סטארט אפ הון סיכון הייטק כבלים בינארי / צלם: thinkstock
בשבוע הבא יתקיים באוניברסיטת תל אביב כנס "ננו-ישראל 2016", אירוע בינלאומי העוסק בחידושים ובהזדמנויות העסקיות בתחומי הננו-טכנולוגיה, הכוללים הנדסת חומרים, רפואה, מובייל, תעופה, מוליכים למחצה ותחומי תעשייה חדשניים נוספים. בין אלפי המשתתפים הצפויים מהארץ ומהעולם, ניתן יהיה למצוא - בנוסף לגורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים - גם אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, טכנולוגיה ופיתוח ומקבלי החלטות בממשל.
העיסוק בננו-טכנולוגיה - המחקר והטכנולוגיות העוסקים במערכות שגודלן האופייני הוא בין ננומטרים בודדים לעשרות ננומטרים - הוא הזדמנות טובה לפגישה עם דן וילנסקי, ממלא מקום יושב ראש ה-INNI (Israel National Nanotechnology Initiative), המיזם הלאומי לקידום חקר הננו-טכנולוגיה והיישומים שלה בישראל. וילנסקי היה ממקימי פעילות אפלייד מטיריאלס בארץ ושימש כיו"ר החברה בישראל. לפני כן ניהל את קרן בירד, והוביל את הפעילות הישראלית של החברות קיוליק אנד סופה ו-KLA. על כרטיס הביקור שלו רשום התואר המכובד "יזם". הוא גאה בכך שהילדים שלו עוסקים גם הם ביזמות, כולם.
העצה שלו לכל צעיר, כולל הילדים שלו, היא "תעשה לך Roadmap בחיים, תכין לך דף אחד כתוב של מפת הדרכים שלך, ובה גם תוכנית גיבוי, לכל מקרה". על 'המצב' במדינה, דעתו נחרצת: "אין לאף אחד זכות לקטר, אלא אם כן הוא בוחר לעצמו שני נושאים לעסוק בהם בהתנדבות על מנת לשנות את 'המצב'. אני אומר גם לחברים שלי שמקטרים בשיחות סלון - או שתתנדבו בעצמכם לשנות או שתסתמו את הפה שלכם". במהלך השיחה בינינו, הוא גם נוזף בי על כך שהבן שלי בן ה-14 טרם היה במוזיאון המדע, שם וילנסקי משמש בהתנדבות בוועד המנהל. כעונש על כך, הוא מאחל לי שהבן שלי יהיה עורך דין ומציע לי שאמהר לקחת אותו למוזיאון, לפני שיהיה מאוחר מדי.
וילנסקי מראה לי גרפים המלמדים על ההשקעה המינימלית של מדינת ישראל בתחום, שהוגדר כמשימה לאומית עם הקמת ה-INNI לפני כעשר שנים. ארצות הברית השקיעה בתחום הננו-טכנולוגיה כ-3.5 מיליארד דולר בשנת 2015, גרמניה השקיעה בתחום כ-2.5 מיליארד דולר, יפן הקצתה מיליארד דולר לנושא ואילו בישראל הוקצו בשנה שעברה 50 מיליון דולר על ידי ה-INNI. אבל, למרות ההשקעה הנמוכה יחסית, ההישגים של פרויקט הננו הלאומי מרשימים בכל קנה מידה.
היבט מעשי
"בחמש השנים הראשונות לקיומו של הפרויקט הקמנו תשתיות. שישה מרכזים אקדמיים שותפים ליוזמה. כל אוניברסיטה הקצתה בכל שנה שני מדענים לפחות לפרויקט וקיבלה תקציבים של מיליוני דולרים לצורך הקמת מעבדות ורכישת ציוד מחקר. אחר כך התחלנו להחזיר מדענים ישראלים שחקרו בחו"ל בתחום הננו-טכנולוגיה לישראל. 152 מדענים חזרו לארץ במסגרת התוכנית והם כיום החוקרים המציבים את ישראל בחזית העולמית של תחום הננו-טכנולוגיה. בחמש השנים האחרונות, כל קמפוס אקדמי התמחה בתחומי ידע ספציפיים".
מספרים נוספים שווילנסקי מציג לי בגאווה: כ-5,000 מדענים, דוקטורנטים ומאסטרנטים, עוסקים במחקר הננו-טכנולוגיה בארץ, 12,392 מאמרים מדעיים שהתפרסמו על ידי החוקרים האלה, 1,668 פרויקטים שעברו ממגדל השן האקדמי לפסים של שיתוף פעולה עם התעשייה, 1,590 בקשות לפטנטים ולא פחות חשוב מכל אלה: 129 חברות סטארט-אפ שקמו על בסיס מחקרים שמומנו במסגרת ה-INNI.
שישה מוסדות אקדמאים שותפים בישראל ליוזמה הלאומית: אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת בר אילן,האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן והטכניון. בכל אוניברסיטה המשתתפת ביוזמה הלאומית יש צוות המרכז את המחקר ואת תהליך הקבלה לפרויקט. וילנסקי מציג לי 20 יעדים המשמשים כקריטריונים קשיחים לקבלת פרויקטים למסגרת המימון הלאומית. בין השאר חייב להתקיים התנאי של שיתוף פעולה אקדמאי בין חוקרים מאוניברסיטאות שונות, הישג נכבד בפני עצמו, התורם להעשרת הידע הלאומי בתחום. קריטריון חד משמעי נוסף - למחקר חייב להיות היבט מעשי, שיאפשר את הפיכתו לפרויקט תעשייתי.
כמו כן, הבוחנים מחפשים את הפן החדשני, המייחד את הפרויקט המועמד למימון, יחסית למאות הפרויקטים האחרים המתחרים על המשאבים המוגבלים. התחרות הלכה והתעצמה עם השנים ומן הסתם גרמה להעלאת רף הכניסה לתוכנית וכפועל יוצא גם לרמה גבוהה ביותר של הפרויקטים שהתקבלו. כל פרויקט שמתקבל לתוכנית מקבל מימון של בין מיליון ל-3 מיליון דולר לשנה ועליו לעמוד ברשימה מדוייקת של יעדים, על מנת להמשיך את זכאותו למימון בשנים הבאות.
ומה בהמשך? וילנסקי מספר בגאווה שתוכנית הננו-טכנולוגיה הלאומית הישראלית הפכה למוקד משיכה והתעניינות בין לאומית. "אנחנו נחשבים לנועזים וחדשנים בתחום. אבל עכשיו צריך להסתכל על עשר השנים הבאות. כמו שהמוליכים למחצה היוו בסיס למהפכה בעולם ההיי-טק בעבר, כך הננו-טכנולוגיה היא הבסיס לעתיד, בהיי-טק, בתעשייה, ברפואה, ביישומים ביטחוניים ובתחומים רבים נוספים".
מהי מטרת הכנס בשבוע הבא?
"זו הזדמנות עבורנו לחשוף את ביצי הזהב שטיפחנו כאן לתעשייה המקומית וגם לאורחים מכל העולם. המטרה שלנו היא לייצר קשרים עסקיים בין החוקרים לבין מי שיישמו את המחקר שלהם לכיוון מוצרים תעשיתיים. המארגנים של הכנס שמים דגש על יישומים פרקטיים ועל חיבורים עסקיים. זו גם הזדמנות להוקיר תודה ולהביע הערכה לכל מי שמובילים בישראל את התחום הזה, שהוא בעל חשיבות לאומית עבור כולנו".
השיחה עם וילנסקי מסתיימת בנימה פסימית משהו. תוכנית ה-INNI מיצתה את עצמה וכרגע אין תקציב להמשך היוזמה הלאומית. יש לו הצעות רבות לקובעי המדיניות בממשל הישראלי, באשר לתוכניות המשך, אבל נכון למועד כתיבת השורות האלו, לא ברור האם יימצא המימון הנדרש.
חומרים חזקים וקלים יותר
רבים התחומים בהם ניתן יהיה למצוא את השפעת המחקרים בתחום הננו-טכנולוגיה על היבטים רבים בחיינו בעתיד. כך לדוגמה, ניתן יהיה לעצב חומרים חזקים יותר, קלים יותר, קשים יותר, בעלי יכולת תיקון עצמית, ובטוחים יותר, ניתן יהיה לבצע תהליכים ננו-מטריים הקשורים באיכות הסביבה, לבצע טיפולים ודיאגנוסטיקה רפואית, לשמר ולאגור אנרגיה, לבנות ספינות חלל זעירות לטובת מחקר ולניצול החלל, ליצור חיישנים ביולוגים לגלות מחלות מדבקות ואיומים ביולוגים ולפתח שלל יישומים בתחומי האלקטרוניקה, האנרגיה, ואפילו הביטחון הלאומי. תרופת פלא של ממש.
מוצרים הכוללים רכיבים ננו-טכניים כבר מצויים בשוק, וביניהם כונני תקליטורים שראשי הקריאה שלהם מכילים מערכות ננו-מטריות המאפשרות קריאה וכתיבה בצפיפות גבוהה בהרבה מזו של הכוננים הקודמים, המיקרומטריים. רכיבים ננו-מטריים גם משפרים את תכונותיהם של בדים וחומרים פלסטיים שונים, כגון אלה המשמשים לייצור בגדיהם של ספורטאים על מנת להקטין את התנגדות המים או הרוח לתנועתם.
בשיטות ננו-טכנולוגיות ניתן לייצר מוצרים רבים שתכונותיהם דומות לאלה של מוצרים אחרים, המשרתים אותנו כבר זמן רב, אך הודות לננו-טכנולוגיה הם יהיו קטנים וזולים יותר. לדוגמה, מנוע סילוני עשוי מגביש יחיד ענקי. או בתחום הצבאי, מדברים על מזל"טים זערוריים שלא יהיו ניתנים לגילוי, ויוכלו לספק לשולחיהם מידע על שדה הקרב באמצעות חיישניהם. חברת פלסן-תורטק הישראלית מקיבוץ סאסא מספקת כבר כיום ננו-צינוריות למיגון כלי רכב וערכות הסוואה, רפאל והתעשייה האווירית משתמשות בחומרי ננו וננו-צינוריות להפחתת משקל ובו זמנית הגדלת החוזק המכני, שני נושאים משמעותיים מאוד בענפי התעופה והטילים, וחברת אלביט פיתחה רכבים חשמליים (קבלים) המייעלים את התצרוכת האנרגטית להתנעת רכבי שטח ואחרים ובכך מאריכים את חיי המצבר. לננו-טכנולוגיה פוטנציאל יישומי נרחב בתחומי הדיאגנוסטיקה ובטיפול רפואי ממוקד, העברת תרופות לאזורים מוגדרים בגוף, בדיקות ממוקדות לא פולשניות, ועוד.
כל אלו סיבות טובות, ונקווה שגם מספקות כדי להעיר מישהו במסדרונות להטות אוזן קשבת. ואם יתגלה מישהו בעל חזון אי שם במשרדי הממשלה, לדן וילנסקי, ממלא מקום יו"ר ה-INNI יש רעיונות למכביר והסברים משכנעים מאוד, מדוע להמשיך לממן את חזית הננו-טכנולוגיה הלאומית. והוא ישמח להיפגש עם כל מי שצריך, בכדי לשתף אותו בחזון ובלהט היזמי הסוחף שלו. אני השתכנעתי.
יזהר שי הוא שותף מנהל בקיינן פרטנרס ישראל
