גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוקבים אחריכם ברשת

מהי כריית מידע, והאם היא פוגעת בנו? או במילים אחרות: איך גוגל יודעת מה אני רוצה לקנות?

גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השינוי המבני הגדול שבוצע השנה בתאגיד גוגל עורר עניין רב בעולם, כאשר נעשתה הפרדה בין חברת גוגל, אשר תמשיך לספק בעיקר את שירותי האינטרנט והסלולר, לבין החברה-האם אלפבית, שהוקמה זה עתה ותחזיק תחתיה גם את פעילות יתר החברות-הבנות. השינוי המבני מייצב מחדש את מעמדה של גוגל כארגון ספק המידע, וכפועל יוצא, ארגון כריית המידע המוביל בעולם.

התפיסה שלפיה כדאי לחבר את כל המידע שנצבר בידי גוף מסוים במערכת מרכזית אחת, ואף לנסות לעבות, לטייב ולהגדיל את היקפו, אולי התחילה להשתכלל אצל גוגל, אבל לא פסחה על ארגונים רבים אחרים. יותר ויותר חברות וארגונים מנסים לכנס את כלל המידע המצוי והנגיש להם תחת קורת-גג אחת, כדי לאפשר מחקר, מעקב פעילות ועיבוד מידע מקיף יותר, שכפועל יוצא יספק פילוחים מדויקים יותר בנוגע לקהלי היעד הנגישים דרך המידע.

פעילות כזו מאפשרת לארגון יצירת פרופיל מדויק יותר על האדם, בין שהוא מזוהה או אנונימי. באופן טבעי, פילוחים אלה שימושיים ביותר בהיבטים שירותיים ושיווקיים, וכך יכול הארגון להתאים את אופן השירות ואת דרך השיווק לצורכי הלקוח שלו, בין שבאמצעות טלמרקטינג או באמצעות השתלת פרסומות בדרכו של האדם ברשת.

מהי בדיוק פעולת כריית המידע (Data mining), ואיך עושים אותה נכון? איך יוצרים ומנהלים את המאגר הגדול הזה במסגרת הוראות החוק, מה ניתן לאסוף במסגרתו, ואיך ניתן לפעול על-פיו? האם זה טוב ולמי?

כריית מידע היא הפעלת אלגוריתם או תוכנת מחשב לצורך גילוי מידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים, והסקת מסקנות מעיבוד המידע והצלבתו. כלומר, חיפוש וריכוז כל המידע הקיים על כל אדם ואפיונו.

התהליך הזה נועד לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים אוטומטיים, כדי לנסות לגלות דפוסים קיימים וחדשים, שימושיים ובעלי משמעות, לגורם שמבצע את אותה כריית מידע על-פי צרכיו.

עם ההתפתחות המתמדת בעולם הטכנולוגי, כשכמות המידע הדיגיטלי הולכת וגדלה כל הזמן, עולה החשיבות של תחום כריית המידע, שבאמצעותו ניתן להפוך מידע לידע - וידע, כידוע, זה כוח.

צירוף פעולת כריית המידע עם אחזקת מאגר נתונים גדול ככל האפשר יכול לבסס פעולה יעילה יותר בבסיס הנתונים ותוצאות שיובילו לידע רב יותר. ככל שהמידע בבסיס הנתונים יהיה גדול יותר - כך גם התוצאות יהיו רלבנטיות יותר.

הדרך לבנייה של מאגר גדול לא פשוטה כלל. על-פי החוק, כדי להיות מסוגלים לעשות זאת, דרושה הסכמת האנשים שעליהם נאספים פרטי המידע. כדי לבצע פעילות כזו ללא הסכמתם יהיה על הגורם המבצע לשכנע כי לא פגע בפרטיותם של האנשים המצויים במאגר.

בניית מאגר נכונה, בדומה לבניית כור חציבה, יכולה לבסוף להוליד "אוצר" של ממש, בעל ערך עסקי ומסחרי רב, אשר יש בו כדי לייעל במידה ניכרת את פעילותו של הגורם המבצע זאת. פעילות כזו במידע לא בהכרח פוגעת באנשים אשר לגביהם נאסף המידע. אלה יכולים, בזכות פעילות כזו, לקבל הצעות והטבות המותאמות להעדפותיהם.

חברות אשר אוגרות מידע רב לא תמיד מודעות לאפשרויות הגלומות בו. גם אלה שכבר חשבו על כיוון זה, לא תמיד יודעות איך לעשות זאת נכון ועל-פי החוק. לפעמים האזרח הקטן יחוש בכך כאשר יקבל הצעה המותאמת אליו וישאל את עצמו איך זה קרה שההצעה שקיבל תפורה היטב לממדיו ולצרכיו. מובן שדבר זה אינו מפתיע, וכיום כבר ישנן חברות רבות העוסקות בתחום התאמת השיווק לקהלי יעד מאוד ממוקדים. לעיתים קרובות פעולת הכרייה תסתיים בלי שבכלל נדע שהיינו חלק ממנה.

השאלה המתבקשת היא - האם פעולה כזו, שאיננו יודעים עליה, פוגעת בנו? והתשובה היא אי-שם באמצע. מצד אחד, אנו נחשפים ממילא לפרסומות לעייפה, אז מוטב כבר שפרסומות אלה יהיו רלבנטיות לנו; מצד שני, יש לשאול איפה עובר הגבול ואיזה סוג מידע נאסף? שהרי מדובר בחרב-פיפיות - מידע שפועל לטובתי היום, יכול לשמש מחר ככלי נגדי.

נזכיר גם כי החוק אשר מסדיר את הפעילות כיום בפועל, חוק הגנת הפרטיות, הוא חוק ישן מ-1981, שתוקן בפעם האחרונה בנושא זה ב-1996. לא פלא שאז לא חשבו על כריית מידע, על הפוטנציאל בכך ועל הסיכונים או התוצאות. לכן, לא תמיד תהא תמימות-דעים בשאלה מה מותר ומה אסור בתחום. המצב החקיקתי הזה רק מקשה עוד יותר על האזרח. עליו להיות ערני יותר למה שקורה סביבו ולמידע אודותיו.

מצד שני, חברות שמבצעות את אותה כריית מידע צריכות להיזהר שלא לעבור את הגבול בין המותר לאסור. הגבול הזה הוא לפעמים דק מאוד. כמו בכל דבר, מי שטורח לפני ועושה זאת נכון, יכול ליהנות מהפירות בשלב הבא, ולהימנע מסנקציות שונות הקבועות בחוק, מתביעות וכדומה.

בתווך מצוי המחוקק, אשר כמו בנושאים רבים אחרים בתחום הטכנולוגי, שותק ומותיר את החוק הרחק מאחורי הטכנולוגיה והשפעותיה. עד שיאמר המחוקק את דברו, אנו ניאלץ, כמו במקרים דומים אחרים, לפרש ולהסיק את דפוסי ההתנהגות הנכונים והראויים על-פי החוקים הקיימים, שחלקם התקבלו לפני יותר מ-30 שנה.

■ הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי, המתמחה בדיני תקשורת, טכנולוגיה וסייבר. 

עוד כתבות

המשרוקית מסבירה. דירוג האקונומיסט / צילום: Shutterstock

כלכלת ישראל במקום השלישי בעולם? חכו שתראו מי בטופ 5

ישראל הוצבה במקום השלישי והמכובד של דירוג ה"אקונומיסט". ההישג הזה נחגג כאן ע"י רבים, אבל עד כמה באמת נכון להתבשם ממנו? ● המשרוקית של גלובס

נתניה / צילום: Shutterstock

"לקוחות היו קרובים לחתימה, ואז עצרו הכול": איך משפיע השקל החזק על עסקאות של תושבי חוץ בנדל"ן?

מאוקטובר 2023 שער הדולר פחת מול השקל בכ־21%, ובכ־5% מאז יוני האחרון ● האירו פחת מול השקל ב־12.5% ● עבור מי שמשלם במטבע זר מדובר בהתייקרות מיידית של הדירות בישראל ● "יש מקרים שבהם מדובר בתוספת של חצי מיליון שקל, זה משמעותי"

זירת הפיגוע סמוך לעין חרוד / צילום: תיעוד מבצעי מד''א

מחבל דרס למוות בן 68, רצח בדקירות בת 19 - ונוטרל

שמשון מרדכי ואביב מאור נרצחו בפיגוע בצפון ● ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז היום על הכרה רשמית ברפובליקה של סומלילנד כמדינה עצמאית וריבונית; מצרים וטורקיה גינו ● החל מ-1.1: ההנחיות החדשות של צה"ל למשרתי המילואים ● המאמצים לאיתור רן גואילי והמסר הישראלי למתווכות ● עדכונים שוטפים

הדמיית הפרויקט. 475 דירות במקום 196 / הדמיה: משה צור אדריכלים

למה פרויקט ברמת אביב תקוע חמש שנים בוועדה המקומית

שני מתחמים ברמת אביב, ברחובות ליאון בלום וברזיל, מחכים לאישור תוכנית פינוי־בינוי בוועדה המקומית תל אביב אולם שוב ושוב, האישור נדחה

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

לינק אנד קו 08 פלאג–אין / צילום: יח''צ

במחיר של 230 אלף שקל: הפלאג-אין שמציג טווח חשמלי כמעט כפול מהממוצע

לינק אנד קו הסינית, חברה אחות של וולבו, מציגה קרוס-אובר גדול ומפואר עם סוללה מסיבית וטווח חשמלי רציני, במחיר כניסה מרשים ● היא עדיין לא מלוטשת מבחינה דינמית, כמו מותגי הפרימיום האירופיים, אך מציעה יחס תמורה לכסף שעליו היצרנים המערביים יכולים רק לחלום

תחנת הכוח הפרטית דוראד, זרוע פעילות האנרגיה של קבוצת לוזון / צילום: יגאל גורן

המרוץ ל"יהלום" של אלומיי: כולם רוצים לרכוש נתח מתחנת הכוח דוראד

האם רכישת השליטה בחברת האנרגיה אלומיי ע"י נופר מסתבכת? ריבוי הגופים שלוטשים עיניים לנכס המרכזי של החברה יוצרים איומים על השלמת העסקה - מהליך משפטי ועד פירעון מיידי של האג"ח שהנפיקה ● ועל מה דובר בפגישה שהייתה השבוע בין עופר ינאי לעמוס לוזון

שבבים

"יקפוץ ב-30% בשנת 2026": השוק החם שמסמנים בבנק אוף אמריקה

לפי בנק אוף אמריקה, בום הבינה מלאכותית נמצא באמצע דרך ארוכה ותנודתית שתימשך כעשור ● החברות שיובילו את השוק הן אלה בעלות יתרון תחרותי חזק ועמיד שניתן למדידה בדרך פשוטה - שולי הרווח ● וגם, האם אנבידיה יקרה מדי?

המניות הלוהטות נפלו בבורסה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה באדום בוהק: אנליסטים מסבירים - מה עומד מאחורי הירידות?

ת"א 35 נפל ביותר מ-3% ומדד הביטוח צנח כמעט ב-7% ● מניות הביטוח מחקו היום 9.4 מיליארד שקל משוויין ● שר האוצר מאיים על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים בעקבות המס החדש המתוכנן, אכפיל אותו ● אנרג'יקס מגייסת כסף ומנמיכה תחזיות, אחת הסיבות: "איכות רוח ירודה בפולין ● בוול סטריט וברוב הבורסות בעולם לא יתקיים היום מסחר לרגל חג המולד

סיכום שנה / צילום: ואניה סאוויק – נסדא''ק, נקסט ויז'ן

עסקת הענק, ​הפגישה הדרמטית והמניה שטסה: השנה הזוהרת של שוק ההון

בורסת תל אביב מסכמת את אחת השנים הטובות בתולדותיה ● אלה היו האנשים, האירועים והעסקאות שעשו את השנה

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

תביעות בגין ביטולי טיסות / איור: גיל ג'יבלי

גל התביעות נגד חברות התעופה הוקפא עד להכרעת בג"ץ

גל התביעות שהוגש נגד חברות התעופה הזרות בגין ביטולי הטיסות נתקל בבקשות לעיכוב ההליכים, בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ ● ההערכה: סכום הפיצוי צפוי להצטבר למאות מיליוני שקלים

טופ גאם / צילום: אייל פישר

ברווח של פי 4 על השקעתה: קרן AP יוצאת מטופ גאם

קרן AP רכשה את מניות טופ גאם בשנת 2020 וכעת מכרה את החזקותיה תמורת 145 מיליון שקל - דיסקאונט של 16% על מחיר המניה, אך לדברי החברה, המכירה נסגרה לפני מספר ימים, ובינתיים המניה טיפסה ● הרוכש העיקרי: בית ההשקעות אלטשולר שחם שרכש 7% ממניות טופ גאם ב-100 מיליון שקל

שדה התעופה רמון בו התקינה ברנד תעשיות חשמל / צילום: מצגת החברה

אקטיבית וסלקטיבית: איך צריכה להיראות ההשקעה ב-2026 אחרי שנתיים של חגיגה

בשנתיים האחרונות ובמיוחד ב-2025 התרחש בבורסה ראלי חריג, במיוחד במניות הבנקים והביטוח ● זה הוביל לתמחור נוכחי גבוה שהופך את ניהול התיק ב-2026 והשגת תשואות עודפות למאתגרים בהרבה ● אילו התאמות נדרשות בתיקי המשקיעים, והיכן עוד נותרו הזדמנויות?

תחנת גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

עשרות מגישי גלי צה"ל וגלגלצ קיבלו הודעה שהעסקתם תוקפא בשבוע הבא; דיון בבג"ץ בימים הקרובים

כ־50 מגישי גלי צה"ל וגלגלצ המועסקים כיועצים קיבלו הודעה כי העסקתם תוקפא כבר מהשבוע הבא ● העובדים טוענים לפגיעה דרמטית בלוח השידורים ולסגירה בפועל של התחנה לפני ההכרעה המשפטית, ופנו לבג"ץ בבקשה דחופה לצו ביניים ● משרד הביטחון: "המשרד לא הוציא הנחיה כלשהי על סיום העסקה בגלי צה"ל"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

סמוטריץ' באיום חדש על הבנקים: אם תבטלו הטבות לצרכנים, המס יוכפל

שר האוצר הודיע השבוע כי יטיל על הבנקים מס רווחי יתר של 15% ● כעת הוא מאיים: אם הטבות לצרכנים יבוטלו בעקבות המס החדש, אכפיל את המס ל-30% ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי יוצא נגד המהלך: "הטלת מס על הבנקים כפי שמוצע תפעל נגד התחרות"

הזכייה השנייה בגודלה אי־פעם בארה״ב / צילום: Reuters

אחד מהסכומים הגדולים בהיסטוריה: זוכה ב-1.8 מיליארד דולר בהגרלת הלוטו בארה"ב

אמריקאי אחד בר־מזל זכה בסכום יוצא דופן של כ־1.8 מיליארד דולר בהגרלת הפאוורבול של ערב חג המולד - מדובר בג'קפוט השני בגודלו אי־פעם בלוטו האמריקאי ובזכייה השנייה בלבד במדינת ארקנסו • לפי איגוד הפאוורבול, הסיכויים לזכייה בפרס עמדו על אחד ל־292.2 מיליון

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

ישראל בוחנת מסלול חדש: יצוא גז טבעי דרך קפריסין

הפסגה המשולשת בין ישראל ליוון וקפריסין שהתקיימה השבוע הולידה תוכנית לפרויקט תשתיתי דרמטי ● על הפרק: הזרמת גז מלוויתן ותמר לקפריסין, למורת־רוחה של טורקיה

תחזיות 2026 / עיצוב: אלישע נדב

גלובס מנתח את האירועים הגדולים של השנה הקרובה בעולם

מרוץ החימוש הגרעיני מאיים להתחדש, אירופה זקוקה לחיילים והמשבר התקציבי מעמיק ● ישראל, ארה"ב והונגריה הולכות לקלפיות, ההנפקות הגדולות אי פעם בדרך לוול סטריט והמונדיאל שייערך בשלוש מדינות הוא היקר בכל הזמנים ● הצצה מרתקת לתחזיות ענקיות הפיננסים בכלכלה העולמית, ומה חושבים הבנקים הישראליים ● פרויקט מיוחד

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות