"הצעת החוק להענקת 8 ימי 'חופשת לידה' לאבות טריים מהווה הוספה של מעמסה תקציבית מוגזמת על המעסיקים בכלל, ובעיקר על מעסיקים במקומות עבודה שיש בהם אוכלוסייה צעירה. אני בעד לתת חופשה לאבות טריים, אבל מי שצריך לממן את החופשה הנוספת הזו, היא המדינה, ולא המעסיקים" - כך אמר ל"גלובס" עו"ד נחום פינברג, מומחה לדיני עבודה, בתגובה להחלטת הכנסת אתמול לתמוך בהצעת החוק למתן 8 ימי חופשה לגברים עובדים לאחר לידת ילדיהם ("חופשת אבהות").
הכנסת אישרה את הצעת החוק שמקדמת ח"כ תמר זנדברג (מרצ), בקריאה טרומית במליאה, ברוב של 39 לעומת מתנגד אחד. כעת תעבור ההצעה לדיון בוועדת הבריאות, העבודה והרווחה, בראשותו של ח"כ אלי אללוף, שכבר הביע תמיכה בחוק.
הצעת החוק קובעת כי "חופשת האבהות" תורכב מ-3 ימי חופשה בתשלום ומ-5 ימי מחלה על-חשבון המעסיק. התיקון נועד להתמודד עם מציאות שבה האב תלוי ברצונו הטוב של המעסיק, על-מנת להיות לצד משפחתו בימים הראשונים שלאחר הלידה, כאשר פעמים רבות האב מחויב לחזור לעבודתו, והאם הטרייה נותרת לטפל בתינוק לבדה.
ההצעה הועלתה לראשונה על-ידי אורי אריאל - היום שר החקלאות - בהיותו חבר כנסת באופוזיציה, ובניסוחה הנוכחי חתמו עליה חברי כנסת מכלל הסיעות.
עו"ד פינברג, שמייצג מעסיקים רבים, הוסיף ואמר כי "כל תיקון חוק כזה יוצר חיוב כספי למעסיק, שאין מאחוריו הכנסה. נכון שהחיים השתנו, ושהדור הצעיר רוצה להיות עם הילדים, אבל צריך מקורות מימון לזה. ההצעה פגומה בהיבט של המימון שלה, והיא פוגעת במקומות עבודה מסוימים".
פינברג הוסיף כי בעיניו, "יומיים חופשה לאבות טריים זה מספיק, ואם רוצים לקבוע אחרת צריך למצוא לזה מקור כספי, ולא להטיל עוד חיוב כספי על המעסיקים. לחוקק חוק זה אפשרי, אבל אף אחד לא יכול לומר מאיפה המעסיקים יביאו את הכסף לצורך התשלום לאבות הטריים.
"יש רגעים שבהם צריך לעצור ולחשוב מאיפה יגיע הכסף. לא כל החברות הן חברות היי-טק עשירות. אחר-כך באים בטענות למעסיקים שמעלים מחירים, ובוכים על שיוקר המחיה עולה. אבל כאשר מטילים על המעסיקים חובות כאלה, אין להם ברירה אלא להעלות מחירים".
- 5 מתוך 8 ימי החופשה יהיו על-חשבון ימי מחלה ו-3 על-חשבון ימי חופשה של האב. זה לא פתרון מספק לנושא המימון?
"ימי מחלה הם זכות שמוכרת באופן חלקי בלבד, ורוב העובדים לא מנצלים את מלוא ימי המחלה, וטוב שכך. במקום להטיל את המעמסה הזו על המעסיקים, המדינה צריכה לשאת בה, אם באמצעות הביטוח הלאומי, ואם בדרכים אחרות".
יצוין כי דוח בנושא חופשת לידה, העלה כי ישראל מפגרת אחרי מדינות ה-OECD בנושא זה. הדוח העלה כי "גם בבחינת החקיקה באשר לחופשת הלידה לגבר, ישראל טרם אימצה את ההנחיות הבינלאומיות הקובעות כי יש לייחד חופשת לידה לגבר, שאינה באה על-חשבון חופשת האם".
לפי הדוח, למרות הדגש המושם בישראל על הגברת ילודה ועל שילוב נשים ואימהות בעבודה, בניגוד להמלצות הארגונים הבינלאומיים ומרבית מדינות ה-OECD, ישראל מפגרת כיום באופן משמעותי הן בנדיבות חופשות הלידה המוצעות בה, והן במאמץ שהיא עושה להבטיח הורות שוויונית יותר, באמצעות עידוד חופשות לידה לגברים.
נוסף על כך, המדינה איננה פועלת באופן יזום באמצעות קמפיינים, תמריצים ואמצעים מומלצים נוספים, לעידוד אבות ליציאה לחופשת לידה, כמותר בחוק כבר היום (במקום האם, ואם אכן בני-הזוג מעוניינים בכך). אמנם דרכן של מרבית המדינות המפותחות למימוש מלא של המלצות אלו עוד רחוקה, אך יש לציין ארצות כמו שבדיה, נורבגיה, דנמרק, צרפת, גרמניה ובריטניה, המאפשרות חופשת לידה בתשלום השמורה לאב.
יוזמת ההצעה, הח"כית תמר זנדברג, אמרה לאחר ההצבעה - "אני שמחה וגאה על אישור ההצעה בקריאה טרומית. זה תיקון אשר נועד להקל על חייהן של משפחות צעירות, ולאפשר להן לצאת לדרך של הורות שוויונית ומשותפת. בימים הראשונים שלאחר הלידה, מקומם של שני ההורים הוא ליד התינוק, ואין מקום לחייב הורים לעבוד בימים אלה. אני מודה לכל חברי הכנסת והשרים שנרתמו להעברת החוק".
ח"כ דוד ביטן (ליכוד), יו"ר ועדת הכנסת, אמר: "מדובר בחוק חברתי חשוב מאוד המכיר בזכותו של האב להקדיש למשפחתו את מלוא תשומת הלב בימים הראשונים להולדת בנו/בתו. מדובר בצורך בסיסי שיתרום לאחדות המשפחה הצעירה. הליך החקיקה מתקדם, ונעשה הכול כדי לסיים אותו בזמן המהיר ביותר, כדי שאזרחי המדינה יוכלו ליהנות מהחוק בהקדם".
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, אלאלוף (כולנו), אמר: "נעשה צעד חשוב נוסף בדרכנו להבטיח סופית שאבות טריים יקבלו גם הם אפשרות מהמעסיק להיות עם ילדיהם שזה עתה נולדו. עלינו לזכור כי לא הכול ניתן לשנות על-ידי חקיקה, ועלינו להמשיך ולפעול לשינוי התפיסות בישראל, שמטילות את האחריות ההורית, ראשית כול על האם. עלינו להמשיך ולעודד את מקומות העבודה להכיר בזכותם המשותפת של גברים-הורים, לקחת חלק שווה בגידול ילדיהם כבר מהרגע הראשון ללידתם".
על הצעת החוק של ח"כית זנדברג חתומים חברי כנסת מכל הסיעות - דוד ביטן, יואב קיש, מירב בן-ארי, שולי מועלם-רפאלי, אורלי לוי-אבקסיס, רועי פולקמן, יפעת שאשא-ביטון, נאוה בוקר, שרן השכל, מכלוף-מיקי זוהר, נורית קורן, עליזה לביא, יעקב מרגי, אורי מקלב, איתן כבל, איציק שמולי, קארין אלהרר, עאידה תומא-סלימאן ודב חנין.
הצעת החוק אושרה בעבר בקריאה טרומית בכנסת ה-19, אך עקב הקדמת הבחירות היא לא זכתה לקידומה ולהכנסתה לספר החוקים.