העסקה למכירת מניות השליטה בחברת מנדלסון תשתיות (51%) לידי אמיליה פיתוח של עודד פלר הושלמה אתמול תמורת כ-100 מיליון שקל, והיא משקפת שווי חברה של 195 מיליון שקל למנדלסון, גבוה בכ-20% משווי השוק.
ההסכם מעניק למוכרות - קבוצת נץ, קרן אוריגו, רונקו קפיטל ורנקי נכסים, אופציה למכירת כ-4% נוספים מהונה של מנדלסון, בתנאים דומים ובהשקעה כוללת של כ-8 מיליון שקל נוספים מצד אמיליה - אופציה אותה ניתן יהיה לממש במשך שנתיים עד ארבע שנים ממועד השלמת העסקה.
מנדלסון, העוסקת במסחר ושיווק של מוצרים בתחום הובלת זורמים (צינורות ומוצרים להובלת מים, ביוב, גז, דלק, נפט ועוד), נרכשה על ידי קבוצת משקיעים בשליטת נץ וקרן אוריגו בשנת 2012 מידיה של קבוצת קמן הקורסת של רוני אלרואי, לפי שווי חברה של כ-113 מיליון שקל. במהלך 2013 הונפקו מניות מנדלסון לציבור לפי שווי של 202 מיליון שקל (לפני הכסף), ומאז חילקה החברה לבעלי מניותיה דיבידנדים בסכום כולל של 151 מיליון שקל. כך, קבוצת נץ וקרן אוריגו רשמו במהלך כשלוש שנים וחצי תשואה מרשימה של יותר מ-100% על השקעתן במנדלסון.
תשובה ואלרואי עדיין בעלי עניין
מי ש"תפר" את עסקת המכירה הנוכחית הוא ליאור חנס, ממנהליה הבכירים של קבוצת אי.די.בי בתקופתו של נוחי דנקנר. חנס, בנקאי השקעות כיום, צפוי ליהנות מעמלת תיווך בגובה של 1%-2% המקובלת בעסקאות כגון אלה, כלומר כ-1-1.5 מיליון שקל. שנותיו באי.די.בי, שבהן כיהן בשורה של תפקידים בכירים (האחרונים שבהם יו"ר כור ומנכ"ל דסק"ש), הפכו את חנס לאחד המנהלים המתוגמלים בישראל, עם שכר בעלות כוללת של כ-50 מיליון שקל. במהלך השנים הללו זכה חנס בין היתר לכינוי "אדריכל ההשקעה במניות קרדיט סוויס" - השקעה שנויה במחלוקת שהניבה לכור ולאי.די.בי רווח עצום בסיבוב הראשון שלה, והפסדים כבדים בהמשך.
רווחיה של מנדלסון בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015 צנחו בכ-80% ל-14 מיליון שקל, על אף שהכנסותיה צמחו ב-10% ל-519 מיליון שקל, בתמיכת רכישתן של כמה פעילויות חדשות. יתרות המזומנים בסוף תקופה זו עמדו על 178 מיליון שקל והונה העצמי של החברה הגיע ל-315 מיליון שקל.
בעלי העניין המרכזיים בחברת מנדלסון, לצד מוכרי השליטה, הם בני משפחת תשובה-אלרואי - יצחק תשובה, בתו כרמית ובעלה רוני אלרואי, שבעבר היה כאמור בעל השליטה בחברה. השלושה מחזיקים כיום יחד כ-15% מהונה של מנדלסון בחלקים דומים, בשווי כולל של כ-24 מיליון שקל.