזכיר גם כי החוק אשר מסדיר את הפעילות כיום בפועל, חוק הגנת הפרטיות, הוא חוק ישן מ-1981, שתוקן בפעם האחרונה בנושא זה ב-1996. לא פלא שאז לא חשבו על כריית מידע, על הפוטנציאל בכך ועל הסיכונים או התוצאות. לכן, לא תמיד תהא תמימות-דעים בשאלה מה מותר ומה אסור בתחום. המצב החקיקתי הזה רק מקשה עוד יותר על האזרח. עליו להיות ערני יותר למה שקורה סביבו ולמידע אודותיו.

מצד שני, חברות שמבצעות את אותה כריית מידע צריכות להיזהר שלא לעבור את הגבול בין המותר לאסור. הגבול הזה הוא לפעמים דק מאוד. כמו בכל דבר, מי שטורח לפני ועושה זאת נכון, יכול ליהנות מהפירות בשלב הבא, ולהימנע מסנקציות שונות הקבועות בחוק, מתביעות וכדומה.

בתווך מצוי המחוקק, אשר כמו בנושאים רבים אחרים בתחום הטכנולוגי, שותק ומותיר את החוק הרחק מאחורי הטכנולוגיה והשפעותיה. עד שיאמר המחוקק את דברו, אנו ניאלץ, כמו במקרים דומים אחרים, לפרש ולהסיק את דפוסי ההתנהגות הנכונים והראויים על-פי החוקים הקיימים, שחלקם התקבלו לפני יותר מ-30 שנה.

■ הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי, המתמחה בדיני תקשורת, טכנולוגיה וסייבר. 

עוד כתבות

הדר גולדין ז''ל / צילום: N12

משפחת גולדין: "רק צה"ל הביא את הדר בחזרה לארצו"

אימו של סגן הדר גולדין: "עברנו הרבה אכזבות. היה אפשר להחזיר אותך בקורונה" ● יממה לאחר שחמאס דווח על איתורו של סגן הדר גולדין ז"ל ברפיח, סגן גולדין שנפל במבצע צוק איתן ונחטף, זוהה במכון לרפואה משפטית ● לאחר 765 ימים: סמ"ר איתי חן הובא למנוחות ● עדכונים שוטפים

תוכנית דירה במגדלי הדקל באשדוד, של קבוצת קלוד נחמיאס / צילום: קבוצת נחמיאס

היזמים מרוצים, אך הרחבת הממ"דים עלולה לעכב פרויקטים חדשים

תיקון לחוק מאפשר להרחיב ממ"דים ל־18 מ"ר, ולהוסיף להם גם שירותים ומקלחת, עם פטור מסוים מהיטל השבחה ● אלא שלצד היתרונות לדיירים, עולים גם חששות מהשפעת השינוי על עיצוב הדירות ומדחיית פרויקטים בגלל צורך להחזיר אותם לאישורי הוועדות

המדריך לפורש לפנסיה / צילום: Shutterstock

הטיפים שיכולים לחסוך לכם מיליון שקל ויותר: מה צריך לדעת כשפורשים לפנסיה?

יציאה לגמלאות כרוכה באינספור תכנוני והטבות מס, סנכרון בין מוצרי השקעה וחיסכון שונים שנצברו לאורך השנים, ודילמות שיכולות לעלות לכם הון ● גלובס עונה על כמה מהשאלות המרכזיות עבור הפורשים לפנסיה: האם כדאי למשוך את הכסף כקצבה או בבת אחת, ואיך דואגים שהחיסכון יעבור לדור הבא?

חדשות הביומד / צילום: תמר מצפי

חוקרים מזהירים: בעידן ה־AI שאלת התודעה הופכת דחופה יותר

שלושה חוקרי תודעה מובילים בעולם קוראים להאיץ את חקר התודעה האנושית נוכח קצב ההתקדמות של הבינה המלאכותית ● ניתוח חדש מעריך את הדיבידנד של אריכות ימים לכלכלת ישראל ● Imagene AI ושערי צדק משתפות פעולה בחקר הסרטן ● אינטרקיור רוכשת את חברת הקנאביס של פרופ' דדי מאירי ● וגם: סוכן AI חדש מאפשר חיפוש חכם במאגר התרופות של משרד הבריאות ● השבוע בביומד

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניות שמזנקות במאות אחוזים בוול סטריט - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

במשרד האוצר הציגו את העקרונות המנחים לתקציב 2026, וביניהם קידום רפורמה מקיפה בעולמות החיסכון ● מה הסיבה לעליות של מאות אחוזים מתחילת השנה במניות שלוש חברות הפועלות בתחום אחסון המידע ● וגם: סדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם

אורן זאב / צילום: תמר גרין

מהפגישה עם ת׳יל לבית הקפה בפאלו אלטו: המיליארדר הישראלי שמסרב לראות בצניחה של 30% מההנפקה כישלון

אורן זאב, המוביל לבדו את קרן זאב ונצ'רס, הוא אחד האנשים המשפיעים ביותר בהייטק הישראלי, למרות שהוא מתגורר הרחק בקליפורניה ● לאחרונה הונפקה נאבן שבה השקיע, ובינתיים מאכזבת בנאסד"ק, אבל זאב משוכנע: "רק הביזנס קובע" ● וגם: איך זה להחליט ולנהל לבד נכסים ב–2.5 מיליארד דולר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה במגמה מעורבת; ג'י סיטי צללה בכ-10%, נקסט ויז'ן זינקה

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● המניות הדואליות הכבידו על המסחר ● בבורסה החלו להיסחר היום שלושה מדדים חדשים: מדד ת"א־נדל"ן 35, מדד ת"א־ביטחוניות ומדד ת"א־תשתיות ● בוול סטריט, הנאסד"ק סיכם את השבוע הגרוע ביותר שלו מאז אפריל, על רקע החששות מפני תמחור יתר בשווקים, אליהן הצטרפו דאגות למצב הכלכלה האמריקאית ● למרות הזינוק במניית טבע: האנליסטים מאמינים שיש לה לאן לשאוף

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר מציע: הגבלות דרמטיות על יצוא גז

משרד האוצר מנסה לקדם את שיטתו דרך חוק ההסדרים, למרות התנגדות משרד האנרגיה ● בין השאר, תוגבל כמות היצוא היומית כך ש-15% מהביקוש המקומי יישאר באדמה לשימוש עתידי ● שני הצדדים מסכימים שיש לשמור על מחיר גז נמוך עבור המשק המקומי, אל מול חשיבות היצוא שמכניס מיליארדי שקלים בשנה

שגריר ארה''ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

יו"ר חדש ל-NSO: שגריר ארה"ב לשעבר דיוויד פרידמן

חברת הסייבר ההתקפי מינתה ליו"ר את שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דיוויד פרידמן ● האתגר המרכזי שלו: לחלץ את החברה מהרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי ולהקל עליה למכור מערכות לרשויות פדרליות ● "חרף הביקורת השלילית, אתם ניצבים בגאווה כדי לספק טכנולוגיות להגנה על הביטחון", אמר פרידמן בשיחתו הראשונה עם העובדים

פרויקט דירה להשכיר בלוד / צילום: Arceffect

האוצר ורמ"י רוצים לשים סוף לייעוד קרקעות להשכרה ארוכת טווח

מטיוטת התוכנית הכלכלית ל-2026 עולה כי קידום עידוד פרויקטים להשכרת ארוכת טווח יעוכב בשנים הקרובות ● אם הטיוטה תאושר – יגיע לקצו עידן התמיכה הממשלתית בפרויקטים לשכירות, ופעילות החברה הממשלתית "דירה להשכיר" תצומצמם משמעותית

חניות נכים באשקלון / צילום: Shutterstock

לכל רכב חמישי יש תו נכה? הצעד שישים סוף לחגיגה

לנוכח הזינוק החריג במספר תוי הנכה, שהוצמדו כבר ל־18% מכלי הרכב, חוק ההסדרים מציע מספר צעדים להתמודד עם התופעה: להעביר את סמכות האישור מרשות הרישוי לגופים רפואיים מוסמכים ולבצע בדיקה מחודשת של תוי נכה קיימים ● האוצר טוען כי הליכי בדיקה מקלים הולידו ניצול לרעה הפוגע בנגישות של נכים שזקוקים לתו

השיבה מקנדה

6,000 ישראלים עברו לשם במלחמה. עכשיו הם נאלצים לחזור: "מרגישים מהגרים"

חינוך טוב, הזדמנויות תעסוקה, קהילה מחבקת ומדיניות הגירה מקלה במיוחד הביאו יותר מ־6,000 ישראלים לעבור לקנדה מאז תחילת המלחמה ● אלא שבשטח חולפים חודשים עד שהם מורשים לעבוד, זכויות בסיסיות נמנעות מהם, האנטישמיות גואה - ו־30% מהם כבר התייאשו וחזרו ● כך נגוז חלום הרילוקיישן הנוצץ בטורונטו

דוכן עיתונים של ''ידיעות אחרונות'' בתל אביב / צילום: Shutterstock, Jose HERNANDEZ Camera 51

ידיעות אחרונות סוגרת את רשת המקומונים mynet – עשרות עובדים יפוטרו

הנהלת "ידיעות אחרונות" הודיעה על סגירת פעילות רשת המקומונים שלה, mynet, עד סוף השנה ● מהלך זה צפוי להביא לפיטוריהם של עשרות עובדים, בהם כ-30 עיתונאים ● בשוק מזהירים מפגיעה קשה בסיקור הפריפריה, שנשען עד כה כמעט בלעדית על רשת המקומונים של הקבוצה ● ארגון העיתונאים הכריז על סכסוך עבודה ונערך למו"מ עם ההנהלה

בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

המסים והרפורמות: חוק ההסדרים יוצא לדרך

משרד האוצר פרסם את טיוטת חוק ההסדרים ל־2026, הכוללת החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ הטבות לגמלאים ואנשי ביטחון לצד הצעה להקמת נמלי מסחר בחדרה ואשקלון ● במקביל הטיוטה מציעה צעדים נרחבים נגד הון שחור, בהם הגבלת ניכיון שיקים במזומן 

מפעלי ים המלח של איי.סי.אל (כיל) / צילום: Shutterstock

מאחורי הקלעים של ההסכם: מה גרם ל־ICL להתגמש מול האוצר

חברת המינרלים ויתרה על זכויות וצנחה במניות, אך קיבלה את קציר המלח במיליארדים ותתכונן למכרז החדש ב־2030, בו המציעים המתחרים יפתחו במחיר של כ־12 מיליארד שקל ● בשוק מעריכים: למרות הצניחה הראשונית במניה, הסיכוי של ICL לשמור על הזיכיון נותר גבוה

בר־דוד, מנכ״ל משרד האוצר הייזלר והממונה על השכר מלכין, במעמד חתימה על הסכם ב-2023 / צילום: דוברות ההסתדרות

שולחן המשא ומתן הריק: ההסתדרות מחוץ לתקציב 2026, מה עכשיו?

שנה חלפה מאז הפגישה הגורלית בין ארנון בר־דוד לסמוטריץ', בה נחתם תקציב 2025, שכלל גזרות לציבור העובדים עקב המלחמה ● עכשיו, עם התפצוצות פרשת "יד לוחצת יד", למדינה נותר לקבוע: האם חולשתה הפתאומית של ההסתדרות היא הזדמנות לרפורמה ● חשד לשחיתות בהסתדרות, פרויקט מיוחד

החברות הישראליות כבר לא לבד בנתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

החברות הישראליות כבר לא לבד בשמיים ולראשונה זה שנתיים יאלצו להתמודד עם תחרות

החברות הישראליות נהנו מבלעדיות כמעט מוחלטת בנתב"ג בשנתיים האחרונות, אך מאות תלונות ותביעות שהוגשו נגדן טוענות שהן לא הצליחו לספק שירות ראוי ● בענף מעידים שהחברות המקומיות מגלות "קשיחות יתר" לגבי פיצוי כספי ו"מתעלמות בשיטתיות מפניות" ● האם החזרה של החברות הזרות תהיה נקודת המפנה?

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

החוב הממשלתי תופח, והפד מאבד שליטה בדרכו להפוך לכלי פוליטי

החוב הלאומי של ארה"ב שבר באוקטובר שיא חדש וחצה רף של 38 טריליון דולר. קצב הגידול הוכפל לעומת שנת 2000, ובוושינגטון לא מצליחים להאט ● בשלב הבא הפד אולי יאלץ להדפיס דולרים מהאוויר ולקנות בהם את החוב הממשלתי כדי להוריד את הריבית שהשוק מבקש עבורו - וזה יהיה השלב האחרון בתפקידו של הגוף הזה ● כתבה שלישית בסדרה

המיליארדרים של תעשיית אריכות החיים / צילום: רויטרס, AP

התעשייה שהושקעו בה 12 מיליארד דולר - וסם אלטמן מהמר עליה בגדול

יותר מ-12 מיליארד דולר הוזרמו למדע התארכות החיים ב-25 השנים האחרונות ● המשקיעים: בעיקר עשירי עמק הסיליקון, בהם פיטר ת'יל וסם אלטמן ● מפיתוח תרופות להצערת תאים ועד הפיכת תהליך ההזדקנות - כך הפך תחום אקדמי נידח למרכז המיינסטרים התרבותי

טראמפ, ואנס ורוביו בארוחת ערב עם מנהיגי חמש מדינות מרכז אסיה בשבוע שעבר / צילום: Reuters, Nathan Howard

עסקאות הנשק יעלו מדרגה: האינטרס הישראלי בכניסת קזחסטן להסכמי אברהם

ההכרזה על כניסתה של קזחסטן להסכמי אברהם, מדינה שכבר מקיימת יחסים דיפלומטיים עם ישראל מאז שנות ה־90, עוררה שאלות רבות ● אלא שהמהלך עשוי לשפר את הסיווג הביטחוני שלה - ובכך לאפשר לפתוח שוק חדש לתעשייה הביטחונית הישראלית