מכרה של ריו טינטו/ צילום: בלומברג
כשסאם וולש אמר בשבוע שעבר שלום להבטחה שבה דבקה ריו טינטו זמן רב, להימנע מקיצוץ הדיבידנד שהיא מחלקת למשקיעים, הוא עשה זאת מבלי להזכיר שעד לפני זמן קצר מאוד נהגה חברת הכרייה האנגלו-אוסטרלית להתייחס למדיניות הדיבידנד שאימצה כאל ערך מקודש.
לפני שנה, כשוולש דיווח על תוצאות השנה הקודמת, הוא הדגיש כי ריו טינטו "מחויבת באופן אבסולוטי" לקיום והגדלת הדיבידנד במסגרת מדיניותה הפרוגרסיבית. סמנכ"ל הכספים של החברה, כריס לינץ', אמר כי זהו "החוזה הראשוני של ריו עם בעלי המניות שלנו". אך בעת פרסום תוצאותיה של ריו ב-2015, קרע וולש את החוזה הזה לגזרים. מדיניות דיבידנד פרוגרסיבית "אינה מתאימה לתעשיות מחזוריות", הצהיר וולש.
המנכ"ל וולש, שהחל את הקריירה שלו בתעשיית הרכב, עבד מספיק זמן בתעשיית הכרייה כדי לחוות מחזור אחד או שניים. אבל חברות ענק כמו ריו או BHP ביליטון - ומדיניות הדיבידנד שלהן - היו מושתתות על ההנחה כי מכרותיהן בעלי העלות הנמוכה ימשיכו לפעול באופן רווחי בכל טווח מחירי סחורות שרק ניתן להעלות על הדעת, וליהנות מחסינות מפני כל השפעה מחזורית שהיא.
הגאות בסחורות הפכה לשפל
הנחה זו התנפצה לרסיסים. הלקח מסיבוב הפרסה של ריו במדיניות הדיבידנד הוא כי קריסת מחירי הסחורות הנוכחית כה ברוטלית, שאפילו לענקיות התעשייה כמעט שאין מרחב תמרון, בייחוד בעקבות ההאצה בצניחת המחירים בשלהי 2015.
בהתפתחות מבהילה לא פחות עבור חברות הכרייה והמשקיעים שלהן, נראה כעת שהגאות בשוק הסחורות, שהונעה בידי הביקוש הסיני, ושהייתה צפויה להיות "חזקה במשך זמן רב יותר", הפכה כעת לשפל שצפוי להיות "עמוק יותר במשך זמן רב יותר". ההאטה הכלכלית בסין, בייחוד במגזרי הבנייה והתעשייה, בולמת את הביקוש לעפרת הברזל, המשמשת לייצור פלדה, ומהווה את מקור הרווח הגדול ביותר של ריו.
"עלולות להיות שנתיים-שלוש של מחירים נמוכים", אמר וולש. השנה הנוכחית "תהיה הרבה יותר קשה מ-2015. ובכנות, אנחנו חשבנו ש-2015 היתה קשה".
ריו ו-BHP היו חברות הכרייה ששמן נקשר באופן ההדוק ביותר ברעיון הדיבידנד הפרוגרסיבי, אך BHP כבר שלחה איתותים רבים כי גם היא תנטוש בקרוב את המדיניות הזו - שהושקה ב-2001 - כשתפרסם את דוח רווח הביניים שלה במועד מאוחר יותר החודש. אנליסטים צופים קיצוץ דיבידנד של יותר מ-50%.
חברת הכרייה אנגלו אמריקן ביטלה את הדיבידנד שלה בדצמבר, והודיעה כי ב-2017 היא תאמץ יחס דיבידנד-רווח שעדיין לא הוגדר. גלנקור - שהודיעה ביום חמישי שעבר על הנמכת יעדי הפקת הנפט לשנה הנוכחית - השעתה גם היא את הדיבידנד שלה למשך שנה.
ביום חמישי שעבר נחתכה מניית ריו ב-3.4%, אך מדיניות הדיבידנד המתוקנת - שבמסגרתה תשלם חברת הכרייה 40%-60% מהרווח הבסיסי למניה לאורך כל המחזור - זכתה בתמיכתם של חלק מהמשקיעים. "זה היה מגוחך לשמור על מדיניות דיבידנד בסביבה עסקית כזאת", אמר אחד מבעלי המניות של ריו בבריטניה. אנליסטים בנשיונל אוסטרליה בנק אמרו, כי מדובר "בהודעה שצריכה הייתה לצאת מזמן".
אנליסטים בליבריום חזרו על אחת הנקודות שהזכיר וולש להצדקת השינוי במדיניות הדיבידנד, ואמרו כי מדיניות הדיבידנד החדשה של ריו עשויה להיות טובה יותר למשקיעים.
לו הייתה ריו מאמצת יחס דיבידנד-רווח של 50% בעשר השנים האחרונות, היא הייתה מעניקה 24 מיליארד דולר נוספים למשקיעים ומבזבזת פחות כסף על כמה מהעסקאות היקרות ביותר בתעשייה, כגון רכישת אלקן תמורת 39 מיליארד דולר, לדברי האנליסטים. אך ריו תצטרך לעשות מאמץ משמעותי כדי לעמוד בתשלום הדיבידנד המינימלי שתכננה לבצע ב-2016 בסך 110 סנט למניה - קרוב למחצית הדיבידנד של 2015, וסכום שנועד להיות שלב מעבר למדיניות החדשה.
למשל, אנליסטים בסיטי צופים שהרווח למניה של ריו יעמוד על 96.2 סנט ב-2016. מורגן סטנלי צופה 117 סנט וברקליס 110 סנט.
אנליסטים בג'פריז אמרו כי רצפת הדיבידנד של ריו בסך 110 סנט ל-2016 מבוססת על תשואה של 4.5% ושווה ליחס דיבידנד-רווח של 90 סנט. "אם נניח יחס דיבידנד-רווח של 50% ב-2017, אנו מעריכים שהדיבידנד יהיה אז 0.84 דולר למניה, שיהיה שווה לתשואת דיבידנד של 3.5% על בסיס מחיר המניה הנוכחי... זה זהיר לדעתנו, אך התשואות המשתמעות אינן גבוהות דיין כדי למשוך משקיעי ערך למניות האלה".
ממשיכה לטעון לגמישות במאזן
הירידה במחיר עפרת הברזל, הסחורה העיקרית של ריו, ממחישה גם היא את הלחץ על החברה. הרווח הבסיסי בסך 4.5 מיליארד דולר של הקבוצה ב-2015 היה מתכווץ ל-2.7 מיליארד דולר בלבד בשנה הנוכחית על בסיס מחיר הקונצנזוס של עפרת הברזל - פחות מ-4.1 מיליארד הדולר ששולמו בדיבידנדים ב-2015.
לאחר שורת אזהרות דירוג אשראי לחברות הכרייה עקב הצניחה במחירי הסחורות, ממשיכה ריו לטעון כי היא עדיין נהנית מגמישות במאזנה. החוב הנקי של החברה עומד על 13.8 מיליארד דולר ושיעור המינוף שלה - המחושב כחוב הנקי המחולק בסכום שמורכב מהשווי בספרים של ההון העצמי והחוב הנקי - קרוב לאמצע טווח 20%-30% שמתכוונת ריו לאמץ.
וולש אמר כי הוא חושש שדירוג אשראי מסוים ידבק בריו. "עלינו לנהל את העסק עבור עצמנו ועבור האינטרסים של בעלי המניות שלנו", הוסיף וולש.
היכולת ליטול חובות נוספים תהיה חשובה אם תהיה לריו הזדמנות לנצל את השפל בשוק כדי לרכוש נכסים נוספים. בדומה ל-BHP, מקווה גם ריו כי קריסת המחירים תגרום לכמה חברות במצוקה להציע נכסים מובחרים למכירה, ואומדני השווי של נכסי הכרייה ישתנו לנקודה שבה יהיה כמעט בוודאות זול יותר לשתי החברות לנסות ולרכוש פרויקטים במקום להקים פרויקטים משלהן. אך לדברי וולש, עד כה מוצעים הנכסים בשוק למכירה "במחיר מצוקה מסיבה טובה - שאנשים מנסים להיפטר מהזבל שלהם".
