אפקט J הוא אחד הסיוטים הגדולים של מי שמתכנן תקיפה אווירית על מטרה. המודיעין מושלם; מטוס הקרב בשמיים; הטייס מיומן ומזהה בוודאות את היעד, והפצצה שהוא מטיל לעבר המטרה מתנתקת מגוף המטוס וצוללת במהירות של לא פחות מ-380 מטר בשנייה (!).
הפגיעה מדויקת: הפצצה חודרת את גג הבניין, ואמורה לעשות את דרכה מטה, דרך שאר הקומות - עד שמרעום ההשהייה יפוצץ אותה במרכז המטרה ויהפוך אותה לעיי חורבות. אם לפי המידע המודיעיני שהוביל לאותה תקיפה, ביעד נמצא מבוקש בכיר - זאת עשויה להיות הזדמנות חיסול נדירה.
ואז, בא אפקט J, שמחרב לחבר'ה בבור של חיל האוויר את החגיגה: הפצצה צללה אל המטרה, חדרה את הגג שאליו כוונה, המשיכה מטה אבל במהלך החדירה - איבדה כיוון, פרצה קיר צדדי בבניין - ויצאה ממנו, במסלול שנראה כמו האות J.
המצב הזה הוא מתכון לצרות; המבוקש, שמשאבים מודיעיניים עצומים הושקעו במבצע לחיסולו יחמוק ואין לדעת מתי תימסר "ידיעת הזהב" הבאה שתאפשר את החיסול. אפשרות מבעיתה אחרת היא שהפצצה תסטה לעבר גן ילדים, מסגד, בית ספר או שוק הומה - והעולם ירתח למראות הזוועה והקטל.
וזה לא רק אפקט J: פצצות הן עניין קטלני אבל גם רגיש ויש להן סיבות למכביר - למה לא להתפוצץ דווקא במקום שבו הן אמורות להתפוצץ. תקיפות אוויריות הסתיימו במפח נפש גם כשפצצה פגעה במדויק במטרה אבל במגע הראשוני איתה פשוט נשברה, או "קפצה" ממנה - למקום שאליו היא לא היתה אמורה לקפוץ. במקרה הגרוע היא התפוצצה, במקרה הגרוע פחות הפכה לנפל מסוכן.
התופעות האלה רווחות במהלך השימוש בפצצות המכונות "שימוש כללי", שהן פצצות מיושנות שפותחו כבר בשנות ה-40 של המאה הקודמת. עם השנים הן עברו התאמות למתארי לחימה עדכניים, כמו שיפור יכולות הדיוק שלהן באמצעות GPS וזאת, כדי למנוע פגיעה באזרחים שאינם מעורבים בלחימה.
מדובר בסדרת פצצות המסומנות בחילות אוויר מערביים כ-MK-81, במשקל של 250 ליברות (כ-113 ק"ג), MK-82 (500 ליברות), MK-83 (1,000 ליברות) ופצצות MK-84 (2,000 ליברות). התאמות שמבוצעות באמצעות מערכות הנחייה המבוססות על GPS הופכות כל "פצצה טיפשה" ל"פצצה חכמה" שמזהה את הכתובת שיועדה לה וגם יודעת להגיע אליה ברמת דיוק של פחות מ-10 מטר.
"התחלנו להריץ תרחישים"
אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006, התייצבו במשרדי התעשייה הצבאית (תעש מערכות) ברמת השרון קצינים מחיל האוויר שהגדירו למהנדסים צורך חדש - כפי שהעלו התחקירים הטריים: הם ביקשו את אותן פצצות, רק שיהיו אמינות יותר, שלא יישברו בדרך, שלא יקפצו מהמטרה ובטח שלא יתפוצצו במקומות שבהם פצצות לא אמורות להתפוצץ.
תעש מערכות, שנמצאת בהליכים מתקדמים לקראת הפרטה, זכתה ביושר למעמד של מוקד ידע בתחום הפצצות וראשי הקרב כך שמפקדי חיל האוויר הישראלי פנו אליה לא בכדי.
החברה כינסה את בכירי מהנדסיה לדיונים ארוכים בניסיון לטכס עצה - כי לחיל האוויר לא אומרים לא: "ניתחנו את הדרישות, העברנו את כל הנתונים הרלוונטיים לצוות מיוחד שעבד על סימולציות והתחלנו להריץ תרחישים", מספר מנהל השיווק במינהלת מערכות אוויר בחברה, רוני טריפוס: "הדרישות שהוגדרו לנו דיברו גם על שיפור יכולות החדירה של הפצצה, פיזור מבוקר של הרסס - במקום רסס פראי שמתפזר לכל עבר וברדיוס גדול, מרעום חזק, בלי אפקט J ועדיין - שהפצצה תהיה זולה באופן משמעותי".
בתעש שברו את הראש ובצדק: הרי כמה כבר אפשר לשכלל פצצת ברזל טיפשה שפותחה לפני יותר משישה עשורים. אז החליטו לייצר לחיל האוויר פצצה חדשה, עם חודרן ומרעום חזקים, רק שצורתה שונה מצורת האוגיב (קשת) של פצצות הברזל הרגילות - שכל מטוסי הקרב של חיל האוויר הותאמו לנשיאתן: "יצאה לנו פצצה ישרה, אז החלטנו להכין 'תחפושת' של פצצת MK-82 רגילה: כיסינו אותה במעטפת של חומרים מרוכבים שמשווים לה את המראה של הפצצה הישנה, ואת החלל שנוצר בין המעטפת לבין הפצצה עצמה - מילאנו ברסס מבוקר, כ-26,000 כדוריות במשקל של חצי גרם כל אחת, ובעת פיצוץ הן כל דוחפות את הרסס הפראי - כלפי מטה. זה מצמצם דרמטית את מה שמכונה 'הנזק האגבי' וממקד את הפגיעה במטרה שהוגדרה לפצצה. מומחים מכל העולם ששומעים את גלגולה של הפצצה הזאת, יושבים כאן שמוטי לסת", מספר טריפוס.
בחיל האוויר מרוצים עד הגג הבא, שאליו תכוון הפצצה המשודרגת שזוכה כעת בחיל הכחול לכינוי "MK-82 מחוזקת". בתעש מערכות נתנו לה שם מסחרי חדש, MPR-500 ורבות ממנה כבר הוטלו מעל מטרות, התפוצצו, וסיפקו תוצאות מצוינות במהלך המבצע צוק איתן בקיץ 2014 בעזה: "בגודל הזה של פצצות, חיל האוויר אפילו לא מוכן לחשוב על רכש של פצצות אחרות", אומר טריפוס.
בתעש קבעו שאם חיל האוויר הישראלי, שהוא מהעמוסים והעסוקים ביותר בעולם מרוצה, אז אין סיבה שגם חילות אוויר מערביים אחרים לא ייהנו מהתענוג הזה והעמידו לצד ה-MPR-500, גם את הפצצות הגדולות יותר, כמו MPR-1000 ו-MPR-2000. את שמות המדינות שמטוסיהן כבר נושאים את הפצצות ממשפחת ה-MPR של תעש מערכות, בכירי החברה לא מסגירים - בשל סירובן המובן לחשוף יכולות התקפיות משופרות שקנו בישראל: "אני רק יכול לומר שהפצצות ממשפחת ה-MPR כבר נמצאות בשלוש יבשות בעולם והזרוע עוד נטויה", אומר טריפוס: "והמחיר של פצצה כזאת נמוך משמעותית מהמחיר של אותה פצצה שיוצרת נזק אגבי מטורף". להשיג רק ברשתות המובחרות.