רשות המסים מנהלת חקירה סמויה רחבת היקף בענף הרכב והליסינג - כך נודע ל"גלובס". החשדות הנבדקים בחקירה נוגעים להעלמות מס בהיקף של עשרות ואולי אף מאות מיליוני שקלים, ונוגעים למספר חברות רכב וליסינג, לרבות חברות מהגדולות בישראל, בהן חברות ציבוריות. לפי המידע שהגיע לידי "גלובס" אחד החשדות הנבדקים נוגע להעלמת מע"מ ומס הכנסה לכאורה, באמצעות סיווג כוזב - כך על-פי החשד - של הכנסות מתיווך דמי ביטוח, כהחזר הוצאות ללקוח במקום כהכנסות החייבות במס, תוך השמטת ההכנסות מהדיווחים לרשות המסים. מדובר בנושא שעלה לאחרונה בבקשה לאישור תביעה ייצוגית גדולה, שהוגשה באמצעות עו"ד רנן גרשט ממשרד נאור-גרשט, נגד קבוצת שלמה Sixt - החברה האם "שלמה החזקות" והחברות הבנות שלה, "שלמה ניהול ציים", "שלמה רכב" ו"שלמה ביטוח". לפי המידע שהגיע לידי "גלובס", החשדות הנבדקים נוגעים לחברות בולטות נוספות, פרט ל"שלמה רכב", וכוללים גם חשד להלבנת הון.
רשות המסים הגישה לבית המשפט מסמך שתוכנו אמור היה להיות חסוי, והוא אכן סווג ככזה בתיק הבקשה לאישור התביעה הייצוגית, המתנהל בבית המשפט המחוזי בת"א. ואולם, עקב תקלה זמנית במערכת "נט המשפט", הפך המסמך לזמין לכל המעוניין בכך למשך זמן קצר, ותוכנו הגיע גם לידי גורמים שונים בענף הרכב, לרבות בכירים בחברות רכב מוכרות שעלולים להיות חשודים במסגרת החקירה. התמונה המצטיירת היא כי, ככל הנראה, חלק מהאנשים שמפניהם אמורה הייתה החקירה להיות סמויה, יודעים אודות החקירה מזה מספר שבועות. זאת, בעוד רשות המסים סבורה שהיא מנהלת חקירה סודית, שבמסגרתה היא כביכול מתעתדת להפתיע את חברות הרכב עם המעבר לשלב הגלוי של החקירה. ברשות המסים סירבו להתייחס לפרטים.
החזר או הכנסה
הטענה העולה בבקשה לאישור התביעה הייצוגית נגד "שלמה Sixt", היא כי החברות מהקבוצה גבו מלקוחותיה פער תיווך של מאות שקלים בגין ביטוח רכב חובה, תוך שהן מטעות את הלקוחות לחשוב שהן גובות "החזר הוצאות ביטוח". המבטחת בכל המקרים הללו היא חברת "שלמה ביטוח" מקבוצת "שלמה Sixt".
החברה שהגישה את הבקשה לאשר את התביעה הייצוגית היא "פולר מערכות אנרגיה" - חברה שרכשה מקבוצת "שלמה Sixt" שירותי ליסינג תפעולי לטובת עובדיה וגילתה בדיעבד, לטענתה, כי נגבה ממנה פער תיווך נסתר של כ-450 שקל מתוך דמי ביטוח של כ-1,700 שקל לכל מכונית. לטענתה, "קבוצת 'שלמה' העמיסה הוצאות מלאכותיות על לקוחותיה, ובשיטה קלוקלת זו התעשרה הקבוצה על-חשבון לקוחותיה בסכום הנאמד בעשרות מיליוני שקלים בשנה".
את הפער בין הסכומים, גילתה התובעת, לדבריה, מתוך אי-התאמה בין הסיווג שנמסר ללקוחות לבין נתונים העולים מתוך הדוחות הכספיים של חברת "שלמה רכב". כך, לדוגמא, נכתב בהתייחס לדוחות של "שלמה רכב" לשנת 2008: "מן הנתונים ניתן ללמוד כי פרמיית ביטוח החובה השנתית ששולמה על-ידי 'שלמה רכב' ל'שלמה ביטוח' עבור כל רכב עומדת על סך של 1,252 שקל בלבד. ואולם, מעיון בתעודות ביטוח החובה המצויות בידי 'פולר מערכות' - אותן הפיקה 'שלמה ביטוח' עבור 'פולר מערכות' ו'שלמה רכב', והכוללת אישור בדבר תשלום הפרמיה השנתית - עולה כי הסך הלכאורי אשר 'שלמה ביטוח' גבתה מ'שלמה רכב' הוא 1,678 שקל, וזאת בניגוד מוחלט לסכום המצוין בדוחותיה הכספיים, וכמשתמע מהם, בניגוד מוחלט לסכום אשר שולם בפועל".
בהמשך נטען כי "קבוצת שלמה יצרה מצג מטעה כלפי 'פולר מערכות', וזאת תוך שימוש בפוליסות ביטוח חובה שהפיקה עבורן, שכללה מחיר שגוי ופיקטיבי בסך של 1,687 שקל (נתון ממוצע בשנים 2008-2011 - ג'מ'), כאשר הלכה למעשה שילמו עבורה סך של 1,238 שקל בלבד (נתון הממוצע ל-2008-2011 - ג'מ')". לטענת "פולר מערכות", בדומה אליה, נפגעו גם "כל קבוצת הלקוחות של קבוצת שלמה, אשר התקשרו בהסכם לחכירת רכב ואשר נשאו בתשלום החזר הוצאות פרמיה בגין פוליסה לביטול רכב חובה בשנים 2008-2011".
מטענות אלו עולה כי אם הפער בין הסכום המדווח והפיקטיבי לכאורה לבין הסכום ששולם בפועל - פער של 450 שקל בקירוב לכל לקוח - דווח לרשות המסים כהחזר הוצאות ולא כהכנסה - הרי שיש בכך שיש בכך כדי לעורר חשד להעלמת מע"מ ומס חברות, וכן חשד לדיווח כוזב.
"גבייה עודפת פסולה"
גם בגוף הבקשה לאישור התביעה הייצוגית ניתן למצוא טענות לחשדות לעבירות מס לכאורה מצד קבוצת שלמה, כך לדוגמא, נטען כי קבוצת שלמה אף הגדילה לעשות וכללה סכום זה (ההפרש בין הסכום המדווח לסכום בפועל - ג'מ') תחת קטגוריה של 'סכומים שאינם חייבים במע"מ' בחשבונית מס מפוצלת בהתאם להוראת הפרשנות 1/2002 של רשות המסים, שעניינה פיצול חשבוניות המס למרכיבים בעסקאות שכירות של מעל 12 חודשים".
עוד נטען כי "בהינתן שקבוצת שלמה בחרה לקטלג את הסכום העודף שגבתה מ'פולר מערכות' תחת הקטגוריה 'סכומים שאינם חייבים במע"מ', הרי שהדבר מהווה הודאה, שהינה בבחינת אינדיקציה נוספת (מעבר לדרוש), כי עסקינן בהחזר הוצאה בלבד, אשר היה אסור לחברות מקבוצת שלמה להרוויח ממנו דבר (הן היו אמורות להיות 'צינור' בלבד), ואין המדובר בסכום שאמור היה להיכנס לתזרים הפעילות השוטפת אצלן, שאחרת היה חובה עליהן להתייחס לסכום עודף זה כהכנסה החייבת במע"מ. שיבוצו והגדרתו של סכום עודף זה על-ידי קבוצת שלמה כ'החזר הוצאה' הביא להסוואתה של הגבייה העודפת הפסולה".
בחוות דעת שצירף עו"ד גרשט לבקשה לאישור התביעה הייצוגית, הוערך כי הפרמיה הנסתרת לכאורה שאותה החברות מקבוצת שלמה גבו מלקוחותיהן, עומדת על כ-125 מיליון שקל בין השנים 2008-2011. אם אלו אכן סכומים החייבים במס חברות ובמע"מ שלא שולם, הרי שגובה העלמת המס הנחשדת בקבוצת שלמה בלבד, בנוגע לשנים 2008-2011 בלבד, עומד על כ-55 מיליון שקל (לפני קנסות), ומכאן שהיקף העלמות המס החשודות במסגרת החקירה כולה, לגבי אלו הנוגעות לחברות האחרות, צפוי להגיע למאות מיליוני שקלים. השלכה נוספות פוטנציאלית על חברות חשודות בפרשה האי האפשרות של פסילת ספרים.
מרשות המסים נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לשאלות הנוגעות לחקירות הרשות ואין בתגובתנו זו כדי להעיד על קיומה של חקירה כלשהי".
מחברת שלמה רכב נמסר: "לא ידוע לנו על חקירה שמנהלת רשות המסים בענף הרכב והליסינג. החברה מעולם לא קיבלה פניה מרשות המסים בנושא ובכל מקרה, החברה מדווחת ופועלת עפ"י החוק".