בני שטיינמץ / צלם: סיון פרג`
חברת הנדל"ן הכושלת סקורפיו מנסה להתקדם שוב לאישור הסדר חוב שני, ואמש עדכנה על פנייתה לביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו בבקשה לכינוס אסיפת אג"ח לצורך קבלת אישור בעלי האג"ח, לאחר כמה שיפורים שביצעה בהסדר בתקופה האחרונה.
החברה, שבשליטת המיליארדר בני שטיינמץ, פעלה בחודשים האחרונים בניסיון לגבש עקרונות הסדר חוב אפשרי חדש, לאחר שבתחילת חודש נובמבר האחרון דחו המחזיקים את ההסדר שהציע להם בעל השליטה, בסיומו של מו"מ ארוך שנוהל בין הצדדים במשך יותר משנה.
מפניית החברה לביהמ"ש עולה, כי אחד השיפורים העיקריים הנכללים בהצעת ההסדר החדשה כולל צמצום של אחוזים בודדים בתספורת יתרת החוב כלפיהם, והגדלת יתרת החוב החדשה למחזיקים מ-160 ל-168 מיליון שקל, וזאת תחת יתרת חוב נוכחית של 240 מיליון שקל - קרי תספורת של 72 מיליון שקל.
עוד מתחייבת סקורפיו לבצע תשלומים שוטפים של ריבית ההסדר מדי חצי שנה, ותשלומים שנתיים של לפחות 20 מיליון שקל בגין קרן ההסדר עד סוף 2019, אז היא מתחייבת לפרוע לפחות 40 מיליון שקל, ועד סוף יוני 2020 לפרוע את יתרת קרן ההסדר.
שטיינמץ, מצדו, מציע להעניק ערבות "ביחס לביצוע כל התשלומים, הן ריבית ההסדר והן קרן ההסדר, על פי לוח הסילוקין שנקבע", ולהפוך את חובות החברה כלפיו לנחותים ביחס למחזיקים, כולל חובות חדשים שייווצרו עד גמר פירעון חוב האג"ח במלואו.
בסקורפיו כותבים בבקשה לביהמ"ש, כי ההסדר החדש "כולל מספר תוספות ותיקונים, המשפרים את תנאי ההסדר מבחינת מחזיקי האג"ח, ומגדילים עוד יותר את עדיפותו, בהשוואה לחלופות אחרות העומדות בפניהם".
מצבה של סקורפיו רחוק מלהיות מזהיר כבר תקופה ארוכה, וההידרדרות הנוספת במצבה, זו שגררה אותה להסדר החוב הנוכחי, הגיעה ב-2014, בעקבות המתיחות שנוצרה בין אוקראינה לרוסיה, וערערה את פעילות החברה במדינות אלה. עקב כך, בדוחותיה הכספיים של הקבוצה מופיעה כבר זמן רב הערת "עסק חי".
להסדר החוב הראשון שלה נדרשה סקורפיו כבר ב-2011 בעקבות המשבר הכלכלי העולמי שפגע בצורה קשה בפעילות הנדל"ן במזרח אירופה. בהסדר ההוא, שהיקפו עמד על 570 מיליון שקל, הזרים שטיינמץ כ-100 מיליון דולר לקופת החברה תמורת פריסת החוב.