שער המגזין Wired / צילום: מסך
אתר המגזין "Wired" מנסה להתמודד עם חוסמי הפרסומות, לאחר שהתברר כי התופעה הולכת ומתפשטת, וכעת יותר מ-20% מהמבקרים באתר משתמשים בתוכנה לחסימת פרסומות.
בשבועות הבאים יעניק המגזין לקוראיו בחירה בין 3 אפשרויות: להפסיק לחסום פרסומות, לשלם תמורת גרסה נטולת פרסומות של האתר - או ללכת למקום אחר.
מהלכים כגון אלה היו צפויים מאז שאפל התירה חסימת פרסומות בגרסה החדשה שלה בסתיו שעבר, אך מרבית מפעילי האתרים עדיין לא נענו לאתגר.
"Wired" מתכנן לגבות 3.99 דולר עבור 4 שבועות של גישה נטולת פרסומות לאתר, וברבים מהמקומות שבהם מופיעות פרסומות יציג האתר כתבות נוספות.
לדברי מארק מקלסקי, מנהל פיתוח מוצר ופעילות עסקית, קרוב לוודאי שקוראי האתר שמשתמשים בתוכנות לחסימת פרסומות יהיו פתוחים לדיון על אחריותם לתמוך בעסקים שמהם הם שואבים מידע מקוון.
הוא ציין כי יש סיבות לגיטימיות לכך שאנשים משתמשים בתוכנות לחסימת פרסומות, כגון הרצון להאיץ את הדפדוף באינטרנט או הרצון להימנע ממעקב מקוון - אבל "Wired " צריכה לשלם חשבונות. "לדעתי אנשים בשלים לעריכת הדיון הזה באופן כן", אמר מקלסקי.
עורכי המגזין הסבירו את המהלך במכתב לקוראים: "אנו ב-'Wired' מאמינים ששינוי הוא דבר טוב. ב-23 השנים האחרונות הרחבנו את גבולות המדיה - החל במגזין המודפס שלנו וכלה בהשקת אתר האינטרנט. אפילו המצאנו את פרסומת הבאנר. נמשיך לבצע ניסויים כדי למצוא דרכים חדשות להביא לכם את הסיפורים שאתם אוהבים ולבנות פעילות עסקית בריאה שתומכת בכתבות. אנו מקווים שתצטרפו אלינו במסע זה. נעריך זאת מאוד".
לא מדובר ברעיון מקורי של "Wired". רבים מבעלי אתרי התוכן באינטרנט מפלרטטים עם מודל שבו נאלצים הקוראים לרכוש מנוי או לצפות בפרסומות. גוגל אף מציעה לאתרי אינטרנט אופציה שבמסגרתה הם יכולים לקבל תרומות מגולשים בתמורה לגרסה חפה מפרסומות של האתר, אך עד כה לא היה ביקוש רב לאופציה זו.
החשש מהרתעת הקוראים גבר עד כה על החשש להפסיד הכנסות כתוצאה מהשימוש בתוכנות לחסימת פרסומות. לפי MediaRadar, יצרנית תוכנה עבור מחלקות פרסום, רק 4% ממפעילות האתרים הגדולות נקטו צעדים למניעת חסימת פרסומות.
אמנם תשומת-הלב לגל חוסמי הפרסומות התעוררה בעקבות ההחלטה של אפל, אך "Wired" מדווח כי כמעט כל פעילות חסימת הפרסומות מתבצעת במחשבים שולחניים ולא במכשירים ניידים.
קונדה נאסט, המו"ל של "Wired", עורך כבר כמה חודשים ניסיונות מתונים למניעת חסימת פרסומות בקרב אחוז קטן מהקוראים. זוהי הפעם הראשונה שבה כל מי שמבקר באתר המגזין יהיה כפוף לתקנות מעשיות בכל הנוגע לחסימת פרסומות.
מקלסקי לא יכול היה לומר אם מחיר המנוי יקזז את ההכנסה החודשית הממוצעת מפרסומות שמניב כל קורא ל-"Wired", אך שירותי המנוי מניבים בדרך-כלל הכנסה רבה יותר ממשתמש מאשר שירותים מבוססי פרסום. הוא הוסיף כי מחיר המנוי השבועי בסך דולר אחד הוא יריית פתיחה בלבד, וכי המגזין עשוי לשנותו על בסיס תגובת הגולשים.
הנקודה הבעייתית מבחינת מפעילות האתרים היא שהם הציעו את תכניהם ללא גבייה ישירה במשך זמן כה רב, שהקוראים אינם רגילים לעצם הרעיון שיהיה עליהם לשלם עבור התכנים. חברות חדשות יותר, כגון פנדורה וספוטיפיי, מציעות בחירה בין רכישת מנוי לבין גרסה שכוללת פרסומות כמעט בלי לעורר תגובת נגד שלילית בקרב המשתמשים.
אף שתוכנות חסימת הפרסומות יוצרות את האפשרות המאיימת שהציבור ידחה את כל הפרסומות באשר הן, הניסיון של אתרי שירותי המוזיקה מלמד כי חשש זה אינו מבוסס: האתגר הגדול ביותר של אתרי המוזיקה הוא לשכנע מספיק גולשים לשלם עבור גרסה נטולת פרסומות.
