סטארט אפ / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בסוף ינואר פרסמה רשות ניירות ערך טיוטה לגבי הצעת ני"ע באמצעות רכז הצעה. מטרת טיוטת החוק היא להכניס למסגרת הרגולציה את אופן מימון ההמונים וההלוואות החברתיות (peer to peer), וכמובן את דרך גיוס הכספים לחברות סטארט-אפ ועסקים קטנים שלא באמצעות תשקיף.
מימון ההמונים הינו חלק מכלכלת השיתוף שיוצרת מהפכה עולמית. חברות כמו UBER, AirBnB ו-LendingClub מובילות שינוי אמיתי, כל אחת בתחומן. הסדרת התחום של מימון ההמונים תחת רגולציה ופיקוח של רשות ני"ע, תביא עמה פוטנציאל רב להשקעות של כספי החוסכים שזוכים היום לתשואות נמוכות, ואלו יוכלו להשקיע את כספם ישירות בעסקים, חברות והלוואות שצמאים לאשראי וצמיחה.
בשוק המקומי קיימות כבר כיום מספר חברות מימון המונים, והן זוכות להשקעות מצד גופים גדולים, שמבינים כי ללא ספק מדובר בעתיד גיוס הכספים, ובכלל עתידו של שוק ההלוואות לעסקים בישראל, שנאמד בכמה מאות מיליארדי שקלים בשנה. ואכן, רק לאחרונה התבשרנו כי חברת פועלים אי.בי.אי רכשה עד 28% מחברת HeadStart על פי שווי חברה של כ-30 מיליון שקל.
בנוסף למימון ההמונים לצורך השקעה בחברות סטארט-אפ כגון זה של חברת OurCroud, ישנן צורות נוספות כגון קרן הגשמה המובילה השקעות בנדל"ן בחו"ל, וחברות המרכזות הלוואות חברתיות דוגמת בלנדר, eLoan, BTB ואחרות, העוסקות במתן הלוואות לפרטיים או לעסקים קטנים ובינוניים.
חברות אלו שעושות את התיווך בשוק ההלוואות החברתיות (p2p) נקראות רכזי הצעה. מלבד פלטפורמת המימון אותה מעניקות החברות לצורך גיוס הון, הן בעצם מאפשרות לכל משקיע להיות שותף במימון חברת סטארט-אפ, פרויקט נדל"ן בחו"ל, או מימון לעסקים קטנים ופרטיים, ובכך מביאות את השוק לשכלול ויעילות גבוהה יותר, בטח בסביבה של ריבית אפסית בפיקדונות ובחסכונות.
ההשקעה הוגבלה והוקשחו הדרישות
הכנסת הרגולציה לתחום היא הכרחית ומבורכת. חברות מימון ההמונים וההלוואות החברתיות נאלצות היום להתמודד עם שאלות רבות בתחום הצעת ניירות הערך, אשר מקשות עליהן לפעול, ולכן רגולציה שתסדיר את פעילותן תסייע להן לקבל כספי משקיעים. כמו כן, העדר הפיקוח גורם למשקיעים פוטנציאליים רבים לחשוש ממתן הלוואות או מימון אחר, וגורם להם לנהל את כספם בחוסר יעילות. עם זאת, נראה שטיוטת ההצעה החדשה יכולה לתקוע מקלות בגלגלי החברות הקיימות או המתכננות לקום.
אחת מהבעיות בטיוטת ההצעה היא הגבלת הסכום לכל משקיע. על פי הטיוטה, משקיע שהכנסתו השנתית נמוכה מ-750 אלף שקל, ואינו בעל מומחיות מסוימת (מה שנקרא "משקיע מוביל"), מוגבל להשקעה של עד 10,000 שקל לפרויקט ועד 20 אלף שקל בשנה בסך הכול.
מאז הקמתן, ניתן להעריך את היקף הגיוס של ארבע חברות מימון ההמונים המקומיות -BTB, eLoan, בלנדר, ו-Headstart - בכ-110 מיליון שקל במצטבר. זהו סכום מזערי ביחס לצרכי השוק, וזה כשעוד אין מגבלת השקעה. כמה משקיעים צריך על מנת להגיע לאותו הסכום במגבלה של 20 אלף שקל למשקיע?
בעוד שכל משקיע יכול להיכנס לסניף הבנק ולרכוש ללא ייעוץ קרן נאמנות המשקיעה באיגרות חוב מסוכנות, אופציות, או אג"ח זבל דלות סחירות בכל סכום שירצה, הרי שהגבלת סכום ההשקעה ליחיד בטיוטה הנוכחית תכביד ולא תאפשר לשוק להתפתח. על רשות ני"ע לקבוע מבחנים אחרים שיהפכו את כליי מימון ההמונים לרלוונטיים ונגישים, כמעט כמו קרן נאמנות או פיקדון בנקאי.
לאור הסכום הקטן שגויס עד כה דרך אותם "רכזי הצעה", ברור כי מבנה ההוצאות של אותן חברות חייב להיות רזה. על פי טיוטת ההצעה, יחויבו רכזי ההצעה בהון עצמי של חצי מיליון שקל, ביטוח, איגרות ורישום. מצד אחד, זהו הצעד החשוב ביותר שיגדיל את האמון של ציבור המשקיעים באותן חברות, ויפחית את הסיכוי להתרחשותם של אירועים כמו זה שהיה עם קרן קלע של אמיר ברמלי. מצד שני, הדרישות כה נוקשות, עד שהן ידחקו החוצה חברות חדשות המעוניינות להיכנס לתחום מימון ההמונים, וישאירו את הבמה לאותן החברות שזכו בשותף מוסדי חזק, כגון מיטב דש ו-eLoan ופועלים אי.בי.אי עם HeadStart.
אבל, יש גם הקלות
כמו בכל דבר, גם כאן יש רע ויש גם טוב. טיוטת ההצעה מקלה על חברות סטארט-אפ ועסקים קטנים את תהליך הגיוס, כשהיא חוסכת את העלויות הגבוהות הנובעות מהצורך בתשקיף, מגיוס, תשלום לחתמים, או את הפנייה לגופי אשראי ומימון חוץ בנקאי יקרים.
העסקים הקטנים והבינוניים צמאים למימון. אנו רואים את זה בעבודה היומיומית שלנו כמגייסי הון עבור עסקים קטנים ועוסקים מורשים. למרות ההתקדמות שחלה בתחום, בקרנות בערבות המדינה ובגופי האשראי החוץ-בנקאי, עדיין ישנו מחנק עבור אותם עסקים. עסקים רבים, טובים ויציבים מתקשים לעיתים לגייס את ההון הנדרש להתרחבות, או הון חוזר, עקב סיבות רבות. מימון ההמונים יאפשר, אם הפיקוח עליו ייעשה נכון, לשחרר את הלחץ של אותם עסקים קטנים ולמצוא מקור גיוס נוסף, שאינו תלוי במסגרת האשראי בבנק או בביטחונות שלהם. אחרי הכול, עסקים קטנים מהווים קטר אמיתי לכלכלת המשק.
המבחן הגדול של רשות ני"ע והענף עצמו יהיה לייצר איזון בין החשיבות של שמירה על כספי המשקיעים, לבין ההקפדה לא לייצר חסמים גבוהים מדי שלא יאפשרו לחברות מימון ההמונים לגייס הלוואות לעסקים טובים ומיזמים, שהיו מתקבלים בכל מוסד בנקאי בדלתות פתוחות. אם הרגולציה תצליח, העסקים יזכו לנתיב אשראי או גיוס הון זמין ומהיר - ואילו המשקיעים, גם הקטנים, ייהנו מאפשרות להיחשף גם להזדמנויות ששמורות היום רק לבעלי הון פיננסי רב.
הכותב הוא הכלכלן הראשי של קבוצת אלוני האפט