אריאל יעקובי / צילום: איל יצהר
"בסך הכל האוצר רוצה לעשות טוב. אבל, הם בוחרים פתרונות מאד מסובכים וגורמים נזק בהתנהלותם - שיהיה קשה לתקן אחר כך" - כך אמרה היום (ב') חברת הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני), שביקרה בחריפות את התנהלות אגף שוק ההון באוצר בתחום הפנסיוני.
את הדברים היא אמרה בכנס המעסיקים של "עדיף", בשיתוף עם בית ההשקעות מיטב דש, שנערך היום בנושא "המפץ הפנסיוני". לדבריה, "אני מאוד בעד רגולציה הגיונית, אבל אני מאוד לא שבעת רצון מהתנהלות אגף שוק ההון", תוך שטענה כי האגף העביר רגולציה באופן לא ראוי בוועדות הכנסת והיא אף תקפה את האוצר ש"העביר נושא כה חשוב כמו קרן פנסיה ברירת מחדל שלא בחקיקה. האוצר ניסה להעביר זאת בחוק ההסדרים ולא הצליח ולא טוב שהלך בדרך עוקפת", אמרה.
25% חיסכון לפנסיה?
גם אריאל יעקובי, יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, הצטרף לדברים אלה וביקר את הרגולציה. "יש בעיתיות עם הפקידים שבאים לכמה שנים ותפקידם לעשות משהו. לכן הם באים ומשנים לשנות. לפעמים עדיף שלא לעשות כלום", אמר. השניים השתתפו בפאנל בתחום הפנסיוני, לצד צבי סטפק ממיטב דש, ויונל כהן מאיילון.
יעקובי טען היום כי הפנסיה הצוברת בישראל כפי שהיא כיום - לא תספק לחוסך הישראלי את שיעור התחלופה הראוי כשיצא לגמלאות, ולדבריו יש להעלות את ההפרשה הכוללת לחיסכון פנסיוני, של המעביד והעובד יחדיו, ל-25% מהשכר. גם יונל כהן, מבעלי המניות הגדולים בקבוצת איילון ויו"ר איילון ביטוח, ובעבר מנכ"ל קבוצת הביטוח הגדולה במשק - מגדל, טוען כי החיסכון הפנסיוני הנהוג כיום לא יבטיח לחוסכים לשמור על רמת חייהם כשיצאו לפנסיה.
"יש לקחת את המעסיק והעובד כגורמים מהם מתחילה הבעיה. אם עובד מושך לאורך הדרך כספים והמעסיק נותן לעובדים תנאים נלווים לשכר כמו מכונית שבאים ללא חיסכון פנסיוני ותנאים סוציאליים יש בעיה. המדינה אמרה לאזרח להסתדר לבד - תוחלת החיים עולה ויש ריבית שלילית בכל העולם. גם ריבית של 2.5% לא תספיק לרמת חיים דרושה", אמר והסביר כי "המדינה לא נותנת אג"ח מיועדות ולא אחראית לתוחלת חיים", כשהוסיף כי "לא יכול להיות שלא ילמדו אדם לדאוג לחייו".
סטפק, ממייסדי ובעלי בית ההשקעות מיטב דש, אמר כי "לא צריך לחזור לימים שהמדינה ניהלה את החיסכון הפנסיוני. יש מענה ראוי בשוק הפרטי מבחינת ניהול השקעות. דוח ה-OECD הראה שבישראל יש תשואות גבוהות יותר בחיסכון הפנסיוני מאשר ברוב המדינות האחרות". עם זאת, הוא הוסיף ש"אם יש נקודת תורפה בשוק הפרטי היא נמצאת בקטע הטכנולוגי - יש מערכות מחשוב מיושנות בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח". מנגד, יעקובי ציין כי "גם אחרי רפורמת בכר אני חושב שהמתכונת המועדפת היא להפוך את המדינה לקבלן שינהל את הכספים של החיסכון הפנסיוני, תרוויח מההשקעות ותיתן לנו אג"ח מיועדות על כל הסכום. הבעיה היא כי הנבחרים לא מוכנים לקחת אחריות".
בכנס עלתה לדיון גם סוגיית הדמי ניהול, לגביה אמר יונל כהן כי "דמי הניהול ירדו לאנשים מסוימים יותר מדי ולאנשים אחרים לא ירדו בכלל. כל המכרזים מדברים על הנחות בתקופת הצבירה, אבל, כשהחוסך מגיע לפנסיה הוא משלם הרבה. אנחנו בדיונים עם האוצר לגבי שוק הפנסיונרים. אנחנו רוצים לאפשר פנסיה גמישה עם ניוד. אין שום סיבה שכסף יהיה נעול מרגע היציאה לפנסיה בדמי ניהול או אופי השקעות". הוא הוסיף כי "הסרבול התפעולי וסוגיות המס של היסטוריה בשכבות עולים 0.2% או 0.3% מהצבירה כך שאם היו בוחרים גוף מתפעל אחד והלקוח יכול היה לעבור בקליק הנושא היה מתנהל הרבה יותר טוב".
ולסיום, ביחס למצב בשוק ההון אמר סטפק בפאנל כי "איני שותף לפסימיות הגורסת שאנו הולכים לעשור של מיתון".
" הריכוזיות בשוק הפנסיה מטרידה אותנו"
בכנס השתתף אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש, שאמר כי "כל חודש עוברים דרכנו 250 מיליון שקל של הפקדות", וציין כי "המסלקה הפנסיונית - חלום למעסיקים וחלום לנו". הוא התייחס גם לרפורמה שמוביל האוצר לבחירת קרן פנסיה ברירת מחדל לכלל הציבור ואמר כי "הרפורמה תוריד דמי ניהול לעובדים החלשים ביותר שמשלמים את המקסימום, ויש לא מעט עובדים כאלה במשק, והיא תשיג עוד מטרה ראויה בפני עצמה: הורדת הריכוזיות בשוק הפנסיה. אני קורא לאוצר לא לרדת מהרפורמה למרות הלחצים הרבים שמופעלים עליו בנושא. בעוד כמה שנים נזהה את האימפקט האדיר של הרפורמה הזו על כל שוק הפנסיה".
גם אריק יוגב, מנכ"ל איילון חברה לביטוח, השתתף בכנס ואמר כי "האתגר הבסיסי והעיקרי הוא להפנים שהעולם שלנו משתנה ושהוא לא יפסיק להשתנות ושהכל יקרה בקצב הרבה יותר מהיר ממה שאנו יכולים לצפות. זה מחייב אותנו לשנות את הדי.אנ.איי של המעסיקים והמוסדיים", תוך שהוסיף כי "אנו עדים בשנים האחרונות להתגברות התחרות בשוק הפנסיוני".
יוגב אמר בנוסף ש"העובד מובל לקבלת החלטות על בסיס מחיר בלבד", ביקר במידת מה את צעדי האוצר, כשהוסיף ש"היינו רוצים לתת דגש על דגשים נוספים כגון שירות, תשואות לאורך זמן, שקיפות והוגנות. הסתכלות רחבה יותר על המוצר הפנסיוני". הוא הוסיף כי "אסור להתייחס למוצר הפנסיה כמוצר טכני ופשוט".
הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, והאחראי על תחום החיסכון הפנסיוני באגף, ואמר בכנס כי "אין נו שום כוונה לייתר את המעסיק מהחיסכון הפנסיוני. אנו רואים חשיבות מאוד גדולה בתפקידו של המעסיק והרגולציה שלנו באה משם. הרגולציה שלנו באה כדי לשים את המעסיק במקום הנכון בתחום הפנסיוני - דאגה לעובד. בסופו של דבר בעולם הפנסיוני בו העובד נושא בכל הסיכונים בחיסכון הפנסיוני, ותפקיד המעסיק די מגודר מבחינה רגולטורית ומהותית בנקודת ההצטרפות ובחירת המוצר".
לדברי שרעבי, שמרכז את הרפורמות בתחום הפנסיוני, תחת הממונה דורית סלינגר, "טיוטת קרן פנסיה ברירת מחדל (שכוללת גם תנאים לבחירת קרן וקופה ברירת מחדל על ידי המעסיקים והארגונים המייצגים, ר"ש) נובעת מכך שאנו מבינים שרוב העובדים לא תמיד מבינים מספיק את הקשר הפנסיוני. יש אסימטריה במידע והם לא מבינים את כל האפשרויות שבפניהם ויש להם העדפת הווה. לכן, בסופו של דבר המציאות מוכיחה שהעובדים לא בוחרים את המוצר הפנסיוני ומישהו אחר בוחר עבורם. זה לא רע, ואף לגיטימי, אך אנו הרגולטור רוצים לוודא שזה קורה בצורה ראויה ונכונה, ולסדר את השוק הזה. בנוסף, יש קבוצה גדולה מאוד של עובדים שלא מאוגדים או שהמעסיקים שלהם לא מספיק חזקים או רוצים להשיג תנאים מיטיבים".
הוא הוסיף ש"גם מידת הריכוזיות בשוק הפנסיה מטרידה אותנו, ויש גופים שמודרים מהשוק הזה. יש סוג של כשל שנובע אולי מהגודל של הגופים, ואנו מעוניינים להפוך זאת ושהריכוזיות תצטמצם".
שרעבי התייחס גם להוראה להאחדת שיעור ההפקדות לחיסכון הפנסיוני על ידי המעסיקים, תיקון 12, ואמר כי "הסכמי העבודה המקובלים במשק מערבבים בין שתי תפיסות שונות לגבי מחויבות המעסיק לחיסכון הפנסיוני של עובדיו" - ושאת זה בא האוצר לתקן. "הערבוב הזה מוביל לתפיסתנו, לתעריפים הפסדיים בעלויות הביטוח אובדן כושר עבודה הקבוצתי, כשעלויות הריסק מוות ודמי הניהול - שבהם נושא בעלות הוא העובד, התעריפים גבוהים בהרבה", אמר.