האם מספר הלקוחות שעברו מחברה לחברה, במסגרת הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי), יכול וצריך לשמש כמדד להצלחת המהלך? זו אחת השאלות המרכזיות שנשאלות היום בשוק התקשורת לקראת ההחלטה המסתמנת של מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, להמליץ לראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, על ביטול ההפרדה המבנית בבזק.
במשרד התקשורת מאמינים כי הצלחת הרפורמה צריכה להוביל להפרדה המבנית. השאלה הופכת למשמעותית לנוכח ההתנגדות של פרטנר וסלקום לביטול ההפרדה והיא עוד יותר קריטית בשל העובדה שמשרד התקשורת לא מתכוון (נכון לעכשיו) לערוך שימוע כדי לדון בשאלה איך מבטלים את ההפרדה ומה יחליף אותה.
מנתונים שהגיעו ל"גלובס" עולה כי מספר הלקוחות ברוטו בשוק הסיטונאי (כאלה שהצטרפו ואז פרשו) מגיע לכ-353 אלף. מדובר בסך כל המעברים בשנה האחרונה.
המספר כולל לקוחות שנטשו את הוט ועברו לבזק במסגרת השוק הסיטונאי ולקוחות שעברו בין ספקיות. מספר הלקוחות נטו שמחוברים בפועל לשוק הסיטונאי עומד על 265 אלף. על פי הנתונים סלקום חוגגת עכשיו 100 אלף לקוחות סיטונאיים (לקוחות שמקבלים תשתית פלוס ספק בחבילה אחת), פרטנר עם 76 אלף לקוחות ובזק בינלאומי עם 46 אלף.
מספר פנומנלי
אלו מספרים גבוהים מאד לשוק שהחל את דרכו רק לפני כשנה ובאופן מעשי רק ממאי האחרון, אז המעבר הפך לאוטומטי. אלו מספרים שאין להם אח ורע בעולם בהשוואה למספרי שוק סיטונאי קוויים, וגם לא בהשוואה לפתיחת שוק הסלולר לתחרות בישראל. מדובר במספר פנומנלי ועל כך אין ויכוח. כפי שנרמז, המספרים אינם מספרים את הסיפור האמיתי של הרפורמה ועל כך בהמשך.
אבל המספר הזה לא מגלה את כל התמונה. למעשה, נוצר כאן שוק חדש לגמרי עבור הצרכן, שמאפשר לו להשוות כל העת בין החברות השונות, ולהחליף ביניהן בקלות בהתאם לצורך של הצרכן בכל רגע נתון.
הוא יכול להחליף ספק אם מציעים לו מחיר עוד יותר נמוך, או שהשירות לא מספיק טוב לו. למעשה יש לא מעט לקוחות שעברו יותר מפעם אחת ספק במסגרת השוק הסיטונאי.
במקביל עשרות אלפי לקוחות עברו לבזק מהוט במסגרת הרפורמה. המספרים הללו מעידים יותר מכל כי לכאורה נוצרה תחרות של ממש במסגרת השוק הסיטונאי, וזהו שוק "חי" השואב לתוכו מבצעים רבים ותוכניות תמחור מעניינות. התחרות מאלצת את החברות לחדש ולהציע ללקוחות מחירים אטרקטיביים, תוך ניסיון לייצר בידול באמצעות שירותי ערך מוסף, לרבות תוכן, שירות לקוחות ועוד. אסור לשכוח כמובן גם את שאלת החיסכון הכספי למשפחה.
הרפורמה הוזילה את מחירי חבילות האינטרנט בערך ב-30 שקל לחודש. בחישוב שנתי זה חיסכון נחמד. החיסכון הוא אף יותר גדול ללקוחות שעברו לחבילת הטריפל של סלקום ושם מדובר כבר בחיסכון של מאות שקלים בשנה.
אז אם התמונה כל כך חיובית מה בכל זאת חסר בה? מה שחסר בה זה את מה שלא שואלים ומשרד התקשורת כל כך מתאמץ להסתיר והוא הרווחיות העודפת של בזק ומה יחליף את ביטול ההפרדה. באופן מוזר, ויש שיאמרו אף מסוכן, הדיון הציבורי סביב הרווחיות העודפת של בזק הוא נחלתו של עיתון אחד בארץ - גלובס.
לקוחות בזק משלמים לחברה בין מיליארד לשני מיליארד שקלים בשנה סכום עודף, וזאת על פי חישובים של אגף הכלכלה במשרד התקשורת.
במלים פשוטות זה אומר שכל לקוח בזק יכול וצריך לשלם לבזק פחות מחצי (לפחות) ממה שהוא משלם היום, אילו משרד התקשורת היה עושה את עבודתו וחוזר לפקח על תעריפי הטלפוניה כפי שהחוק מחייב אותו.
זה אומר שאזרחי ישראל יכלו לקבל מחירים הרבה יותר נוחים. בעלי המניות של בזק גורפים דיבידנדים ענקיים בזכות הרווחיות העודפת שמתורגמת להחזר חובות של בעלי השליטה. אין בעיה בחלוקת דיבידנדים כשהחברה ממשיכה להשקיע ולהרוויח, אבל לא כאשר זה בא על חשבון הציבור, או בגלל רפיסות של רגולטור.
השלכות רחבות
מדוע זה קורה, ומדוע אף כלי תקשורת לא עוסק ברווחיות העודפת של בזק, זו שאלה שאין עליה תשובה ברורה. יותר מדי כוחות מופעלים על מנת להשתיק את הדיון החשוב הזה. צריך לזכור כי הורדת התעריפים של בזק היא בעלת השלכות הרבה יותר רחבות מפני שבסוף, אם המחירים בטלפוניה היו נמוכים הייתה עשויה להיווצר תחרות מול הסלולר.
זה משהו ששכחנו לחלוטין - אפשר לדבר מהטלפון הקווי, רק שהמחיר שלו כל כך יקר שזה לא משתלם.
הנושא השני שמסביבו אין כל דיון, הוא המנגנון שיחליף את ביטול ההפרדה המבנית. מקובל לחשוב, שבמקום הפרדה פיסית כפי שהיא נהוגה היום, מתכוון משרד התקשורת להנהיג הפרדה חשבונאית. הבעיה במונח הסתום הזה היא שאף אחד לא יודע בעצם איך זה הולך להיראות. מה זה בכלל הפרדה חשבונאית? איזה בדיוק דוחות יקבל משרד התקשורת כדי לדעת האם בזק מנצלת את כוחה לרעה? כל הנושא הזה נותר עמום ובכוונת מכוון כדי למנוע כל ביקורת וכל דיון בנושא.
אבל גם לפרטנר ולסלקום יש אחריות למצב הזה. שתי החברות מנהלות מאבק במשרד התקשורת ובכוונה לבטל את ההפרדה אבל בכל פעם שמבקשים מהן להתראיין על כך, הן ממשיכות באותו דפוס של פחד מפני הרגולטור. הן מעדיפות שהעיתונות תעשה את המאבק אבל להופיע בציבור ולמתוח ביקורת על המהלכים שהן רואות כהרסניים - בשום פנים ואופן לא. אווירת הפחד מהממשלה אוכלת כל חלקה טובה. הסיטואציה הזו שבה חברת תקשורת מפחדת פן יבולע לה אם תשמיע ביקורת על החלטות שר מזכירה מערכת יחסים של מדינות לא מתוקנות בלשון המעטה.
מקובל לחשוב שהחלופה האמיתית שיכלה להיות לפרטנר ולסלקום במאבק מול בזק היא אם הייתה כאן תשתית שלישית אמיתית. זה מה שמיזם הסיבים האופטיים של חברת חשמל אמור היה לעשות. אלא שהבעיה היא שככל שבזק מתחזקת כתוצאה מהרפורמה ורווחיותה רק הולכת וגדלה, נשאלת השאלה האם פרטנר וסלקום ירצו בכלל להיכנס לתחרות חריפה עם בזק בידיעה שרק אם תרצה, תוכל גם לספק אינטרנט בחצי מחיר ללקוחותיה והיא לא תרגיש זאת בכלל.
