גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשכחו מחיבוק רפובליקאי לישראל

כל הרפובליקאים סוגדים לנתניהו, אך גם אם ייבחר אחד מהם, המדיניות לא תשתנה מהיסוד

טד קרוז במהלך הביקור באייווה / צילום: רויטרס
טד קרוז במהלך הביקור באייווה / צילום: רויטרס

בחוגים רבים בישראל, בעיקר בימין, שוררת בימים אלה אווירה של ערב ביאת המשיח, או יותר במדויק, ערב הסתלקות הסיטרא אחרא. עוד פחות משנה, אחי, והקוף השחור מהבית הלבן יזוז לנו מהעיניים, מתפייטים הטוקבקיסטים. רק חכו לינואר 2017, מתרוננים בעלי טורים מסוימים. אפילו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמוחזק - ולו רק בעיני עצמו - כאמריקנולוג הגדול במדינה, "מאיים" שאם לא ייתמלאו דרישותיו להגדיל משמעותית את חבילת הסיוע הצבאי האמריקאי לעשר השנים הבאות הוא יפסיק את המו"מ עם ממשל אובמה וימתין לנשיא הבא בתקווה לקבל מתת גדולה יותר.

הציפיה לעידן חדש ביחסי האהבה-שנאה עם ארה"ב מזקיפה את גו הימין הישראלי, שהשתוחח מנטל הטפות המוסר המתמשכות של וושינגטון האובמית על הרחבת ההתנחלויות, על הטרוריסטים היהודיים, על המחסומים, על הריסת בתי פלסטינים, על מה לא. כאשר מישהו צח עור - אנא אלוהים, עשה שזה יהיה רפובליקאי - ייכנס ללשכה הסגלגלה, השמיים יהיו כחולים יותר והאוויר מבושם יותר. אמן סלה, יאמר נפתלי בנט.

ובכן, הנה מבזק. זה לא יקרה. כגודל התקווה יהיה גודל האכזבה. בלון האשליות של ישראלים רבים יתפוצץ בתוך כמה חודשים לאחר השבעתו של הנשיא - כל נשיא, רפובליקאי או דמוקרטית - על רחבת הקפיטול. שגרירות ארה"ב בתל-אביב לא תועבר לירושלים, ההתנחלויות יוסיפו להיות מכשול לשלום, פגיעה משמעותית של צה"ל במטרות אזרחיות בהתלקחות הבאה בעזה או בשכם תגרור גינוי על תגובה לא מידתית, והצנטריפוגות (הלגליות) באיראן יוסיפו לסוב על צירן בחדווה מפני ששום מפציץ חמקן אמריקאי לא ישלח אותן לגן-העדן של הצנטריפוגות. מה שהיה הוא מה שיהיה, אולי עם שינוי ברטוריקה, בהדגשים. הדיפלומט האמריקאי לשעבר ארון דיוויד מילר, שליווה במשך שנים את המגעים בין ישראל לפלסטינים, כתב בשבוע שעבר ב"פורין פוליסי": "בתוך שישה חודשים - שנה מקסימום - הנשיא הבא ונתניהו יטפסו זה לזה על העצבים".

האמת היא, שקל ליפול בפח כשבוחנים את ההתבטאויות העכשוויות על ישראל שמשמיעים הפוליטיקאים הרפובליקאים במאוצם לנשיאות (המאמר הזה יעסוק רק בהם; נשיאות פוטנציאלית של הילארי קלינטון או ברני סאנדרס תהיה נושא של מאמר נפרד). המתמודדים הרפובליקאים מתייחסים לישראל כאילו היתה מחוז בחירות שלהם. לו רק יכלו לחבק עוללים ישראליים פוטוגניים. כולם שרים מזמורי תהילה לישראל באזני יהודים עשירים, ובראשם שלדון אדלסון, בתקווה לקבל מהם תשר בחירות. הפרופיל הישראלי של המתמודדים הרפובליקאים שנותרו במירוץ נראה כמעט אחיד.

הסנטור טד קרוז, האידיאולוג-תיאולוג ששואף להפוך את ארה"ב לתיאוקרטיה הקפיטליסטית הראשונה בעולם, אומר כי "ב-2017, אנו זקוקים לנשיא שיתייצב מול תנועת BDS ויתמודד עמה". וגם: "אם איראן תהיה על סף השגת נשק גרעיני, הנשיא (החדש) יצטרך להתייצב לפני העולם ולהסביר בפשטות שאם איראן לא תחדל ממאמציה להשיג נשק כזה, ארה"ב תעשה זאת בשבילה". קרוז מבטיח: ביומו הראשון בבית הלבן הוא יקרע לגזרים את ההסכם עם איראן, יעביר את שגרירות ארה"ב מת"א לירושלים ויזמין את נתניהו לנאומו הראשון על מצב האומה. מדוע אין לקרוז אף מממן יהודי אחד? אולי בגלל הסממנים הנוצריים המובהקים של הקמפיין שלו, אולי בגלל נטייתו לטשטש, אם לא למחוק כליל, את הקו שמפריד בין דת למדינה ואולי בגלל החשש שהתקפותיו על "ערכים ניו-יורקיים" חושפות בעצם אנטישמיות כמוסה.

למארקו רוביו, אף הוא סנטור, דווקא יש שני מממנים יהודיים גדולים: המיליארדר היהודי פול סינגר, מקרן הגידור אליוט מנג'מנט, וסוחר הרכב נורמן בראמן. כקרוז, הוא מבטיח לבטל את ההסכם הגרעיני עם איראן, להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים, להזמין את נתניהו לוושינגטון ולהטיל סנקציות חדשות על חיזבאללה. על פי דף ישראל באתר שלו, הוא גם ייאבק במאמצים לשלול לגיטימציה מישראל ויגן על מאמציה להילחם בטרור. על הנשיא הנוכחי הוא כתב: "אובמה מאמין שאם ניצור מחיצה בינינו לבין ישראל, יתחזקו יחסינו עם העולם המוסלמי". מספרים על רוביו שהוא מטלפן לאדלסון פעם בשבועיים כדי להסב את תשומת לבו להתבטאות פרו-ישראלית זו אחרת שלו. אולי אין זה מקרה, שהעיתון "לאס וגאס ריוויו", הרכש החדש של משפחת אלדסון, הודיע בשבוע שעבר במאמר מערכת על תמיכתו במועמדות רוביו לנשיאות.

המתמודדים הרפובליקאים האחרים מאשימים אף הם את אובמה בהשלכת ישראל לכלבים, אף הם קצת פחות טהרנים בנאמנותם לאורתודוכסיה הימנית בסוגיית ישראל. בכל זאת, מדובר רק בניואנסים, לא בפערים. ג'ון קייסיק, מושל אוהיו, נמנע מלהתחייב להעביר את השגרירות לירושלים או לבטל את ההסכם עם איראן. ג'ב בוש, לעומתו, יעביר את השגרירות לירושלים אך גורס שמאוחר מדי לשרוף את ההסכם עם טהראן אע"פ שהוא נולד בחטא. כריס כריסטי, מושל ניו-ג'רזי, שדיבר אשתקד על "שטחים כבושים" באזני אלדסון (הוא התנצל אחר-כך), לא יכלה את ההסכם עם איראן ביומו הראשון בבית הלבן, אך הוא יבקש מעוזריו לגבש דרך להיפטר ממנו. ובן קארסון, מנתח המוח לשעבר? הקהילה הפרו-ישראלית בארה"ב הפסיקה להתייחס אליו ברצינות אחרי שהראה, בנאום בכנס של הקואליציה היהודית הרפובליקאית, שיש לו בעיה להבדיל בין חמאס לחומוס. בכל מקרה, נשיא הוא לא יהיה.

מבין כל המועמדים הרפובליקאים, דונאלד טראמפ הוא הבעייתי ביותר מבחינת הממשלה הנוכחית בישראל. באותו כנס של הקואליציה היהודית הרפובליקאית הוא תמה האם לישראל יש "מחויבות" לשלום עם הפלסטינים. הוא סירב להתחייב להכיר בירושלים השלמה כבירת ישראל בטענה שהדבר עלול לפגוע במו"מ פוטנציאלי. אחר-כך הוא חזר בו. הוא לא התלהב מהעסקה עם איראן אך סירב להתחייב לבטל אותה, אם ייבחר. חתנו אמנם יהודי, בתו, איוואנקה, התגיירה, ויש לו קשרים עם העולם היהודי בניו-יורק, אך הוא קפריזי, לא יציב, לא ניתן לחיזוי ובעיקר - הוא לא חייב שום דבר לאף אחד. בירושלים מתנחמים שסיכוייו לזכות בנשיאות אינם גדולים אפילו אם יעלה בידו לזכות במינוי מפלגתו לתפקיד.

פוליטיקאי הוא פוליטיקאי הוא פוליטיקאי, אך האם ייתכן שכל ההצהרות הפרו-ישראליות של רפובליקנים חובבי ציון אינן אלא הבל פה של רטוריקת בחירות? קרוב לוודאי שכן. כוונת זדון אין פה, רק כניעה למציאות פוליטית. מתמודד על הנשיאות יכול לומר כל דבר. נשיא לא. מאריו קואומו, לשעבר מושל מדינת ניו-יורק, אמר פעם שנאומי בחירות הם כמו פיוט, אך מלאכת הממשל היא פרוזה. כל אדם שעיניו בראשו מבין שהעברת השגרירות האמריקאית לירושלים, או הכשרת ההתנחלויות, או ויתור על קווי 67, או ביטול ההסכם עם איראן יערערו את מדיניות החוץ האמריקאית מן היסוד, יחבלו ביחסיה עם הגוש הערבי והמוסלמי האדיר ויפגעו במעמדה הגלובלי. שום נשיא - רפובליקאי או דמוקרטי - לא יפקיר את האינטרסים של ארצו כדי להיטיב עם מדינה זרה, ולו גם בעלת ברית כישראל.

הקואליציה נגד דאעש, בניין הקלפים המט ליפול של ארה"ב במדמנה הסורית, המאבק המתמשך באל קאעדה, הצורך לתחזק את הקואליציה נגד איראן כערובה שמשטר האייתאללות יקיים את ההסכם הגרעיני, הבסיסים האמריקאים במפרץ הפרסי - כל אלה ועוד ייחשפו לסכנה קיומית אם נשיא רפובליקני יממש את ההצהרות על ישראל שהשמיע כמועמד. הנזיפות הפומביות לישראל אכן עשויות להיפסק בממשל רפובליקני פוטנציאלי. הכביסה המלוכלכת שוב לא תכובס בפומבי. שוב לא נשמע שפקיד בכיר בממשל כינה את נתניהו "צ'יקן-שיט". ייתכן שרה"מ אכן יוזמן לוושינגטון זמן קצר לאחר השבעתו של הנשיא רוביו. סביר להניח שאיום הסרת המטריה האמריקאית (הווטו) במועצת הביטחון לא יעלה בכלל על הפרק. כל אלה, למעט ה"מטריה", הם קוסמטיקה. אבל המהות לא תשתנה. החיכוך התמידי בין ירושלים לוושינגטון סביב בעיות שנובעות מהמשך הכיבוש - יימשך בכל עוזו.

ולאחר הכל המותג הרפובליקני אינו ערובה למדיניות פרו-ישראלית. בואו נזכור את ג'יימס בייקר, שר-החוץ בממשלו של ג'ורג' בוש הראשון, שאמר ב-1992, זמן קצר לפני תחילת ביקורו של רה"מ יצחק שמיר בבית הלבן, "שהיהודים ילכו להזדיין; בלאו הכי הם לא מצביעים בשבילנו". ובואו נזכור גם שרונאלד רייגן, אחד מהידידים הגדולים שהיו לישראל אי פעם בבית הלבן, עיכב העברת מטוסי אף 16 לישראל ב-1981 כדי למחות על החלת החוק הישראלי על רמת הגולן; ושממשלו של ג'ורג' בוש הבן התחכך כל העת עם ישראל בסוגיות ההתנחלויות, ובהתעלמות מהמלצות (אם לא תחינות) של ישראל הוא איפשר בחירות בעזה שהעלו לשלטון שם את חמאס - בכיה לדורות.

זה אולי ברור, אך כדאי להדגיש זאת שוב: כל נשיא, רפובליקאי כדמוקרטי, דואג בראש ובראשונה לאינטרסים של ארצו, כפי שהוא מבין אותם. האינטרסים של ישראל יהיו תמיד בעדיפות שניה, וסיום הנוכחות הישראלית בגדה הוא אינטרס אמריקאי. כך היה, כך הווה וכך יהיה.

עוד כתבות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר