רינת אשכנזי / צילום: שמעון מלול
"כולנו עדים לתמורות החשובות הפוקדות אותנו בתקופה האחרונה, במטרה להגביר את התחרות, במיוחד בקרב השחקנים במגזר הפיננסי. אין לי ספק שמדובר בחשיבה מעמיקה ולטווח ארוך. עד היום הסתפקנו בלחשוב לטווח קצר, ורק על הדחוף, והיוזמות האחרונות מעידות על רוח חדשה במיוחד ממשרד האוצר בכל הקשור לדחיפות ולחשיבות בטיפול בנושאים קריטיים המהותיים למשק הישראלי". כך אמר עוזי דנינו, מנכ"ל בית ההשקעות אקסלנס, שנשא דברים בכנס הפודיום של "גלובס" וחברת תעודות הסל קסם מדדים, שהתקיים אתמול.
בהמשך קרא דנינו לשר האוצר ולוועדת שטרום שלא למסמס את הרפורמה המתוכננת בשוק האשראי. "הדבר בא לידי ביטוי ברפורמת האשראי החוץ-בנקאי, אשר קורמת עור וגידים, ושאני מקווה שתישאר במתכונת המקורית - ללא שיפורים ושינויים שעלולים לעקר את מהותה", הוסיף.
עוד הוא התייחס לרפורמה חדשה שעליה הודיע האוצר ממש לאחרונה, בנוגע למתן האפשרות לניהול גמל להשקעה גם בחברות קופות הגמל, עם אפשרות לפטור ממס רווחי הון במקרה שהכסף שנחסך בכלי זה יישמר לגיל הפרישה לגמלאות ויימשך כקצבה חודשית. בהקשר זה הוא אמר, כי זו "רפורמה משמעותית", ש"אמורה לתקן עיוות שנוצר בעקבות תקנות 2008, אז ביטלו את האפשרות להשקעה הונית באמצעות מוצר הגמל, ומאידך חייבו הפרשות לטובת רובד החיסכון הפנסיוני, ובכך גרמו לכמה מגמות: ירידה משמעותית בחיסכון לטווח הביניים של שכירים ועצמאים, עד כדי מגמה מדאיגה בקרב העצמאים; עלייה משמעותית בהפרשות לקרנות פנסיה; והסטת חלק משמעותי מחסכונות הציבור להשקעות בנדל"ן, מה שתרם לעלייה המשמעותית במחירי הדיור במדינת ישראל".
המוצר החדש, שעדיין בגדר טיוטה ואינו עובדה מוגמרת, צפוי להוות תחרות לקרנות הנאמנות, לתיקים המנוהלים ולפיקדונות של הבנקים. מדובר למעשה במוצר שכבר קיים בחברות הביטוח ונקרא שם הפוליסות להשקעה, שבהן מנוהלים כ-20 מיליארד שקל. לדברי דנינו, "התשתיות והיכולות לניהול מוצר הגמל להשקעה קיימות, וכבר הוכיחו את עצמן בגופים החוץ-בנקאיים. זה בהחלט עוד מרכיב חשוב ומשמעותי בהגברת התחרות במגזר הפיננסי".
כאמור, לדברי דנינו קופת הגמל להשקעה החדשה "מתקנת את העיוות שהיה בעשור האחרון", ובכך היא תיצור "שני יתרונות משמעותיים לכל אזרח: קבלת אופציה בחינם לא לשלם מס רווחי הון על כל כסף שיופקד בגמל להשקעה ושישמש לקצבה, והוספת רובד נוסף לחיסכון לגיל הפרישה, שיכול לתת מענה משמעותי לשיעור התחלופה, הנמצא במגמת ירידה". ביחס לסוגיה האחרונה, והחשובה, שמשמעותית לשמירה על יכולתו של הציבור הישראלי להזדקן בכבוד, אמר דנינו כי "זה המקום לקרוא לרגולטור להשלים את המלאכה בטיפול בשאר הגורמים למגמה שלילית של יחס התחלופה, בדגש על שריון והקפאת כספים פנסיוניים במעבר בין עבודות".
"כיום הזנב מכשכש בכלב"
בכנס הפודיום השתתפה גם רינת אשכנזי, מנהלת מחקר מדדים בקסם, שהתייחסה לסנטימנט השלילי שקיים בתקופה זו בשוקי ההון, בארץ ובעולם, ואמרה כי "כיום הזנב מכשכש בכלב. יש גם חצי כוס מלא, ולא רק חצי הכוס הריק שבו מתרכזים. מתעלמים מחצי הכוס המלא".
לדבריה, שני גורמי סיכון עיקריים העיבו על השווקים: החששות לגבי כלכלת סין ומחיר הנפט, ש"הציתו סנטימנט שלילי בשווקים, והמחירים בשוקי המניות והאג"ח מתמחרים כרגע תרחיש מאוד פסימי של גלישה למיתון".
לדברי אשכנזי, חולשת מחירי הנפט היא בעלת משמעות רבה יותר למדדי המניות, מאשר לכלכלות ארה"ב ומדינות גוש האירו. עם זאת, אמרה, "ביחס לנפט, הגרוע כנראה מאחורינו, והשפעתו מוגבלת". עוד לדבריה, "ניתן יהיה לראות את ההשלכה השלילית מהנפט על הכלכלה במשך רבעון או שניים, והכלכלה האמריקאית מתמודדת עם זה די בגבורה".
היא הרגיעה גם את החששות לגבי מצב הכלכלה הסינית. "סין עוברת שינוי מבני שמלווה בהאטת הצמיחה, ובטיפול בבועות ובחובות, והסיכוי ל'נחיתה קשה' קיים, אך אינו התרחיש המרכזי שלנו". היא הוסיפה ואמרה, כי "סין נמצאת במהלך שככלל הוא טוב. המעבר של כלכלת סין ושינוי המיקוד בה הוא סוג של הבראה, וכלכלת סין זקוקה לזה. זה אפילו מהלך חיוני לסין", תוך שהוסיפה כי לדעתה "יש התנתקות כלשהי בין הפניקה לגבי סין לבין הנתונים הכלכליים הבסיסיים של סין".
עם זאת, היא ציינה כי ערוצי "ההידבקות" במשבר בסין עבור ארה"ב ואירופה אינם זהים למצב של 2008. "לכל היותר מה שקורה בסין עלול להידרדר למשבר אזורי מוגבל ולא למפולת גלובלית, בסגנון מה שקרה ב-1998. לא מדובר במסלול של מיתון או משבר עולמי". היא סיכמה את נושא סין באומרה ש"כמו במקרה של נפט, רגישות המדדים לסין גבוהה יותר מאשר רגישות הכלכלות, לא מעט בשל הפסיכולוגיה".
אשכנזי גם הביעה אופטימיות לגבי אירופה. "להערכתי אירופה זולה. התייצבות בשווקים המתפתחים, הנפט, המדיניות של הבנק האירופי, הייצור העולמי - כל אלה יכולים להמשיך ולתמוך במניות של אירופה. אנו מאוד מאוד שליליים, וכיום יש המון הזדמנויות שנפתחו ושחבל שלא לנצל אותן".
בסיום דבריה הוסיפה אשכנזי, כי "השאלה כרגע האם הדובים חזרו ועלינו להיכנס לבונקר. לדעתי, מהאינדיקטורים עולה כי אנו במצב של תיקון ולא שוק דובי - הכי מדאיג זה המרווחים שנפתחו אבל זה לא שוק דובי. הסביבה הגלובלית מאתגרת, אך המשקיעים מתעלמים מההשלכות החיוביות של שוק הנפט במצבו, ואנו יותר מדי פסימיים".
"לא רוצה שהמטבע יפתיע"
גם בועז נגר, יו"ר קסם מדדים ויו"ר איגוד תעודות הסל, נשא דברים בכנס הפודיום של קסם מדדים ושל "גלובס". הוא התייחס לאתגרים העומדים בפני מנהלי ההשקעות "בעידן של מלחמת המטבעות", ואמר כי "אני לא רוצה שהמטבע יפתיע אותי בכניסה לשוק שמעניין אותי.
"גם בטווח השקעה של שנה, וגם בשלוש ובחמש שנים, בעידן מלחמת המטבעות ההשפעה של המטבעות ניכרת".
לדבריו, עד לא מזמן רווחה בשוק התפיסה שכאשר משקיעים במדדים בחו"ל, אין צורך לנהל את הסיכון המטבעי. זאת, לאור העובדה שלמטבע אין השפעה גדולה על התשואה לאורך זמן ולאור היעדר יכולת ממשית לנבא את התנהגות שוק המט"ח, בעוד שניבוי שוק המט"ח נתפס כשוק של ספקולנטים ולא של מנהלי השקעות.
ואולם, הוא הסביר, מלחמת המטבעות, ש"במסגרתה, מנסים הבנקים המרכזיים לייצר פיחות במטבע המקומי כדי לתמרץ את הכלכלה, הפכה את שער המטבע לגורם דרמטי שמשפיע על התשואה בהשקעות בחו"ל". הוא הצביע על הנתונים שלפיהם ביצועי המדדים המרכזיים בעולם מלמדים על פער משמעותי של עשרות אחוזים בביצועים בין תשואת המדד כשהוא חשוף למט"ח ובין תשואת המדדים ללא סיכון המטבע (מדדים מגודרים לסיכון המטבעי). "מצב זה לא הולך להשתנות בקרוב לאור העובדה שמלחמת המטבעות נמצאת עדיין בעיצומה", אמר.
לדברי נגר, "מנהלי ההשקעות נדרשים לקבל החלטה קשה - האם להשתתף במלחמת המטבעות ולבחור כיוון למטבע, או לחלופין לא להשתתף במלחמת המטבעות ופשוט לגדר את סיכון המטבע. חוכמת ההמונים, כפי שבאה לידי ביטוי בהשקעות בשוק תעודות הסל, מראה על מגמה ברורה של העדפה לגידור הסיכון המטבעי ולהימנעות מלבחור צד מנצח במלחמת המטבעות. מספר המשקיעים שמעדיפים לא לקחת צד במלחמת המטבעות עלה עם השנים".