גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עוקבים אחריכם ברשת

מהי כריית מידע, והאם היא פוגעת בנו? או במילים אחרות: איך גוגל יודעת מה אני רוצה לקנות?

גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
גוגל / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השינוי המבני הגדול שבוצע השנה בתאגיד גוגל עורר עניין רב בעולם, כאשר נעשתה הפרדה בין חברת גוגל, אשר תמשיך לספק בעיקר את שירותי האינטרנט והסלולר, לבין החברה-האם אלפבית, שהוקמה זה עתה ותחזיק תחתיה גם את פעילות יתר החברות-הבנות. השינוי המבני מייצב מחדש את מעמדה של גוגל כארגון ספק המידע, וכפועל יוצא, ארגון כריית המידע המוביל בעולם.

התפיסה שלפיה כדאי לחבר את כל המידע שנצבר בידי גוף מסוים במערכת מרכזית אחת, ואף לנסות לעבות, לטייב ולהגדיל את היקפו, אולי התחילה להשתכלל אצל גוגל, אבל לא פסחה על ארגונים רבים אחרים. יותר ויותר חברות וארגונים מנסים לכנס את כלל המידע המצוי והנגיש להם תחת קורת-גג אחת, כדי לאפשר מחקר, מעקב פעילות ועיבוד מידע מקיף יותר, שכפועל יוצא יספק פילוחים מדויקים יותר בנוגע לקהלי היעד הנגישים דרך המידע.

פעילות כזו מאפשרת לארגון יצירת פרופיל מדויק יותר על האדם, בין שהוא מזוהה או אנונימי. באופן טבעי, פילוחים אלה שימושיים ביותר בהיבטים שירותיים ושיווקיים, וכך יכול הארגון להתאים את אופן השירות ואת דרך השיווק לצורכי הלקוח שלו, בין שבאמצעות טלמרקטינג או באמצעות השתלת פרסומות בדרכו של האדם ברשת.

מהי בדיוק פעולת כריית המידע (Data mining), ואיך עושים אותה נכון? איך יוצרים ומנהלים את המאגר הגדול הזה במסגרת הוראות החוק, מה ניתן לאסוף במסגרתו, ואיך ניתן לפעול על-פיו? האם זה טוב ולמי?

כריית מידע היא הפעלת אלגוריתם או תוכנת מחשב לצורך גילוי מידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים, והסקת מסקנות מעיבוד המידע והצלבתו. כלומר, חיפוש וריכוז כל המידע הקיים על כל אדם ואפיונו.

התהליך הזה נועד לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים אוטומטיים, כדי לנסות לגלות דפוסים קיימים וחדשים, שימושיים ובעלי משמעות, לגורם שמבצע את אותה כריית מידע על-פי צרכיו.

עם ההתפתחות המתמדת בעולם הטכנולוגי, כשכמות המידע הדיגיטלי הולכת וגדלה כל הזמן, עולה החשיבות של תחום כריית המידע, שבאמצעותו ניתן להפוך מידע לידע - וידע, כידוע, זה כוח.

צירוף פעולת כריית המידע עם אחזקת מאגר נתונים גדול ככל האפשר יכול לבסס פעולה יעילה יותר בבסיס הנתונים ותוצאות שיובילו לידע רב יותר. ככל שהמידע בבסיס הנתונים יהיה גדול יותר - כך גם התוצאות יהיו רלבנטיות יותר.

הדרך לבנייה של מאגר גדול לא פשוטה כלל. על-פי החוק, כדי להיות מסוגלים לעשות זאת, דרושה הסכמת האנשים שעליהם נאספים פרטי המידע. כדי לבצע פעילות כזו ללא הסכמתם יהיה על הגורם המבצע לשכנע כי לא פגע בפרטיותם של האנשים המצויים במאגר.

בניית מאגר נכונה, בדומה לבניית כור חציבה, יכולה לבסוף להוליד "אוצר" של ממש, בעל ערך עסקי ומסחרי רב, אשר יש בו כדי לייעל במידה ניכרת את פעילותו של הגורם המבצע זאת. פעילות כזו במידע לא בהכרח פוגעת באנשים אשר לגביהם נאסף המידע. אלה יכולים, בזכות פעילות כזו, לקבל הצעות והטבות המותאמות להעדפותיהם.

חברות אשר אוגרות מידע רב לא תמיד מודעות לאפשרויות הגלומות בו. גם אלה שכבר חשבו על כיוון זה, לא תמיד יודעות איך לעשות זאת נכון ועל-פי החוק. לפעמים האזרח הקטן יחוש בכך כאשר יקבל הצעה המותאמת אליו וישאל את עצמו איך זה קרה שההצעה שקיבל תפורה היטב לממדיו ולצרכיו. מובן שדבר זה אינו מפתיע, וכיום כבר ישנן חברות רבות העוסקות בתחום התאמת השיווק לקהלי יעד מאוד ממוקדים. לעיתים קרובות פעולת הכרייה תסתיים בלי שבכלל נדע שהיינו חלק ממנה.

השאלה המתבקשת היא - האם פעולה כזו, שאיננו יודעים עליה, פוגעת בנו? והתשובה היא אי-שם באמצע. מצד אחד, אנו נחשפים ממילא לפרסומות לעייפה, אז מוטב כבר שפרסומות אלה יהיו רלבנטיות לנו; מצד שני, יש לשאול איפה עובר הגבול ואיזה סוג מידע נאסף? שהרי מדובר בחרב-פיפיות - מידע שפועל לטובתי היום, יכול לשמש מחר ככלי נגדי.

נזכיר גם כי החוק אשר מסדיר את הפעילות כיום בפועל, חוק הגנת הפרטיות, הוא חוק ישן מ-1981, שתוקן בפעם האחרונה בנושא זה ב-1996. לא פלא שאז לא חשבו על כריית מידע, על הפוטנציאל בכך ועל הסיכונים או התוצאות. לכן, לא תמיד תהא תמימות-דעים בשאלה מה מותר ומה אסור בתחום. המצב החקיקתי הזה רק מקשה עוד יותר על האזרח. עליו להיות ערני יותר למה שקורה סביבו ולמידע אודותיו.

מצד שני, חברות שמבצעות את אותה כריית מידע צריכות להיזהר שלא לעבור את הגבול בין המותר לאסור. הגבול הזה הוא לפעמים דק מאוד. כמו בכל דבר, מי שטורח לפני ועושה זאת נכון, יכול ליהנות מהפירות בשלב הבא, ולהימנע מסנקציות שונות הקבועות בחוק, מתביעות וכדומה.

בתווך מצוי המחוקק, אשר כמו בנושאים רבים אחרים בתחום הטכנולוגי, שותק ומותיר את החוק הרחק מאחורי הטכנולוגיה והשפעותיה. עד שיאמר המחוקק את דברו, אנו ניאלץ, כמו במקרים דומים אחרים, לפרש ולהסיק את דפוסי ההתנהגות הנכונים והראויים על-פי החוקים הקיימים, שחלקם התקבלו לפני יותר מ-30 שנה.

■ הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי, המתמחה בדיני תקשורת, טכנולוגיה וסייבר. 

עוד כתבות

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

גר בראש העין, משקיע באינדיאנה

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

הסנאטור גראהם: גורמים בסביבת טראמפ מייעצים לו לא לתקוף באיראן

שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● אלפים מחו בירושלים ובתל אביב נגד הממשלה; עימותים עם המשטרה בכיכר פריז ● עדכונים שוטפים

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה